הצטנן המסכן וסגר הדלת: מה נשאר מהכנס של שס ויהדות התורה

1.

“נעשה משהו בומבסטי”, בישר יו”ר ש”ס אריה דרעי ביום רביעי בבוקר לפני שבוע, לחברי הכנסת שלו.

זה החל בטפטופי הדלפות על חוק הגיור המתוכנן על ידי ממשלת בנט-לפיד. יש את מתווה הגיור הגדול של השר מתן כהנא, ויש גם את החוק של ח”כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. “זה חלק מההסכם הקואליציוני”, הסביר ליברמן בישיבת הסיעה ביום שני.

בהסכם כתוב ש”תוך 60 יום, הקואליציה תקים בתי דין לגיור. הסכמנו לדחות את זה עד לאחר התקציב, אתמול ועדת שרים לחקיקה אישרה, כלומר כבר המתנו 3 שבועות, שוחחנו עם שר הדתות על המתווה שהוא מגבש, המתווה שלנו הוא משהו נקודתי. אנחנו לא רוצים שנושא הגיור על ידי רבני הערים ייפול בשל חוק הגיור הרחב”, הסביר ליברמן.

מה הבעיה, אמר, רבני ערים כולם אורטודוקסים, “לא מכיר רב עיר שאינו אורטודוקסי”. ובכלל, “עד שנות ה-90 כל רב עיר יכול היה להקים בית דין ולגייר, היום הממסד עושה הכול כדי שלא לגייר”. לך תסביר לו, לליברמן, שמדובר בנושא שהוא ציפור הנפש של העם היהודי.

בסוף השבוע הקודם, כשהחלו הדלפות על החוק, תוכנו ומהותו, ח”כי ש”ס, שהם חרוצים, לא המתינו ומיהרו להוציא הודעות חריפות לתקשורת. אלא שהבוס, לא אהב.

ברביעי בבוקר כינס אותם בבהילות (בדרך-כלל מתקיימות ישיבות סיעה בשני ב-15:00) ודרש מהם לדומם מנועים. נקודה. נעשה משהו בומבסטי, הבטיח.

הבומבסטי, כך מתברר, הפך לחור של מחט. כינוס במחשכים, נטול תקשורת. אפילו צלם ערוץ הכנסת גורש. שני סופרי יומונים-מטעם’, כתב ‘הדרך’ של ש”ס וכתב ‘יתד’ של ‘דגל’, הותרו לבוא בקהל ולהישאר בקודש פנימה. כל השאר סולקו, או עשו כמוני – אפילו לא ניסו להיכנס (שאגות ה’החוצה’ של יענק’ל ליצמן עוד מהדהדות באוזני). אם הם רוצים להתכנס בחשאי, שיערב להם.

וזה אכן ערב להם. כי כמה שעות אחר כך שידר ערוץ ‘כאן 11’ מילה במילה את פניני הלשון של הח”כים. מה יש לומר, אחד שם יותר חכם מהשני. לא תאמינו אילו רעיונות מדהימים צצו  שם. כל כך מדהימים, שהצופה מתקשה להבין: הסודיות, על מה ולמה?

2.

בראשית, כפי שהבטיח דרעי, תוכנן אירוע באמת בומבסטי. הכוונה הייתה לזמן גם את הציונות הדתית, עם סמוטריץ’, בן גביר ושות’, אולי אפילו גם ח”כים ליכודניקים. אחרי הכול, יש שם  מסורתיים חמים כמו דודי אמסלם וקטי שטרית.

אבל אז הגיעו אנשי ה’דגל’, ורצו ‘סולת מנופה’. בלי מיזרוחניקים. האמת שבתחילה, קשה היה לדעת מהי דעת כל רבני הציונות הדתית. חלקם צידדו בתחילה בחוק, בהמשך חזרו בהם, הייתה אי בהירות, אז למה להיכנס מראש לשותפות רעיונית? אבל בש”ס רצו להתחבק עם כל מי שעוין את ממשלת השינוי. מצד שני, דרעי לא בעל הבית היחיד בכינוס.

על דבר אחד, הם כן הצליחו לשלוט – על הדלתות הסגורות. כי מי צריך עיתונאים? לך תסביר שב-2021 שום דבר לא דומה לשנות ה-80, אז אפשר היה בתידרוך שבועי של שניים וחצי עיתונאים לשכנע שהממשלה הזו היא “מה זה אסון”. אבל כיום, להותיר עיתונאים מאחורי דלת סגורה, זה להעניק להם דקות יקרות כדי לנסח ציוצים נשכניים. ומי שציני יותר, טוב יותר.

