אבל בעולם בתורה: הגאון רבי שלמה פישר זצ”ל – ראש ישיבת ‘איתרי’

אבל בעולם התורה: בבית החולים ‘שערי צדק’ בירושלים נפטר היום (חמישי), בגיל 80,   הגאון רבי שלמה יהונתן יהודה פישר זצ”ל, ראש ישיבת ‘זהב מרדכי’ איתרי.

זה בלתי נתפס: פציעה, רעב וצמא • אז איך כן צריכים ללכוד עכברים?

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

כל אחת מאמצת מתחסנת אחת: שכנעת כבר חברה, שכנה או קרובה?

המנוח זצ”ל כיהן גם דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים.

זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשמ”ח, וזוכה פרס ירושלים לספרות תורנית על ספרו ‘דרשות בית ישי’ לשנת תשס”א.

הגר”ש פישר אושפז בשנים האחרונות מספר פעמים, ומצבו ידע עליות ומורדות.

באחרונה אושפז בבית חולים והערב נפטר.

הגאון רבי שלמה יהונתן יהודה פישר זצ”ל נולד בכ”ט שבט תרצ”ב בירושלים, לאביו הרה”ח רבי אהרן פישר הי”ד מאנשי ‘הפרושים’ בירושלים ולאימו מרת דבורה ע”ה.

לאחר פטירת האב נפוצו שמועות שהוא ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ”ט, אולם שמועות אלה כנראה אינן נכונות.

סבו הגאון רבי רבי שלמה פישר זצ”ל, שעל שמו נקרא, היה רב קהילת הסטטוס קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של בעל ה’כתב סופר’ ורבי יצחק דב במברגר זצ”ל.

התייתם מאביו בגיל צעיר. בהקדמה לספריו הוא מציין לטובה את הרב יחיאל מתתיהו דייוויס שגידל אותו ואת אחיו וטיפל בהם במסירות.

למד בישיבת מיר בירושלים, אצל הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ”ל.

כיהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים באותו הרכב עם הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג. כמו כן כיהן כר”מ בישיבת ‘לפלגות ראובן’.

בשנות ה-70 מינה אותו הרב מרדכי אליפנט, מייסד ישיבת איתרי, לר”מ בישיבה. בשנת 2000 פרש מתפקידו כדיין ומונה לראש ישיבה. כראש ישיבה התגורר במשך השבוע בישיבה וחזר לביתו רק לימי שישי ושבת.

במשך רוב שעות היום והלילה למד בחברותא עם בחורים ואברכים מתלמידי הישיבה, וכן עם אנשים מחוצה לה.

דרכו בלימוד מבוססת על בירור של מושגי יסוד, על בקיאות רחבה ועל ביקורתיות. הוא המליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים, והרבה לעסוק בספרי בעל ‘קצות החושן’ ורבי עקיבא איגר, ואף מסר בביתו שיעור שבועי בספריהם.

היה בקיא בפילוסופיה היהודית, וההדיר את ספרו של רבי חסדאי קרשקש, ‘אור השם’.

דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו ליבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות מגוונים, לרבות תורת הקבלה, שאותה למד מפי הרב מרדכי שרעבי.

בשנת 1953 נשא לאישה את לאה, בת הרב אליעזר דוד ברנד, מחברי מערכת אוצר הפוסקים ומראשי מפעל הש”ס. רעייתו שימשה כמנהלת בית הספר ‘בית ברכה’ בירושלים וכן בקרית בנות.

לזוג נולדו שמונה ילדים.

אחד מבניו הוא הרב מאיר פישר. חתנו הוא הרב חיים קוק, ראש ישיבת ‘תורת רפאל’ בירושלים. בתו חנה קהת היא מייסדת ארגון ‘קולך’.

אשתו לאה נפטרה בב’ טבת תשע”ז.

אחד מאחיו היה הגאון רב יישראל יעקב פישר, שהיה ראב”ד העדה החרדית בירושלים. אחים נוספים היו הרב אליעזר משה, רב שכונת כנסת ישראל, והרב מאיר צבי, מו”ץ בשכונת הר נוף.

על תלמידיו נמנים הרב רפאל שמואלביץ, שהיה מראשי ישיבת מיר, הרב שג”ר ופרופ’ דוד הנשקה.

אף על פי שאורח חייו של הרב פישר חרדי, באו לשיעוריו גם דתיים לאומיים והוא נתן שיעורים בישיבות דתיות-לאומיות. בשנת תש”נ השתתף בחגיגת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב.

חיבר את הספרים בית ישי – דרשות על התורה, חידושים וביאורי סוגיות.  כמו כן השתתף בעריכת הספרים “קובץ ביאורים” ו”קובץ שמועות” של רבי אלחנן וסרמן הי”ד שם מופיע תחת הכינוי ישי”ש, בנוסף היה גם ממהדירי הספר “אור השם” של רבי חסדאי קרשקש וכן פירושי הגר”א על מזלות ותורת הקבלה וכן על תורת כהנים וספרא דצניעותא.

מסע הלוויה ייצא מהיכל ישיבת איתרי בשכונת בית צפפה להר הזיתים בירושלים.