דבר חי ועכשווי: דווקא כעת המונים מגלים האור הטמון בספרים עתיקים

בימינו רעיונות חדשים מחליפים במהירות את הישנים, אבל דווקא עכשיו המונים מגלים את רעיונותיהם של גדולי החסידות מלפני מאתיים שנה
הרב מנחם ברוד
ט"ו כסלו התשפ"ב / 19.11.2021 11:46

מטבע הדברים בני-אדם נמשכים לדברים חדשים ומשאירים מאחור את הישנים. בתקופתנו המשופעת בחדשנות, קצב ההתיישנות מהיר בהרבה מבעבר. אורך חיי המדף של ספר טוב הוא כמה חודשים. שיר מצליח נהפך לענתיקה כעבור שנה-שנתיים. רעיונות חדשים מחליפים במהירות את הישנים.

במציאות זו, תחיית החסידות בימינו היא תופעה מופלאה. דווקא עכשיו המונים מגלים את האור הטמון בספרים עתיקים, בני יותר ממאתיים שנה. רעיונותיהם של גדולי החסידות מלפני שבעה, שמונה ועשרה דורות – נהפכים לדבר חי ועכשווי.

גם חוגים שבעבר התנגדו לחסידות או הגיבו על בשורתה באדישות – מגלים פתאום את אורה.

הבשורה הגדולה

במידה רבה אנו חשים בדורנו את התממשות חזונה של החסידות – שפנימיות התורה תהיה לחם חוקו של כל יהודי ולא נחלתם של יחידי סגולה או קהילות מסוימות. רבנו הזקן, בעל התניא, התבטא שלא בא להקים תנועה או קהילה לעצמה, אלא להביא את האור של פנימיות התורה לכל יהודי, בלי הבדלי חוג, השקפה או עדה.

החסידות באה לעולם כדי לסלק את היובש, הקרירות והשיגרה שאפיינו את החיים הדתיים של יהודים רבים, שלמדו תורה וקיימו מצוות מתוך הרגל או תחושת כורח, בלי שמחה וחיוּת. האור הפנימי של החסידות העניק משמעות חדשה לחיי היהדות, הפך את הקשר עם הקב”ה לדבר חי ותוסס, ומילא את הלבבות חדווה והתלהבות.

באותם ימים, שבהם עדיין לא הייתה ברורה תרומתה האדירה של החסידות, ביקר בעל ה’תניא’ בעיר שקלוב, ושם סבבוהו רבים בשאלות ובקושיות. הוא עלה על הבימה והכריז בקול רם ומתוך ניגון: “טעמו וראו כי טוב ה’ – תטעמו ותראו שה’ טוב!”.

אמירה זו גרמה שעשרות אברכים מבקשי השם הלכו אחריו.

זו הבשורה הגדולה של תורת החסידות – שיהודי יחוש את “טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'”. את האושר שבהיותנו יהודים. את “וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב”. לא לראות בתורה ובמצוות אוסף חוקים שנועדו להגביל אותנו על כל צעד ושעל, אלא להפך – מתנה נפלאה וזכות שניתנו לנו, לחיות חיים שמחים ומאושרים, מלאי תוכן ומשמעות, וקשר חי עם בורא העולם.

סביב המדורה

רבנו הזקן, אחרי שחרורו בי”ט בכסלו, קבע כי “זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבה ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב”. הוא ניבא כבר אז כי היום הזה יפיח רוח חיים בהמוני העם לדורי דורות.

ואכן, מאות ואלפי ההתוועדויות של חג הגאולה שמתקיימות ביום הזה בכל רחבי תבל מדי שנה בשנה הן עדות חיה להתגשמות דבריו הקדושים. המוני יהודים באים להתחמם סביב מדורת החסידות, לשאוב ממעיינותיה, להצטייד בספרי חסידות, ולהצטרף ללומדי תורת החסידות, כדי להתחזק בעבודת הבורא ולחוש את “כי טוב ה'”.

נאחל אפוא איש לרעהו כמנהג החסידים: “חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות