ראש הממשלה, נפתלי בנט, נשא היום (שלישי) דברים בכנס הביטחוני-מדיני של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, והתייחס לאיום האיראני.
בנט לא התאפק, והחל עם עקיצה פוליטית לעבר ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. “כשנכנסתי ללשכת ראש הממשלה, לפני פחות מחצי שנה, נדהמתי מהפער בין הרטוריקה לבין המעשה. מצאתי מרחק מטריד בין ההיגדים מסוג “לעולם לא נרשה שאיראן תהיה גרעינית”, לבין הירושה שקיבלתי. אם לסכם את המציאות שירשנו במשפט אחד – איראן נמצאת במצב מתקדם ביותר של תכנית הגרעין שלה, כשמכונת ההעשרה שלה משוכללת ורחבה מתמיד”.
“בעשור האחרון, מכל חלון במדינת ישראל נשקפת איראן: בצפון מזרח – המליציות השיעיות בסוריה, מצפון – חזבאללה, מדרום – חמאס וג‘יהאד איסלאמי. האיראנים כיתרו את מדינת ישראל בטילים בעודם יושבים לבטח בטהראן. הם מציקים לנו, שואבים מאיתנו אנרגיה ומסבים לנו נזק, וכל זה – כמעט בלי לצאת מהבית. הם מקיזים לנו דם ודמים – בלי לשלם מחיר. סידור נוח, בסך הכל”.
“המסקנה המתבקשת היא – שהשיטה הזאת, של לרדוף אחרי הטרוריסט התורן שמופעל על ידי כוח קודס – פשוט לא הגיונית יותר. עלינו להגיע לשולח”.
לדברי בנט, “כשנכנסתי לתפקידי, אחד הדברים הראשונים שעשיתי, ממש בשבוע השני, הוא להתחיל POLICY REVIEW, בחינה מחדש של המדיניות של ישראל בנושא האיראני, בדגש כמובן על הגרעין, אבל גם תוך התייחסות למלחמה הקרה, המתמשכת, בינינו לבין האיראנים באזור. זה היה תהליך ארוך ומחכים, שהיו לו שני מימדים – להבין היטב את האויב, ככל שניתן, ולהבין אותנו. מה עשינו עד כה, היכן טעינו, היכן הצלחנו”.
“הנה המסקנות שלי:”
“אחת – כאמור, האסימטריה היא השגיאה האסטרטגית הישראלית. הם שולחים אלינו שליחים, מלבנון, מסוריה, מעזה, אפילו מרחוק יותר, ואנחנו הורגים את השליח. התשה מתמשכת שמשחקת רק לידיהם”.
“מסקנה שניה – אנחנו צריכים לנצל את היתרונות היחסיים שלנו, מול התורפות שלהם, באופן אפקטיבי יותר מבעבר. כלכלה איתנה, סייבר, דמוקרטיה, לגיטימיות בינלאומית, ערבות הדדית. כך, בין השאר, ניצחה ארצות הברית את ברית המועצות”.
“שלוש – עלינו להגדיל את הפער, מול אויבנו, כולם יחד וכל אחד לחוד. מדינת ישראל היא מדינה חזקה, אבל היא צריכה להיות אפילו חזקה יותר. הרבה יותר. לשם כך עלינו לדאוג לכלכלה תחרותית וצומחת, בקנה מידה עולמי, ואת פירות הצמיחה להשקיע בהתעצמות: בטילים, בסייבר, בלייזר ובמגוון טכנולוגיות. התעצמות מהסוג שלא משאירה מקום לספק ומוציאה לכולם את החשק לנסות אותנו”.
“המסקנה האחרונה נובעת מהקודמות ונוגעת בליבת האתוס הציוני: יוזמה, אקטיביות. לא דחיינות, לעשות את מה שצריך לעשות, כל הזמן. מדינת ישראל חייבת לשמר חופש פעולה ויכולת פעולה, בכל מצב ובכל נסיבות פוליטיות”.
אחרי הצגת המסקנות, טען בנט כי המשטר באיראן בנקודה קיצונית והוא חלש. “מדובר במשטר שלא מצליח לספק מים לאזרחיו. מים. משטר שהכלכלה שלו חלשה והממשל – מושחת, ושולט בכוח הזרוע והפחד. בכלל, האיראנים, בניגוד לתדמית, לא ששים להתאבד. החיים יקרים להם – למשפחה איראנית יש שני ילדים בממוצע. הם תמיד יעדיפו למצוא מתנדבים לבנונים, אפגנים או תימנים, שיעשו זאת בשמם. אנו רואים זאת בסוריה, כל הזמן”.
“אנחנו נמצאים בנקודה משמעותית במאבק המתמשך הזה – ישראל מול איראן, שהוא בעצם מאבקו של העולם כולו נגד משטר איסלאמי קיצוני, שמטלטל את האזור, כל הזמן, בדרכו להשיג הגמוניה שיעית תחת מטריה גרעינית. אנחנו מקווים שהעולם לא ימצמץ, אבל גם אם כן, אנחנו לא מתכוונים למצמץ. לפנינו תקופה מורכבת. יתכנו גם אי הסכמות עם הטובות שבחברותינו. זו לא תהיה הפעם הראשונה”.
בנט הבהיר לסיום: “בכל מקרה, גם אם תהיה חזרה להסכם, ישראל היא כמובן לא צד לו והוא לא מחייב אותה”.