שלא לדבר על כך שהיה מי שהדליף הקלטה של כל האירוע ליערה שפירא מ’כאן 11′,  ועיתונאי חרדי חרוץ מצא לעצמו חור הצצה בקיר המפריד בין עזרת הנשים בבית הכנסת לבין ‘אולם שפרינצק’ בו התקיים הכינוס הסודי.

למה בעצם סגרו את הכינוס לתקשורת? בושה לחזור על הנימוק שהשמיעו באוזני. הוא נשמע כה מטופש, אבל איכשהו נראה לי שהוא האמיתי. “אריה דרעי הצטנן, לא חש בטוב, דקה אחרי סיום הכינוס הוא טס הביתה, ישר למיטה”, אמר אחד שיודע.

הצטנן המסכן וסגר הדלת. לא לפני שדאג להתקזז עם חברת כנסת מיש עתיד. מהלך קצת מצחיק, יש לציין,  אחרי הדברים שנשא בכינוס (הסודי), שבעידן שנת 2021 דלף החוצה, מילה במילה: “הם מסוגלים להעביר את הגזירות הכי קשות נגדנו ואחר כך הם עוברים בספסלים שלנו או שאתה רואה אותם בפינה פה ומסתודדים איתם ומדברים איתם ביחד. זה לא שאני לא מדבר, אני לא אומר שלום! לא יכול להיות!”

3.

אבל עזבו תיאוריות, היו שם גם עצות מעשיות.

כמו חבורת חסמב”ה אמיתית (ראשי תיבות, חבורת סוד מוחלט באמת – למי שאינו מכיר את הסדרה אותה קראו גם הילדים החרדים לפני שצצו הספרים שנכתבו בידי חרדים) הסתערו החברים גם על השלב הביצועי. לא תאמינו איזה שלל פורה הונח שם.

דרעי, למשל, הציע כינוס ‘המועצות’ של ש”ס, דגל ואגו”י , אבל גם עצרת ענקית. לא סתם עצרת חרדית עם רבנים וגדולי ישראל, אלא עצרת ‘כלל ישראלית’.

אבל איך משכנעים את הציבור הישראלי שחוק הגיור איום, שמתווה הכותל נורא, ושרפורמת הכשרות של כהנא היא אסון? אז היה שלב בו הציע דרעי שכל מפלגה חרדית “תכניס את היד לכיס” ותתרום מכספה לטובת גיוס משרד הסברה שינהל את הקמפיין.

אל תבנו על זה. למפלגות החרדיות בעידן של ימי האופוזיציה אין ממש שלל לתת, אבל אולי מישהו שם יתנדב לגייס פילנתרופים. אחד כמו יצחק פינדרוס, רק לדוגמה, כבר עשה זאת בעבר כשכיהן כראש עיריית ביתר עילית. מצד שני, אני מנחשת שהתככים הטבעיים לא יניחו להם לבחור בו לתפקיד. במיוחד אם יודעים כמה מסובך לבחור בעלי תפקידים ביהדות התורה. זה לא כמו בש”ס, שדרעי אומר ‘הביתה’ לח”כ – והוא טס. ביהדות התורה יש לכל אחד מהחברים דעה, כלומר עשר דעות ועוד עשרים דעות אותן השאיר בבית.

כך קיבל הח”כ הנמרץ יענקל’ ליצמן את התפקיד הביצועי של יו”ר סיעת ‘יהדות התורה’ (הממונה על שאגות ‘החוצה’, למשל. תפקיד חיוני וחשוב). היו אמורים להחליף אותו באיכלר או פרוש (פלג ב’ של אגודת ישראל), אבל “לא מגישים את הלחי השניה” כפי שהסביר לי ח”כ  שנון מ’דגל’, שהתכוון ל’כמעט בגידה’ של סיעת איכלר (פרוש די נסוג בשלב כלשהו מ’הדיל’) עם מיליארד שקלים שהיה אמור לקבל מממשלת השינוי.

בקיצור, מינויים בוועדה שתחליט על הצעדים ה’בומבסטיים’ יתבצעו אחרי הרבה תככים והמון שמאלץ.

איך הגדיר העיתונאי יקי אדמקר את ‘ההצלחה הכבירה’ של הכינוס? “הקואליציה יכולה להיות רגועה. המקסימום, לא יגידו להם שלום במסדרון”.

4.

הנה כמה מהפנינים של הח”כים.

ליצמן: “אנחנו צריכים להפסיק לתת לשרים, לא ראש ממשלה, לא צריך לתת להם לעשות לטוס טורס לחוץ לארץ ולא לקזז אותם”. לא יודעת אם הבנתם, אבל נסביר ברורות: לא להתקזז עם שרי הקואליציה מלבד בנט, שמשוריין על ידי ליצמן משום מה (חברות העבר עמדה לו?).

