בהתוועדות י”ט כסלו בעיר קאזאן שברוסיה, שנערכה עם שליח חב”ד בעיר הרב נחום יצחק גורליק, שיתף אחד היהודים המקומיים שקנה תפילין וקיבל אותם לקראת ראש השנה – ומאז מניח בקביעות – את המשתתפים ברגשותיו, ואיך הנחת התפילין מאירה לו את כל היום.
בסוף הוא פנה אל הרב גורליק – ואמר בפני כולם בהתרגשות: “רעבע, אתה יכול לתת לי מה עוד להתפלל? (-הוא קורא כעת רק קריאת-שמע) משהו שייקח לי איזה עשרים דקות?”
את בקשתו הסביר בכך, שסבו היה מניח תפילין – והוא זוכר שאחרי התפילה היו נשארים לו סימנים על הידיים.
“ואני”, טען היהודי, “מניח, קורא ‘שמע’, מושך עוד קצת את הזמן ומוריד – ואין לי סימנים. אני רוצה סימנים על הידיים כמו לסבא!”