חודש וחצי לא הספיקו לממשלה?

רביב דרוקר
|
כ"ח אב התשע"ד / 24.08.2014 01:08
ב-2006 עשה ארקדי גאיידמק בית ספר למדינה, אתגר אותה, פינה על חשבונו את תושבי הצפון לניצנים, כשכולנו נראינו כמו איזה קבצנים קטנים • כעת הסיפור חוזר על עצמו, רק שבדרך נהרג ילד בן 4
כל כך מעצבן הסיפור הזה. היינו כולנו בסרט הזהב 2006. ארקדי גיידמק עשה אז בית ספר למדינה, אתגר אותה, פינה על חשבונו את תושבי הצפון לניצנים, כשכולנו נראינו כמו איזה קבצנים קטנים, שצריכים להגיד תודה לגביר הגדול. בסוף המלחמה ההיא המדינה נזכרה, התחילה להקים עיר אוהלים בגני התערוכה, אבל אז הכול נגמר.

המלחמה הסתיימה עם לקח חד – בפעם הבאה, נאפשר למי שירצה להתפנות, נספק לו את הפתרון, אין סיבה שילדים, נשים ואפילו גברים – שומו שמיים – ישארו לחיות באזור שמופצץ רק בשם הצומוד. לא מגנים פה על דגניה במלחמת השחרור. אף אחד לא מנסה לכבוש את נחל עוז, רוצים להטריד את התושבים, להפחיד אותם ולפגוע בהם. אין סיבה לתת לצד השני את התענוג הזה, בטח ובטח לא כשהיה ברור שהולכים פה עוד לפחות לכמה שבועות של הפגזות. שיפציצו קיבוצים ריקים עד שזה ייגמר.
אז למה לא אפשרו להם פינוי מסודר, לפחות למי שמעוניין בכך? יותר מחודש וחצי ועדיין מסתמכים על מאמצים וולונטריים (כבוד לתנועה הקיבוצית ולקיבוצים שנשאו בנטל). בושה. איפה שר האוצר? חזר כבר מגרמניה? איפה שר הכלכלה? חוץ מלהכריע את החמאס, אין לו אחריות לדחוף את זה?

כבר לפני שבועיים אמר לי גורם בכיר – יש כבר החלטה כזאת. אוטוטו יוצאת לפועל. ובכן, לא יצאה ולא נעליים. אל תדאגו – עכשיו זה כבר קורה. בדרך נהרג ילד בן 4.

 מתוך האתר של רביב דרוקר:

אז למה לעזאזל חודש וחצי לא הספיקו לממשלה לתפור פינוי מסודר למי שחפץ בכך?