לאיכלר, היה רעיון הרבה יותר מהפכני: “אנחנו יכולים להפוך את ועדות הכנסת לאינתיפאדה דמוקרטית. פשוט נעמוד בכל ועדה, נפוצץ כל דיון שנוגע בנושאים של דת ומדינה, שיבינו שמלחמת דת זו מלחמת דת, קודם כל בכנסת”.

גם לפרוש היה משהו להציע, והפעם בקשר לכלים החד-פעמיים. “אנחנו חודש אחד צורכים רק חלב וגבינה ושום מוצר אחר לא של חלבי. לא משתמשים בזה”. בקיצור, תשכחו מיוגורט, גבינה צהובה, עוגת גבינה בשבת בבוקר, מעדן לארוחת ערב. רק חלב וגבינה. שום מוצר אחר. ושלא תעזו לומר בקול את המילה ‘חמאה’.

“אנחנו מקבלים על עצמנו תענית כדי שיצעקו לשר האוצר ‘כואב לנו, שמע, זה לא יכול ללכת ככה, הציבור הזה יאכל אותנו'”. אמיתי. זה מוקלט.

גפני, מצידו, המליץ להמשיך בקריאות ‘אנטיוכוס’, איך שכחנו לפתוח עם הרעיון המהפכני הזה. “הרבה פעמים באים אלי ואומרים לי מה אתה אומר ‘בוגד’, ‘אתה אומר אנטיוכוס’… אנחנו מדברים על מלחמה של היוונים ושל המתיוונים. אנחנו צריכים להסיר את הכפפות”.

ואז דובר על הקמת מטה מאבק, שגם יתאם פעולות עם הציונות הדתית (שהודרה מהאירוע) והליכוד (נתניהו יהיה מוכן בשבילם גם לחבוש כיפה קבוע, אפילו להוציא ציציות, העיקר להפיל את גוש השינוי).

לא נלאה אתכם, אנחנו בטוחים שהבנתם את הרעיון. ניאבק, עד שיהיה מי שיצעק ‘הצילו, הם אוכלים אותנו’.

איזה פחד. בגוש השינוי מחפשים חברה שתייצר עבורם שכפ”צים.

5.

אבל אחרי שסיימנו לצחוק, מאחורי הדלת הנעולה, דקה של רצינות:

הפילו אתכם מכיסאות עור הצבי וזה כואב? תזעקו זעקה פוליטית. פגעו בציפור הנפש של היהדות? גשו לבתי גדולי ישראל, ספרו להם, קבלו הוראות מדויקות. מה אפשר לומר, מה אסור לומר, ומהם דרכי הפעולה, אם בכלל. ואז, כשתגיעו  עם הודעה מדויקת על עצרת זעקה, תקבלו את שיתוף הפעולה שלנו.

עד אז, בתוך החדר או מאחורי דלתות נעולות, אתם רק מגחכים את עצמכם. יש מצב שהתבלבלתם ושכחתם שאתם בתפקיד לא משום שאתם כל-כך מוכשרים (טוב, בש”ס המצב קצת שונה, אבל הש”סניקים לא דיברו, רק הבוס), אלא רק משום שגדולי ישראל שלחו אתכם אל המשכן הזה המכונה ‘כנסת’?

ועוד המלצה, שולית: אם אתם לא חשים בטוב, מצוננים, ראשכם כבד, אתם לא חייבים להגיע. לא יקרה כלום אם פעם אחת (!) תתקזזו עם מישהו בסיעתכם. יש בש”ס מספיק בחורים מוכשרים שיכלו לנסח מצוין את המשפט: “הם מסוגלים להעביר את הגזירות הכי קשות נגדנו ואחר כך הם עוברים בספסלים שלנו או שאתה רואה אותם בפינה פה ומסתודדים איתם ומדברים איתם ביחד. זה לא שאני לא מדבר, אני לא אומר שלום! לא יכול להיות!”

מצד שני, חשוב לזכור שהם כן אומרים שלום. השמועה לוחשת, שאחד מהם אפילו נפגש עם שר בכיר מממשלת ‘אנטיוכוס’. עוד שמועה מתעקשת שבן משפחה של דרעי עשה פשע דומה.

ואם אי אפשר למצוא ממלא-מקום נאמן, מה עם לדחות את הכינוס הבומבסטי ליום בהיר יותר? שלישי? רביעי? על שני הבא אני לא מדברת, כי עד אז, מן הסתם, יושקו המון פעולות כבירות לתועלת המאבק.

אז היכונו, מאבק בומבסטי מצפה לכם. ואנחנו, מאחורי הדלתות הנעולות, מבטיחים להמשיך לעדכן אתכם.