כל תמרורי האזהרה נדלקו: רואים יום-יום את התוצאות המדאיגות

קריסת בניין המגורים בחולון, לפני כמה חודשים, עוררה את כולנו לשים לב לסדקים שנוצרים בקירות הבית. קודם לכן בני-אדם לא שמו לב כל-כך לסדקים האלה, אבל פתאום קלטו כולם כי סדק קטן יכול להיות תמרור אזהרה מפני קריסה כללית, וכי יש לנקוט אמצעים מייד ולא להמתין למפולת.

עשרה בטבת הוא צום המציין את תחילת המצור שהטילו הבבלים על ירושלים, בשלהי ימי הבית הראשון.

ביום הזה עדיין לא קרה דבר בירושלים ובבית המקדש. העיר הוסיפה לעמוד על תילה עוד כשנתיים וחצי, עד הבקעת החומה בשבעה-עשר בתמוז וחורבן הבית בתשעה באב. אבל עשרה בטבת מסמן את ראשיתו של התהליך שהוביל בסופו של דבר לחורבן.

מריחים חולשה

האירועים המתחוללים כאן בעת האחרונה אמורים להדליק אצלנו את כל נורות האזהרה. לכאורה החיים זורמים כסדרם. בני-אדם קמים בבוקר, הולכים לעבודה או ללימודים, יוצאים לקניות ולאירועים, מטיילים ונופשים. אבל לא צריך להיות איש מקצוע כדי לראות את הסדקים.

אנחנו מוקפים מאות מיליוני מוסלמים שמוחם נשטף בשנאה יוקדת לעם היהודי, ושחלום חייהם הוא לראות בחיסולה של המדינה היהודית. תנועת החמאס ואיראן פטרוניתה מצהירות בגלוי כי זו שאיפתן. רבים בקרב ערביי ישראל שותפים למשאלה זו, אם כי מקצתם מסווים זאת, אבל מעשיהם והתנהגותם מעידים כי לשם נשואות פניהם.

הכוח הפוליטי שהעניקה הממשלה הנוכחית לתנועה האסלאמית בישראל הוא הרבה יותר מתמרור אזהרה. אנחנו רואים יום-יום את התוצאות המדאיגות, ואת התחושה בקרב האוכלוסייה הערבית כי הכוח בידה וכי היהודים חלשים ורופסים.

הריקבון במערכת המשפט אף הוא הרבה יותר מסתם סדק מדאיג, וגם הוא מתכנס לאותו כיוון – החלשת היהודים וחיזוק האויבים. ראו אילו משאבים מושקעים בלכידת נערי גבעות שציירו גרפיטי, מול אוזלת היד על התפרעויות אלימות של ערבים הן בכבישי יהודה ושומרון הן בגליל ובנגב.

המשטרה תפנה את מיטב כוחותיה לחפש מישהו שאולי הטיח נאצות בראש הממשלה או בשר כלשהו, אבל תסגור ‘מחוסר עניין לציבור’ אלפי תיקים של גניבות רכב ופריצות לדירות ולבתי עסק.

דווקא לציבור יש בכך ‘עניין’ גדול מאוד, אבל מי שואל אותו.

השכינה מצפה

אי-אפשר לנתק את הקריסה הזאת מהמפולת בתחום היהודי-ערכי. התאווה החולנית לפגוע בלומדי תורה ולגרום להם להיות עניים יותר. הניסיון לקעקע את שמירת השבת, קדושת המשפחה, הגיור, סדרי התפילה בכותל. להרוס כל מה שעוד נותר מהצביון היהודי של המדינה.

התהליכים האלה מדאיגים מאוד, והלוואי שנתעשת ונשכיל לבלום אותם.

חז”ל אומרים שכל אותן שנים מעשרה בטבת ועד החורבן הייתה “השכינה יושבת על הר הזיתים, סבורה שמא יעשו ישראל תשובה”. הבה נתעורר כולנו לתיקון המעשים, להגברת אהבת ישראל, להוספה בתורה, בתפילה ובקיום המצוות. נתפלל אל אבינו שבשמיים כי יחוס עלינו ויביא לנו בקרוב את הגאולה האמיתית והשלמה.