חיי הקרבה: טבעי שיש חלב טרי בבוקר? לא אצל רבים מהשלוחים

התרגלנו שכמעט בכל פינה בעולם יש בית חב”ד. אם מתעוררת בעיה כלשהי, תמיד יש אל מי לפנות. יהודים נתקעים במקום כלשהו? טלפון אחד לבית חב”ד וידאגו להם לאוכל כשר ולכל הדרוש. אבל האומנם זה טבעי ופשוט כל-כך?

טבע האדם, שנס מעורר התרגשות והתפעלות בפעם הראשונה בלבד. אם הוא חוזר ונשנה, מתחילים להתייחס אליו כאל דבר טבעי ומובן מאליו.

אבל מותר להתבונן מעט בדברים ולקלוט עד כמה זו תופעה שאינה טבעית כלל וכלל.

חיים של הקרבה

שליחות זו הקרבה שלא תמיד מבינים את גודלה ומשמעותה. אתם קמים בבוקר ומכינים לכם כוס קפה. היד נשלחת אוטומטית אל המקרר ומוציאה ממנו חלב טרי. טבעי שיש חלב; איך לא? אבל בעבור רבים מהשלוחים חלב טרי הוא מושג רחוק. לכל היותר מצליחים להשיג חלב מעוקר, אבל ‘חלב ישראל’ טרי, ועל-אחת-כמה-וכמה גבינות ומעדני חלב – יש מהם שלא רואים שנים.

כל סוגיית המזון הכשר דורשת לוגיסטיקה שאינה פשוטה. הכול מבוסס על משלוחים ממרחקים, על מקפיאים גדולים. ואם שכחתם להזמין משהו, חכו בסבלנות למשלוח הבא. ובכל-זאת השלוחים מארחים על שולחנם אורחים ומספקים ארוחות כשרות לתיירים גם בנקודות הנידחות ביותר.

בבוקר אתם עסוקים בשאלת הפיזור לגני הילדים ולבתי הספר. רבים מהשלוחים יכולים רק לחלום על כך. איפה גן ואיפה בית ספר. את הילדים מלמדים בבית. האבא והאימא הם הגננות, המורים וגם החברים. הטכנולוגיה המאפשרת למידה מרחוק מסייעת, ועדיין חיי שליחות משמעותם ילדים שגדלים במרחקים ואינם נהנים ממוסדות חינוך שבעבורנו הם הדבר השגרתי והבסיסי ביותר.

לפני הפיזור או אחריו אתם הולכים לבית הכנסת להתפלל. ברור שיש מניין, אפילו כמה מניינים. שלוחים רבים ישמחו מאוד אם יהיה להם מניין בשבת, וגם זה לא תמיד. לפעמים נדרשות שנים של עבודה כדי לבסס מניין אפילו בימים הנוראים. תחשבו על ההרגשה להתפלל בשבת בבית, לבד, בלי מניין, בלי קריאת התורה.

לברוא יש מאין

יש שלוחים שהמקווה הקרוב לביתם מצוי במרחק כמה שעות טיסה. חברותא ללימוד – רק באמצעות הטלפון. והבדידות, והריחוק מהמשפחה. ילדים שרואים את הסבא והסבתא שלהם רק בשיחות וידאו. זוגות צעירים שמחליטים לצאת לשליחות מקריבים למעשה את כל חייהם!

אבל במרוצת השנים הם מצליחים לברוא יש מאין. נבנה מקווה, מוקם בית כנסת, נוסד גן ילדים. לעיתים אפילו בית ספר. מתחילה להתגבש קהילה. יהודים שכמעט שכחו את יהדותם מתחברים מחדש לעמם ולמורשתם. השלוחים רוכשים חברים חדשים, מבני הקהילה המקומית. איתם הם לומדים ובהם הם נעזרים להרחבת פעילותם.

ולא דיברנו על המימון, שגם הוא אינו פשוט ואינו מובן מאליו. שליח צריך לדעת לגייס תרומות, לרתום תומכים, להשיג שותפים. וגם באתגר הזה הם עומדים בגבורה ומחוללים נפלאות.

אלה הכוחות והברכות של הרבי המְשַלֵח, שהבטיח כי הוא לוקח את השלוחים וילדיהם על כתפיו, וכי מסירותם והקרבתם יביאו את הגאולה השלמה לעם ישראל כולו.