חידה: מתי נציב התלונות תוקף רב ראשי ומתי הוא ממסמס תלונה?

אורי שהם, נציב התלונות על שופטים, קבע  בהחלטתו, כי לראשון לציון, הרב יצחק יוסף, אסור להביע דעה בנושא ‘רפורמת הכשרות’ שאותה מקדמת הממשלה – מאחר ומדובר בדעה פוליטית אשר נמצאת במחלוקת ציבורית.

החיסון לילדים בני 5-11 מומלץ על ידי הרופאים: שו”ת מיוחד להורים

זה בלתי נתפס: פציעה, רעב וצמא • אז איך כן צריכים ללכוד עכברים?

כל אחת מאמצת מתחסנת אחת: שכנעת כבר חברה, שכנה או קרובה?

על כן קובע שהם, כי השר לשירותי דת יזמן את הרב הראשי לישראל ויקבע אם הוא ראוי להמשיך בתפקידו כדיין בבית הדין הרבני הגדול, ולמצער יזמנו וינזוף בו נזיפה חמורה.

קלות הדעת הבלתי נסבלת שהנציב שהם מקבל תלונה כנגד הרב הראשי לישראל – אין לה כל מקום.

מדובר בראשון לציון, שמלבד כהונתו בתפקיד שיפוטי של חבר בית הדין הגדול, הוא גם מכהן כרב הראשי לישראל ואמור להביע את דעתו בשאלות הלכתיות – ובפרט בשאלה הלכתית כה מהותית כ’רפורמה בכשרות’ שהממשלה מקדמת, כפי שעשה הראשון לציון במקרה זה.

•

התמיהה על הנציב שהם מתחדדת, כאשר נזכרים במקרה חמור בהרבה: תלונה כנגד השופט מני מזוז, שאמר בכנס באוניברסיטת חיפה – “המצב של שר משפטים לעומתי או בכלל שר לעומתי הוא מצב בעייתי, מטריד, מציק”. הוא הוסיף ואמר: “זה מצב שלא המערכת המשפטית בחרה בו, היא לא יכולה להשפיע על זהות השר, והיא לא אמורה להשפיע. אבל זה מקשה, זה כמובן מקשה על התפקוד שלה, והכרעה בעניין הזה לא מסורה למערכת המשפטית”.

בהמשך לדברים שאמר השופט מזוז, הוגשה עתירה כנגד החלטתו של שר המשפטים אוחנה למנות את עו”ד דן אלדד למ”מ פרקליט המדינה. השר אוחנה פנה למזוז וביקש שיפסול את עצמו מלדון בעתירה נגדו, לאור ההתבטאות כלפיו בכנס חיפה.

אך, מזוז סירב לפסול את עצמו וטען בתשובה לעתירת השר אוחנה, כי לא התייחס באופן ספציפי לאוחנה בכנס בחיפה. הוא הסביר את החלטתו שלא לפסול את עצמו, למרות הדברים שאמר בכנס בחיפה, כך: “דברים קצרים אלה, שהיו תשובה לשאלה, לא התייחסו באופן ספציפי למבקש (אוחנה), או לפעולה קונקרטית שלו, אלא באופן כללי לתופעה של ‘שר לעומתי’, כאשר הדוגמה שצוינה התייחסה דווקא לשר להגנת הסביבה, וכל זאת, תוך הדגשה כי זהות השר אינו עניין המסור להחלטת המערכת המשפטית.. אין בדברים אלה כל הבעת עמדה אישית כלפי המבקש (אוחנה), או פעולה או החלטה קונקרטית שנקט”.

בעקבות הנימוק שאינו אמת של השופט מזוז בהחלטתו שלא לפסול את עצמו, הגיש ארגון ‘בצלמו’ תלונה כנגד מזוז לנציב התלונות על שופטים – אורי שהם.

בתלונה נטען שמזוז אמר דבר שאינו אמת, וכך הנציב שהם – עמיתו של מזוז לשעבר, נדרש לברר תלונה נגד הקולגה שלו לשעבר, אשר ישב לידו על כס השיפוט בכהונתם כשופטי בית המשפט העליון.

הנציב שהם פתר את האי נעימות בהחלטה כנגד הקולגה שלו בצורה מאוד פשוטה וקלה. הוא פשוט התחמק.

מחד גיסא, הוא דחה את הטענה בתלונה שמזוז לא דיבר אמת ואמר: “אדגיש, כי על יסוד החומר שלפניי, אינני רואה לייחס לשופט אי אמירת אמת בהחלטתו המדוברת”.

אך מאידך גיסא, שהם לא התכחש לעובדות שנטענו בתלונה נגד מזוז ולדברי שהם בהחלטתו “המאזין לשאלה ולתשובתו של השופט מזוז יכול להתרשם כי דבריו של מזוז כוונו באופן ספציפי אל שר המשפטים המכהן… מעצם האפשרות כי דברי השופט יתפרשו באופן זה, נגזרת המסקנה כי ראוי היה להימנע מאמירת הדברים באופן שבו הם נאמרו”.

בסופה של ההחלטה קבע שהם, כי שופט צריך להיות זהיר בהתבטאויותיו וציין: “בהערותיי כאמור לעיל, מוצה בירור התלונות”.

•

כעת אשמח לקבלת פתרון לחידה: מה ההבדל בין החלטת הנציב שהם אשר פטר את התלונה בעניינו של מזוז, כי שופט צריך להיות זהיר בהתבטאויותיו וכי בהערותיו מוצה בירור התלונות, כאשר השופט מזוז אמר דברים שאינם אמת וכן אמר דברים שהינם דעה פוליטית מובהקת – אשר נמצאים במחלוקת עזה בין הימין לשמאל, לבין החלטת הנציב שהם בעניין התלונה כנגד הראשון לציון שמכהן גם כרב הראשי ופוסק הלכה לישראל, בה קבע כי השר לשירותי דת יזמן את הרב הראשי לישראל ויקבע אם הוא ראוי להמשיך כתפקידו כדיין בבית הדין הרבני הגדול ולמצער יזמנו וינזוף בו נזיפה חמורה.

במאמר המוסגר, אציין, כי הוועדה לבחירת הנציב, רשאית לעשות שימוש בסעיף 8 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים ולהעביר את הנציב מכהונתו, לאומר כך שהוא אינו מבצע את תפקידו כהלכה.

• עו”ד רפאל ציק עוסק בתחום המשפט הפלילי