“תפיסתם של שני המחבלים מרוואן קוואסמה ועמאר אבו עישה שחטפו ורצחו את שלשת הנערים, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח הי”ד, היא עניין של ימים ספורים” כך התבטאו בכירים במערכת הביטחון, ופרשנים צבאיים שציטטו אותם ללא הרף בימים שאחרי החטיפה. אלא שהעיתונאי חיים לוינסון מעיתון הארץ מדווח כי השנים לנו תחת כיפת השמים בחברון מבלי שהצבא הצליח לתפוס אותם, למרות נוכחותו הגדולה בעיר.
לפי הדיווח בעקבות מעצרו של חוסאם קוואסמה, החשוד שאירגן את חוליית החטיפה ומימן אותה באמצעות אחיו, ששוחרר בעסקת שליט וגורש לעזה, למדו במערכת הביטחון כי החוליה התכוונה מראש להרוג את החטופים. לשם כך נרכשה מבעוד מועד חלקת קרקע ונרשמה על שם חוסאם.
בינתיים המשיך חוסאם בחייו, ושני החוטפים התחבאו במסתור שהכינו לעצמם בסיועו של סייען: בור ביוב בעומק 2.5 מטרים בחלקת שדה בנפת חברון.
את הבור הכין להם כאמור סייען, ובבוקר שלאחר החטיפה בשעה חמש בבוקר, קיבל הסייען הודעה מאדם אחר לפיה אבו עישה הגיע אליו כדי להיכנס למסתור. הסייען אסף את אבו עישה, שהיה לבוש בכאפיה, חולצה, מעיל ומכנסי ג’ינס ונשא שני תיקים. באחד מהם הבחין הסייען באקדח. אבו עישה אמר לו שיש לו תמרים למאכל. בשמונה בערב אסף הסייען גם את המחבל השני – מרוואן והוריד גם אותו לבור. המסתור כוסה באדמה, כדי להסוות כל סימן שיש בו אנשים. צינור אוורור אפשר לשניים לנשום.
הסייען שבתחילה לא ידע על החטיפה, ורק התבקש לסדר לשנים מקום מסתור המשיך לבקר את השנים גם לאחר שלמד עליה מערוצי החדשות. ביום שלישי, חמישה ימים לאחר הפיגוע, הם ביקשו לצאת מהבור. לדבריהם, לא היה במקום די אוויר. הסייען הוציא אותם ונסע למסעדה כדי להביא להם אוכל ושתייה. את הלילה הם בילו בלינה תחת עץ אלון, באוויר הפתוח. למחרת, כאשר בא הסייען שוב לתת להם מים, הם כבר לא היו שם.
יצויין כי באותה עת שהו בחברון אלפיים לוחמי צה”ל, אך כל התצפיות, המודיעין והכוחות בשטח, לא הבחינו בשני המבוקשים הישנים תחת לעץ אלון.
מציאת הגופות
כשנמצאו שלשת הגופות בחלקה שהיתה רשומה על שמו של חוסאם שהמשיך כאמור בחייו, הבין האחרון כי הוא בבעייה. הוא ירד למחתרת, השיג תעודת זהות מזוייפת וניסה להימלט לסיני. לאחר מחשבה החליט לשנות את התכנית ולנסות לחצות את הגבול למצרים. הוא גם שינה את מראהו וגילח את זקנו.
חוסאם הגיע לירדן כאשר הוא נוסע בשתי מכוניות: במכונית הראשונה סייען, ובמכונית השניה הוא ושלשה ילדים כדי להסוות את מטרת הנסיעה. הוא הגיע ליריחו וחיכה לחציה לירדן. חוסאם שילם 20 אלף דולרים במזומן עבור ההברחה, אך כעבור ימים ספורים הודיע לו המבריח כי עליו לעזוב את יריחו. חוסאם נסע לכפר ענתא ליד ירושלים ושם נלכד על ידי לוחמי הימ”מ ב-11 ביולי.
ההנחה היום היא שקוואסמה ואבו עישה נמצאים עדיין באזור חברון, חמושים ונואשים.