בני-אדם שואפים להתקדם בחיים. לעבור מדירה שכורה לדירה בבעלותם. להתקדם מדירה קטנה לבית מרוּוח יותר. לקנות רכב חדיש יותר. להחליף את מקום העבודה לתפקיד מאַתגר ומתַגמל יותר.
החיסון לילדים בני 5-11 מומלץ על ידי הרופאים: שו”ת מיוחד להורים
זה בלתי נתפס: פציעה, רעב וצמא • אז איך כן צריכים ללכוד עכברים?
כל אחת מאמצת מתחסנת אחת: שכנעת כבר חברה, שכנה או קרובה?
לעומת זה, בתחום הרוחני יש הנוטים להיתקע במקום אחד. השנים חולפות והם עדיין באותו מקום. אותה גישה לתפילה, ללימוד התורה, לקיום המצוות. אותה רמה של הקפדה בענייני כשרות. אותה התנהגות בין אדם לחברו. מי שהיה ציני ומריר נשאר כזה. מי שאוהב לעקוץ ולהקניט את סובביו מוסיף לעשות זאת. עובר עשור ועוד עשור והאנשים האלה לא התקדמו מילימטר.
עוד צעד קדימה
האמת היא שהדברים היו צריכים להיות הפוכים. בתחומים הגשמיים אין זה אסון גדול להישאר במקום אחד. אנחנו מכירים אנשים גדולים שחיו כל ימי חייהם בדירה קטנה. גם רכב משומש יכול להביא אתכם למחוז חפצכם. ולא חייבים להחליף את המטבח רק כי השכנה עשתה זאת. ה’התקדמות’ החומרית איננה באמת התקדמות בחיים. חכמינו כבר קבעו: “איזהו עשיר? השמח בחלקו”.
לעומת זה, בחיים הרוחניים ההתקדמות היא צורך חיוני. כאן אסור לאדם להיות ‘שמח בחלקו’. עליו לשאוף להתעלות, להשתפר, להוסיף, לתקן. זה האתגר הגדול של החיים, וכאן נדרשת התקדמות מתמדת. ההיתקעות במקום אחד היא מתכון לקיפאון ולהתנוונות רוחנית, ובהכרח שתביא ירידה ואובדן חדווה והתלהבות.
נרות החנוכה מלמדים אותנו עד כמה חשוב להוסיף באור. אכן, ביום הראשון הדלקנו נר אחד וקיימנו את המצווה בשלמות. אבל ביום השני כבר איננו יכולים להישאר באותה רמה שבה היינו אתמול, ואנו נדרשים להתקדם – להדליק עוד נר. ביום השלישי גם שני נרות כבר אינם מספיקים, ואנו צריכים לעשות עוד צעד קדימה ולהגדיל את האור בנר שלישי.
יש כאן מסר עמוק לחיים של כולנו. לא לשקוט על השמרים. לא להישאר באזור הנוחות, גם אם הוא טוב. תמיד אנחנו צריכים לחתור להתקדמות נוספת. פתגם חסידי קובע: “וכי מפני שהטוב הוא טוב, הטוב יותר אינו טוב יותר?”. ככל שמצבנו הרוחני היה טוב אתמול, עלינו להתקדם היום לרמה רוחנית גבוהה יותר.
לא במהפכות
לצד זה הנרות מלמדים אותנו כי ההתקדמות האמיתית אינה נעשית במהפכות ובקפיצות דרמטיות. אמנם יש מצבים שבהם האדם נדרש לעשות מעבר חד ממצב אחד למצב אחר, אבל אלה חריגים. דרך ההתקדמות הרגילה היא – צעד אחר צעד. עוד נר ועוד נר. עוד החלטה טובה. עוד שיעור תורה. עוד הידור מצווה. עוד פרט בהתנהגות שזוכה לשיפור.
נרות החנוכה ממחישים עד כמה ההתקדמות ההדרגתית נהפכת בסוף לאור גדול. התחלנו בנר אחד, וביום השמיני כבר יש לנו שמונה נרות מאירים וזוהרים. אין לזלזל בכוחו של עוד מעשה קטן ועוד החלטה טובה. העיקר שהפנים נשואות קדימה ושהאדם שואף כל הזמן להתקדם. כעבור זמן נראה עד כמה הנרות הקטנים האלה הזניקו אותנו קדימה.