175 מיליון ש”ח: מורה חרדית בתביעה ייצוגית נגד החינוך העצמאי

פרסום ראשון בחרדים 10: אתמול הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על ידי עו”ד ענת שני-רבה ועו”ד פיני קלמן, בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בגובה 175,000,000 שקלים, כנגד רשת ‘החינוך העצמאי’.

פיקוד העורף בתרגיל גדול: אתם מוכנים לשעת חירום? כך תעשו זאת

מבהיל: 75% מהנפטרים מנגיף הקורונה עד גיל 60 לא היו מחוסנים

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

החינוך העצמאי “הינו המעסיק הגדול ביותר בציבור החרדי ומפעיל מאות בתי ספר ברחבי הארץ, כמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, בהם מועסקים 17,000 עובדי הוראה קבועים וזמניים”.

העתירה לאישור תביעה כתבענה ייצוגית הוגשה בשם מורה הטוענת כי ‘החינוך העצמאי’ פגע בתנאי העסקתה ולא שילם לה תשלום שכר בעבור מלוא שעות עבודתה,  זאת מאחר שהנהלת הרשת החינוכית חייבה את המורה התובעת – כמו יתר המורים שעבדו בתקן מהיקף משרה מינימאלי שנקבע, ככל הנראה חצי משרה – לעבוד שעה שבועית נוספת על חשבונה, “שעת התנדבות”, מבלי לשלם עבורה שכר ונלווים.

התובעת, חרדית בת 41, מורה בהשכלתה, נשואה ואם לששה ילדים, היא המפרנסת היחידה של משפחתה. היא עבדה כמורה בחינוך העצמאי כ-20 שנה, בבית ספר ‘שובו’ בראשון לציון החל משנת 2000, כמורה למקצועות שונים ולגילאים שונים. משנת 2004 עבדה כמחנכת לכיתות ג’ ולמקצועות שונים.

בשנת הלימודים תשפ”א פוטרה המורה מעבודתה בבית ספר ‘שובו’ לאור צמצומים ולא שובצה בשנת הלימודים הנוכחית, ואף לא קבלה העברה לירושלים כבקשתה, למרות שיש תוספת כיתות בירושלים ולמרות שעברה דירה לירושלים.

עורכי הדין מציינים, כי עד עתה לא שולמו לה פיצויי פיטורים והיא ממתינה לקבלתם, תוך שמירת זכויותיה.

בכתב התביעה כותבים עורכי הדין: “בזמן עבודתה ובודאי בשבע שנות עבודתה האחרונות נדרשה המבקשת באופן קבוע לבצע שעת התנדבות שבועית נוספת ללא תשלום, כך שעבדה 22 שעות פרונטאליות (בתוספת 3 שעות חינוך) אך שולם לה שכר בגין בגין 21 שעות פרונטאליות (ו-3 שעות חינוך כאמור) בלבד.

“בפועל עבדה המבקשת 25 שעות שבועיות, אך שכרה, ההפרשות הסוציאליות והנלווים שולמו לה לפי היקף משרה של 24 שעות שבועיות בלבד.

“למיטב ידיעת המבקשת, כל המורים שהיקף משרתם הינו לפחות חצי משרה – ולעתים אף למטה מכך – מועסקים באופן זה, קרי הם נדרשים לבצע ‘שעת התנדבות’ שבועית מבלי שמשולם להם כל שכר ונלווים בגינה ומבלי ששעה זו נלקחת בחשבון לצורך חישוב היקף משרה.

“המשיב הפר את זכויות המבקשת ואת זכויות יתר המורים המועסקים אצלו, שעה שלא שלם להם שכר בגין זמן עבודה, המבוצע על ידם דרך קבע”.

עורכי הדין מדגישים: “בקשה זו באה לפיכך לתקן מצב זה ולהביא לחיובו של המשיב (-החינוך העצמאי) לפצות את כל העובדים שהועסקו על ידו כמורים במהלך שבע שנות העבודה האחרונות ובצעו ‘שעת התנדבות’ שבועית ללא תשלום בגינה”.

