אישה בת 74, תושבת ירושלים, גרמה בטעות לשריפת יותר מ-70 שטרות בשווי של כ-10,000 שקל – לאחר שחיממה אותם במיקרוגל.
זה בלתי נתפס: פציעה, רעב וצמא • אז איך כן צריכים ללכוד עכברים?
מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו
כל אחת מאמצת מתחסנת אחת: שכנעת כבר חברה, שכנה או קרובה?
הסיבה לחימום? ניסיון לחטא את השטרות מקורונה.
ר’, גמלאית, מנהלת את כספי ועד הבית מזה שנים ובמסגרת תפקידה היא גובה כסף משכניה.
“השבוע אספתי את כל השטרות בסך אלפי שקלים”, היא כתבה לבנק ישראל. “מחשש לקורונה נגעתי בשטרות עם כפפות ובתמימותי קיבלתי עצת חברה, הכנסתי אותם לקערת פלסטיק עם אקונומיקה וחיממתי אותם במיקרוגל כדי לחטא אותם. יצאתי מהמטבח ומיד חזרתי כשאני מריחה ריח שרוף והכסף נשרף”.
האישה אמרה: “אני מרגישה אשמה גדולה. הן בגלל שזה כסף שלא שייך לי והן משום שאני אזרחית נאמנה ומעולם לא גרמתי להשחתת כסף. אני מתכוונת לשים בקופת הוועד צ’ק מחשבוני בסכום הנ”ל, ולהחליף את השטרות הפגומים. זה גורם לי לתסכול ומקשה עלי עוד יותר להעביר את הימים הקשים האלה ספונה בבית, שלא לדבר על העניין הכלכלי. הכנסתי החודשית שהיא פנסיה לא גבוהה”.
המקרה החריג הועבר לבדיקה במחלקת המטבע בבנק ישראל ולאחר שמומחי זיהוי השטרות בבנק קבעו כי השטרות מקוריים הוחלט לזכות את חשבונה של ר’ בכל סכום הכסף שנשרף והם הופקדו בחשבון ועד הבית.
“אני את הלקח למדתי”, אמרה ר’ לאנשי הבנק. “אמשיך להיות בוועד הבית, אבל לא אחמם השטרות במיקרוגל או בכל צורה אחרת”.
נורית פלתר איתן, ראש מחלקת התקשורת בבנק ישראל: “אנו מחליפים אלפי שטרות בשנה, שניזוקו, נקרעו, התבלו ועוד. אבל מקרה של הרתחת שטרות במיקרוגל עוד לא היה לנו. גם בבירור בקרב בנקים מקבילים בחו”ל, לא נתקלנו במקרה כזה ומצאנו לנכון ליידע את הציבור, כדי שלא יעלה על דעתו של מישהו נוסף לחמם שטרות במיקרוגל”.