צעירה חרדית שנפגעה מהרב ברלנד ‘תפסה’ לו חצי מיליון ש”ח

ש’ ג’,  צעירה חרדית שנטשה, אחת מקורבנות עבירות של מעשים חמורים שביצע הרב אליעזר ברלנד, הגישה נגדו תביעת נזיקין נגררת לתיק הפלילי, בו הורשע בעבירות של מעשים חמורים – והגיעה איתו להסדר פיצוי של 382 אלף שקל.

החיסון לילדים בני 5-11 מומלץ על ידי הרופאים: שו”ת מיוחד להורים

אולם, למרות שהרב ברלנד הסכים בבית המשפט בתל אביב להסדר הכספי, שקיבל חותמת של פסק דין, בבואה לגבות ממנו את הכסף, מנהיג קהילת ‘שובו בנים’ טען כי הוא נטול נכסים, כספים או רכוש.

לפי חשיפה של זיו קריסטל באתר פוסטה, הצעירה – שהיא ומשפחתה היו מחסידי קהילת ‘שובו בנים’ שנים רבות, ולאחר מעשיו נטשה עם אחיותיה – הצליחה ‘לתפוס’ חצי מיליון שקלים.

וכך זה קרה:

לפני כשנה הוגש נגד הרב ברלנד כתב אישום נוסף על עושק, עבירות מס והלבנת הון – ב’תיק המנטוס’, והוא נדרש להפקיד בקופת בית המשפט בירושלים 1.2 מיליון שקל כערבות לשחרורו למעצר בית.

או-אז, לפתע נמצאו המקורות הכספיים והרב ברלנד הפקיד את הסכום – אמרה לעצמה התובעת החרדית, ובעצת עורכי דינה המתינה בסבלנות.

ההזדמנות לקבל את כספה, נפלה בחיקה של ש’ ג’ בחודש אוקטובר השנה.

היה זה כאשר המשפט של הרב ברלנד ב’תיק המנטוס’ הסתיים בהסדר טיעון, והוא נשלח לכלא כדי להשלים עוד מספר חודשי מאסר.

בשלב זה, בית המשפט היה אמור להחזיר למנהיג קהילת ‘שובו בנים’ את הכסף אשר שימש כערבון לתקופה בה שוחרר לעצר הבית.

אלא שהכסף לא חזר לידיו.

לפי הדיווח של אתר פוסטה, הפרקליטים אלי ויונית נחום, עורכי הדין של אותה צעירה חרדית, פתחו לו תיק הוצאה לפועל – והטילו עיקול על הכסף שהיה אמור להתקבל בחזרה מקופת בית המשפט. עורכי הדין דרשו בבקשה לשלם חצי מיליון שקל, גובה החוב המעודכן כלפי מרשתם.

בשלב זה נכנסה לתמונה עמותה בשם ‘חכמת אדם תאיר פניו’, שהגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביטול העיקולים אשר נרשמו על כספי הפיקדון בבית המשפט. לטענת העמותה, אלו כספים שלה אשר הופקדו לטובת שחרור הרב ברלנד, ולא כספים אשר שייכים לו עצמו.

נציגי העמותה, באמצעות עו”ד ליאב איינס ומשרד עמית חדד, טענו כי העמותה היא גוף נפרד שהתרים יותר מ-700 אלף שקל עבור הרב ברלנד, כאשר הוא נדרש להפקיד ערבות למעצר בית, והכספים שהוא הפקיד בקופת בית המשפט הם כספים שהעמותה מסרה בידו.

באותה נשימה, העמותה טענה ש”אין לה קשר” לרב ברלנד, שהיא גוף עצמאי, צד ג’ שביצע התרמה וולונטרית ועתה דורש את זכותו בכספים שהופקדו כדי שהרב ברלנד ישתחרר למעצר בית.