יצוין, כי הזמן של ‘שעת ההתנדבות’ נכלל דרך קבע בשעות הלימוד במערכת השעות שמקבלים המורים.

בשל כך, כותבים עו”ד ענת שני-רבה ועו”ד פיני קלמן, “בית הדין הנכבד מתבקש לאשר את תביעת המבקשת בעילה של אי תשלום שכר, הפרשות סוציאליות והגדרת היקף משרה של שעת עבודה שבועית כתובענה ייצוגית, לאשרה כתובעת מייצגת, להגדיר את קבוצת העובדים הזכאים כקבוצת המורים שעבדו בהיקף של חצי משרה לפחות, לקבוע את דרך חישוב הפיצוי לכל עובד בגין העילה ולפסוק פיצוי כספי בגין הסעד הכספי המגיע לכל עובד”.

עורכי הדין מציינים עוד: “האינטרס בניהול תובענה ייצוגית מקבל משנה תוקף, כאשר עסקינן במעסיק הגדול ביותר בציבור החרדי, המתוקצב בדומה לחינוך הרשמי ואשר מהווה גוף דו מהותי וכפוף ביתר שאת לתום לב וכללי צדק טבעיים ובודאי מחויב לשמש דוגמא למעסיקים אחרים פרטים ולכבד את הוראות החוק והדין כנדרש”.

עורכי הדין מציינים, כי כנגד החינוך העצמאי מתנהלות מספר תביעות בגין ביצוע שעת התנדבות ללא תשלום – אך ‘החינוך העצמאי “לא תיקן התנהלותו”.

עורכי הדין מציגים הערכה של גודל הקבוצה והיקף התביעה הייצוגית בעילת התביעה, בהסתמך על נתונים חיצוניים: בהתאם לטענת המשיב בהליכים שונים, המשיב מעסיק 17,000 עובדי הוראה קבועים וזמניים. על פי הידוע למורה, החיוב לבצע שעת התנדבות הינו לגבי העובדים הקבועים בלבד, המועסקים כמורים בתקן ומעל היקף משרה מסוים, לכאורה חצי משרה – “על כן תעמיד את גודל הקבוצה על היקף מוערך של 8,000 מורים ומורות מתוך הערכה כי כמה אלפי מורות מועסקות כמורות זמניות/ממלאות מקום ולא בתקן.

“הקבוצה המיוצגת תכלול לפיכך את כל המורים שהועסקו על ידי המשיב בשבע השנים הקודמות להגשת הבקשה.  מלוא הנתונים באשר לחברי הקבוצה מצויים ברשות המשיב, וניתנים לשליפה בקלות. על כן יש לחייב את המשיב למסור לידי המבקשת את מלוא הנתונים הדרושים לחישוב מדויק של גודל הקבוצה והסכומים המגיעים לכל עובד. בנסיבות אלה, חישובי המבקשת מבוססים על הערכות”.

לאור זאת, “היקף התביעה המוערך בגין ‘שעת ההתנדבות’ עומד על כמאה שבעים וחמישה מיליון שקלים”.

עורכי הדין מפרטים: “לצרכי החישוב יבוצע החישוב לפי השכר הממוצע במשק אשר עמד על 10,812 שקלים בחודש ספטמבר 2020. יצוין כי מדובר בהערכה בלבד, שיהיה מקום לעדכנה בהתאם לגובה השכר האמיתי של כל מורה ולפיכך לפי שווי שעה ממוצע של 60 שקלים.

“בהתאם לשווי שעה ממוצע של 60 שקלים, שהינו הערכה בחסר, לאור היקף משרה חודשי של עובדי הוראה שעומד על 120 שעות בכיתות א’ – ו’ ו-96 שעות בכיתות ז’- ח’, עסקינן בחוב שכר למורה לשנה בסך של 3,120 שקלים. אשר על כן ובגין 8,000 מורים ומורות עסקינן בסך כולל של כלל המורים בסך של כ-25 מליון שקלים לשנה ובסך של כ-175 מיליון שקלים לשבע שנים, הנגזלים מעובדי ההוראה המועסקים שבמשיב – זאת ללא נלווים.

