פוליטיקאים שיקרו? זה בלתי-נסלח. אבל זו הדרך היחידה להחזיר להם

מה גרוע מאמירת שקר? – הפיכת השקר לנורמה. כשמשקרים לך בלי להניד עפעף, בלי להתבייש, בלי להרגיש שיש בזה משהו שאינו תקין. אמרתי? הבטחתי? התחייבתי? אז מה? האם זה מחייב אותי לעמוד בדיבורי? הצחקתם אותי.

תרבות השקר מרוקנת את המילים מתוכנן. אין שום משמעות לדברים שנאמרים. זה כמו כתב על קרח, שבעוד רגע יימס.

אתה רואה אנשים בחליפות ועניבות עומדים מול מיקרופונים ומצלמות, מצהירים הצהרות, מבטיחים הבטחות, מאשרים או מכחישים, ואתה יודע שהכול בלוף; שבעוד דקה הם יעשו את ההפך הגמור, בלי למצמץ. אז מה הטעם להקשיב לראיונות ולהצהרות האלה?

התמודדות עם רמאי

פרשת השבוע מציגה את ההתמודדות עם תרבות השקר. יעקב אבינו הולך לחרן ופוגש את לבן הארמי, ‘הרמאי’ בשינוי סדר האותיות. מילה שלו אינה מילה, התחייבות אינה התחייבות. יעקב מסכם איתו על שבע שנות עבודה תמורת בתו רחל, והוא מרמה אותו ומכניס לחופה את לאה במקומה. יעקב נושא ונותן איתו על תנאי שכרו, ולבן מפר את התנאים שוב ושוב – “וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים”.

אין אלה ‘שקרים לבנים’ או כאלה הנאמרים בתחום אפור שאינו חד-משמעי. לבן משקר במצח נחושה, מתכחש בבוטות להתחייבויות ברורות מצידו.

גם כאשר יעקב מדבר איתו “בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה”, ונדמה לו שסגר כל פרצה אפשרית, הוא מגלה שלבן אינו זקוק לפתחי מילוט שיעניקו מסווה לשקריו. אין לו שום בעיה לשקר לעיני כול. כי השקר הוא בעיניו נורמה מקובלת.

תרבות השקר חמורה לאין ערוך מעצם השקר, כי היא מעוותת את מושגי היסוד והופכת אור לחושך וחושך לאור. היא יוצרת מציאות שבה השקרן לא דיי שאינו צריך להתבייש בשקריו, אלא הוא זוכה לכבוד ולאהדה, ואילו מי שתובעים ממנו לעמוד מאחורי התחייבויותיו נתפסים כנודניקים המתעסקים בזוטות.

הפיכת השקר לנורמה חמורה שבעתיים בעת בחירות. הפתק שהאזרח מחזיק הוא הכלי היקר שהדמוקרטיה מעניקה לו כדי להשפיע על מדיניות הממשלה ולבחור את האנשים הראויים בעיניו. כשמועמדים לבחירות מרשים לעצמם לשקר לו במצח נחושה, הם בעצם גונבים ממנו את זכותו הדמוקרטית ומשאירים אותו נבגד ומרומה.

פשע בלתי-נסלח

את תרבות השקר הזאת חייבים להכרית.

אכן, זכותו של נבחר ציבור לשנות את דעותיו ואת עמדותיו, אבל אין לו הזכות לעשות זאת אחרי שקיבל מנדט מהציבור למדיניות הפוכה לחלוטין. שיחזור אל הבוחר ויאמר לו כי עכשיו הוא מחזיק בעמדות אחרות. אם יקבל את אמונו, בבקשה, תהיה לו אז סמכות מוסרית לפעול על-פי האור החדש שנגה עליו. כל עוד לא קיבל מנדט מהבוחר, עליו להיות נאמן להצהרותיו ולהתחייבויותיו – או להתפטר.

כל מי שמאמין בחשיבותה של אמירת אמת חייב להבהיר לנבחרי הציבור כי שקר והונאה הם פשע בלתי-נסלח, וכי מי שמשקר לבוחריו לא ייבחר עוד לעולם, ויהי מה. זו הדרך היחידה להחזיר למילים את ערכן.