רשם ההוצאה לפועל בתל אביב, עמית גולן דחה את הבקשה, בין היתר משום שנציגי הרב ברלנד לא דאגו להצהיר על שיוך הכספים הללו בזמן ההפקדה, טרם שחרורו למעצר בית, על ידי הצגת הסכם רשמי, או לכל הפחות במסגרת הסיכום על הסדר הטיעון.

לפי הדיווח באתר פוסטה, עו”ד חדד, שייצג את ברלנד בהליך הפלילי, הגיש ערר לבית משפט השלום בתל אביב, בניסיון נוסף להסרת העיקולים. נציגי העמותה ומשרדו של חדד ניסו לשכנע, שצריך לשחרר את הכספים המעוקלים בסך חצי מיליון שקלים, שכן אלו לא כספיו של הרב ברלנד – על אף שהוא עצמו הפקיד אותם כדי לצאת למעצר בית.

אלא שגם השופט בערר  לא השתכנע.

“ביום שהורה בית משפט המחוזי על שחרורו של הרב ברלנד (למעצר בית) בכפוף להפקדת פיקדון, כל נכסי העמותה עמדו על 600 שקלים”, כתב השופט אריאל צימרמן,. “לעומת זאת, מיד לאחר ההחלטה בדבר שחרורו של הרב (פברואר 2021), כפוף להפקדת פיקדון בידו שלו בסכום של 1.2 מיליון שקל, זנקו נכסיה של העמותה לכ-1.2 מיליון שקל תוך יממה אחת, שבמהלכה נתקבצו לפי המתואר כ-2,000 תורמים לא מזוהים.

“המקרה כאן הוא קיצוני מבחינת חוסר תום הלב של המבקשת (העמותה)”, ציין השופט, “מבחינת הצגה מגמתית וחלקית של הנתונים, ו’העלמת’ הרב ברלנד – בחירתה הטאקטית של המבקשת שלא לכלול אותו בדיון, ולא להביא תצהיר מפיו”.

השופט דחה בשתי ידיים את טיעוני המבקשים מטעם העמותה המסתורית. כך, למשל, העמותה טענה כי חלק ממאות אלפי השקלים היא נתנה לרב ברלנד כהלוואה – אך אין הסכם או מסמך; “רק הזרמת כספים (757 אלף שקל) לרב, נטולת כל תנאים, הסכמות, בטוחות או התחייבויות של הצד שכנגד”, ציין השופט.

העמותה טענה שהיא עצמאית, אך דיברה לכאורה מגרונם של הרב ברלנד וקהילת ‘שובו בנים’. העמותה טענה כי הרב ברלנד היה זקוק לסיוע שלה, הבהיר השופט צימרמן, בעוד שבהסדר הטיעון ברלנד הודה כי החזיק בשליטתו כספים בהיקף של כ-54 מיליון שקל בלי לדווח לרשויות.

השופט הדגיש: הרב ברלנד “הודה כי עשה שימוש בעמותות שבהן לא היה לו מעולם מעמד פורמלי, אך הוא שלט בכספים ועשה בכספיהן כבשלו (האישום הרביעי)”.

מאחר והעמותה בחרה שלא להביא את הרב ברלנד לדיון, כי קולו לא יישמע, בוודאי לא שייחקר, אין כמעט ערך לדברים שהוצהרו, קבע השופט.

“המשיבה, קורבן עבירות שביצע בה הרב ברלנד, אוחזת בידה הסדר פשרה שהוא הסכים לו ואשר קיבל תוקף של פסק דין, אך עד הנה נותרה בלא תשלום כלשהו”, סיכם השופט. “העובדה שהתייצב צד שלישי, טוען באופן בלתי משכנע לכאורה כי ‘אין קשר’ בינו לבין הרב ברלנד, וגורס כי הכספים שלו הם, אינה עילה מספקת לעכב את שחרור הכספים. המשיבה ממתינה זמן רב לקבלת הכספים על מנת שתוכל להתחיל בטיפול לשיקומה הנפשי כתוצאה מאותן פגיעות. הצעת המבקשת כי אותה קורבן עבירות  תמשיך ותמתין – זאת אין להלום”.