“ראוי לציין כי הגם שלכאורה היקף התביעה גדול, הרי שעבור כל מורה אין המדובר בהיקף משמעותי וגודל התביעה נובע מההיקף הרב של המורים המועסק על ידי המשיב”.

עורכי הדין מציינים בבקשה: “עובדים רבים נתקלים בקושי להגיש תביעה בכוחות עצמם, על אחת כמה וכמה בחינוך החרדי. ניהול התביעה על דרך של תובענה ייצוגית יביא לחסכון בהוצאות משפט לעובדים האחרים, שזכויותיהם נפגעו, ואף לעצירת מרוץ ההתיישנות, בכל הנוגע לעובדים שלא הגישו תביעה כנגד המשיב לקבלת זכויותיהם.

“המשיב, כמו גם מעסיקים מפרי זכויות אחרים, נהנה ממצב זה, בו עובדים מוותרים על תביעותיהם בשל עלויות ההליך, כמו גם מהתיישנות תביעות שלא מוגשות במועד, ודאי בזמן עבודת העובד אצל המשיב. עוד בענייננו אנו עוסקים באלפים רבים של עובדים, אשר מפוזרים בכל רחבי הארץ, מאחר שהמשיב מפעיל בתי ספר בפריסה ארצית, ואין ביניהם קשר.

“רובם המכריע של העובדים אינם מודעים לזכויותיהם וניהול התביעה כתובענה ייצוגית יביא לכך שיקבלו פיצוי ראוי בשל כך.

“יתירה מכך”, אומרים עורכי הדין, “העובדים תלויים באופן כמעט בלעדי במשיב שהינו המעסיק הגדול ביותר במגזר החרדי ומהווה מעין מונופול, כאשר בישובים מסויימים, כדוגמת ביתר עילית, הוא אף תחליף למערכת חינוך עירונית. העובדים אף אינם מיוצגים כנדרש שעה שאינם חברים בהסתדרות המורים בישראל ושעה שהסתדרות המורים של אגו”י נפסלה זה מכבר מלשמש כארגון עובדים.

“תלוש השכר שמנפיק המשיב, הינו מטעה ומהווה מצג שווא כלפי המועסקים אצלה כמורים, ואינם בקיאים בדיני עבודה – אלו עלולים בקלות לסבור, כי משולם להם מלוא השכר המגיע להם, בעוד שלא כך הדבר”.

עורכי הדין מזכירים, כי במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים – כדוגמת החינוך העצמאי – אין הסדרת העסקה ישירה במסגרת הסכמים קיבוציים במסגרתם קיים ארגון עובדים האמון על אכיפת זכויות העובדים”, וכי מדובר “בעובדים חלשים, לא מאורגנים, שאינם מודעים לזכויותיהם ואף חוששים לעמוד על זכויותיהם למול המשיב, המעסיק המרכזי במערכת החינוך החרדית”.

כתב חרדים 10 מציין, כי מדובר בבקשה רביעית השנה לתביעה ייצוגית נגד החינוך העצמאי.

בתביעה הראשונה דרשו  שתי מורות חרדיות שעבדו ב’חינוך העצמאי’ לאשר תביעה ייצוגית בגובה 28 מיליון שקלים, מאחר והנהלת הרשת ניכתה משכר העובדים כל חודש ‘תרומה’ בשיעור של 2% מהשכר – לעמותה בשליטתה, בניגוד לחוק וללא הסכמה.

בתביעה נוספת דרשו שתי מורות חרדיות שעבדו כממלאות מקום ב’חינוך העצמאי’ לאשר תביעה ייצוגית בגובה 151 מיליון שקלים, מאחר והנהלת הרשת לא שילמה ‘תוספת מעונות’ ולא ‘הפרשות לקרן השתלמות’, למרות שעבדו למעלה מ-51 ימי עבודה בשנת לימודים.

בתביעה שלישית דרש מורה העובד בחינוך העצמאי בית הדין האזורי לעבודה לאשר תביעה ייצוגית על כך שלא משלמים למורים שכר על שעת התפילה בבוקר, בניגוד לחוק וללא הסכמה.