איך ייתכן שהצלחנו בחינוכו של ילד אחד ונכשלו בחינוך של הילד השני?

אחת השאלות שמטרידות מאוד הורים היא – איך ייתכן שהצליחו מאוד בחינוכו של ילד אחד ונכשלו בחינוך של ילד שני? הלוא שני הילדים גדלו באותו בית, קיבלו אותה אהבה וטופלו באותה מסירות. לפעמים זה קורה אפילו לאחים תאומים.

מבהיל: 75% מהנפטרים מנגיף הקורונה עד גיל 60 לא היו מחוסנים

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

ההורים מתהלכים עם שאלה בלתי-פתורה – האם אנחנו הורים טובים או לא?

הכשל כאן טמון בעצם הפיכת התנהגותו של הילד לכלי המוכיח כביכול אם ההורים ‘טובים’ או לא. לכאורה אם הצליחו בחינוכו של ילד אחד, זו הוכחה שהם ‘הורים טובים’. ואולם מאחר שלא הצליחו בחינוכו של הילד השני, אולי אין הם ‘הורים טובים’ כל-כך?

אבל זו טעות, מפני שהיא מתעלמת מגורם חשוב ומרכזי המניע את בני-האדם.

לא הכול סיבתי

בפסיכולוגיה המודרנית יש תפיסות המחפשות סיבה לכל דבר. הילד אינו מצליח בלימודים? נראה שיש לו הפרעות קשב וריכוז. הוא מתנהג בחוסר יושר? בואו נחפש טראומות קדומות שלא טופלו. הוא נוהג באלימות? נראה שראה יותר מדיי אלימות במשחקים ובכלי המדיה. שעה אינה שעה אצלו? הדבר נובע מענף משפחתי שאף פעם לא דייק בזמנים. וכך הלאה.

ההסברים האלה נראים יפים, אבל הם מתעלמים מהעובדה שהאדם אינו מחויב למערכת של סיבה-תוצאה. התנהגות של בן-אדם אינה דומה להתנהגות של חומרים בפיזיקה. הללו כפופים לחלוטין לחוקי הטבע. לאדם ניתנה בחירה חופשית, והוא בוחר כיצד לפעול על-פי רצונו ולא מתוך אילוץ לסיבות כאלה ואחרות.

אכן, החוויות שהאדם חווה, הרקע המשפחתי, התכונות האישיות וכדומה בהחלט משפיעים עליו, אבל לא נכון לתלות בהם בלבד את החלטותיו ובחירותיו. בסופו של דבר הוא הבוחר והוא המחליט, בבחירתו החופשית. אי-אפשר לשחרר אותו מאחריות ולזרוק הכול על סיבות כאלה ואחרות.

לכן בחירתו של האדם איננה יכולה לתת תשובה לשאלה אם הוריו היו ‘הורים טובים’. ייתכן שהם היו הורים מצוינים, והוא בחר להפנות עורף לכל מה שהעניקו לו; וייתכן להפך, שהם היו הורים גרועים, ובכל-זאת הוא בחר בדרך הטובה.

ההכרה בעובדה הזאת חשובה לא רק למען ביטחונם העצמי של ההורים, שמתערער לפעמים בעקבות כל התיאוריות המצפות מהם להציג הורוּת מושלמת. היא חשובה מאוד גם לילד. עליו לדעת שהאחריות מוטלת עליו, ושאין הוא יכול להסתתר מאחורי הטחת האשמות בהוריו וייחוס התנהגותו ל’סיבות’ כאלה ואחרות.

יעקב ועשיו

יעקב ועשיו גדלו באותו בית, התחנכו אצל אותם הורים. אכן, הם היו שונים באופיָים מרגע היווצרותם, אבל בסופו של דבר הבחירות שעשו היו שלהם בלבד. כל אחד ואחד מהם היה יכול לבחור בחירה אחרת, ולכן הצדיק מקבל שכר על בחירתו הטובה ולהפך.

ודאי שהורים צריכים לשאוף להיות טובים יותר. להשקיע יותר בילדים. להציג דוגמה חיה של התנהגות ערכית. להיות קשובים לילדיהם. אבל אחרי כל זאת, הבחירה נתונה בידי הילד, והיא שלו בלבד.