14 מכתבים, שכתב ‘החזון איש’ זצ”ל נתרמו לספרייה הלאומית. תוכנם של המכתבים, שמענם היה תלמידו של החזון איש, צבי אריה יהודה, שופך אור על צד אישי בכתיבתו של החזון איש.
מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו
לציית ל’דעת תורה’: היכן אפשר להתחסן ללא צורך בקביעת תור?
המכתבים ניתנו לספריה הלאומית על ידי אלמנתו של הנמען, חסיה יהודה.
הרב ד”ר צבי אריה יהודה, שנפטר בשנת 2014, נולד בירושלים והיה תלמיד קרוב של החזון איש משנת 1941 ועד ראשית שנות ה־50. הוא הוסמך לרבנות בישראל, ומאוחר יותר פנה ללימודים אקדמיים ושימש מרצה ללימודי היהדות בארה”ב.
המכתבים חושפים צד אישי ומוכר פחות של החזון איש.
באחד המכתבים הגיב החזון איש על החלטתו של צבי אריה יהודה להתגייס לצבא במילים אלה: “עשיר אני גם באהבת זולתי, ובייחוד לצעיר מזוין בכישרונות ולב מבין. צעיר השוקד על התורה מלבב אותי וצודד את נפשי, וזכרונו ממלא את כל עולמי ונפשי קשורה בו בעבותות אהבה בל ינתקו. בראותי בך מפנה פתאומי… הייתי צריך להבליג יום־יום על גודל הכאב, ולא יכולתי להשתחרר מרוב היגון”.
ד”ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות ע”ש חיים וחנה סלומון בספרייה הלאומית, מסביר ליורי ילון מ’ישראל היום’ – על תרומת המכתבים שנחשפו להבנת אישיותו של הפוסק הגדול: “החזון איש ידוע יותר בתור תלמיד חכם, פוסק הלכה ומנהיג של העולם החרדי בתקופת קום המדינה. נדיר להיחשף לצד הרגשי והאנושי של הרב הגדול כאשר הוא מתוודה על רגשות אבהיים ואוהבים כלפי תלמיד צעיר, גם כאשר הוא מביע דאגה לדרך שבה הצעיר בוחר ללכת”.
ממשפחת יהודה נמסר ל’ישראל היום’: “המכתבים מבטאים את הקשר הייחודי בין שני האישים ואת הקרבה הנדירה בין מורה לתלמיד. אנו מזמינים את הציבור הרחב ואת קהל החוקרים לעיין במכתבים וללמוד על המורה, על התלמיד ועל הקשר המיוחד ביניהם”.
צילום: באדיבות הספרייה הלאומית
אל המכתבים המקוריים צורף קובץ בשם ‘י”ד האגרות’, שבו מובא תמלול מלא של האגרות, וכן דברי רקע מאת צבי אריה יהודה לכל אחת מהן.;
1. מכתב קצר מאת “החזון איש”, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. ללא ציון מקום, ל”ג בעומר תש”ד. החזון איש מתפלא על כך שתלמידו עזב את עירם ואת לימוד התורה ולא נפרד ממנו; מצורף תצלום זירוקס .
2. מכתב, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. ללא ציון מקום ותאריך. מתאר, בין השאר, את כאבו וצערו על שתלמידו החליט “לבכר החיים בשוק” על חיי התורה;
3. מכתב, בכתב ידו, ללא חתימתו, עמוד ורבע, בעברית. ללא ציון מקום ותאריך. כותב, בין השאר, על שרשי ויסודי האמונה המקובלים, על האמת שבתורה, ועל הרתיעה בהטלת הספק בדברי חז”ל בין בהלכה בין באגדה. מבין לליבו של תלמידו שרצונו להיות יהודי שלם ולא להמנות על “הקוצצים בנטיעות”;
4. מכתב קצר, בכתב ידו, עם חתימתו – א”י, בעברית. ללא ציון מקום ותאריך;
5. מכתב, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. ללא ציון מקום ותאריך. מקווה כי תלמידו ימצא את מקומו הנכון בישיבה לאחר שיכיר את תלמידיה;
6. מכתב קצר, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. ללא ציון מקום ותאריך. מצטער שלא שמע מפי תלמידו דברי עיון, כי לא הזדמן להם להיועד בבית;
7. ארבע שורות בכתב ידו, עם חתימתו – א”י, בעברית. ללא ציון מקום ותאריך. ברכה להצלחת הלימוד;
8. מכתב, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, עמוד אחד עם תוספת, בעברית. בני ברק, זיכרון מאיר, כג בשבט תש”ט. בענין החזקת חפץ על ידי אחד והערעור עליה על ידי אחר “שהביא עדים שהיה שלו”;
9. מכתב, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. ללא ציון מקום ותאריך. מכתב המשך לשיחתו עם הנמען “בדין זרק חץ ובא אחר וזרק אחריו ופגעו שניהם בבת אחת”;
10. מכתב, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. בני ברק, כג בחשוון תש”ה. מכתב ברכה לתלמידו המביע שמחה על “ברית אהבה אשר כרת את תלמודך”. מצורף לתיק גם תצלום זירוקס של המכתב המקורי;
11. מכתב, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. בני ברק, המכתב נתקבל בז’ באב תש”ה -17 ביולי 1945. בין השאר מחמיא הכותב לנמען על שיטת הלימוד שלו: “ראיתיך משתמש במושכלות היותר נעימות, והנימין היותר דקות היו פועלות וחיות. כך צריך לשקוד לשוב ללימוד זה”;
12. מכתב קצר, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. בני ברק, ללא ציון תאריך. נשלח לפי כתובתו של אבי הנמען בחדרה. מביע אכזבה שהנמען “נעלם ממנו” ומכתבו חזר אליו;
13. מכתב קצרצר, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. צפת, ח באלול תש”ד. מתעניין בשלומו ומצב למודיו ושולח ברכה לנישואי אחותו;
14. מכתב, בכתב ידו, עם חתימתו – אי”ש, בעברית. בני ברק, ר”ח סיון [תש”ד] – 23 במאי 1944 (על פי חותמת הדואר]. מברך את הנמען שתהא דעתו נוחה מחכמתו בתורה, ומעודדו: “הוי שקוד ללמוד תורה וראה חיים שתחת השמש אין לו יתרון אך למעלה מן השמש יש לו יתרון”. מצורף תצלום זירוקס של המכתב.