לאחר תשע שנים של דיונים, פרסם הלילה (ליל שישי) בית הדין שדן במחלוקת המרה בין שני הפלגים בחסידות באבוב את הכרעתו: ניצחון מכריע של פלג הרב”צ, הפסד צורב של פלג הרמ”ד.
הרכב בית הדין, שהוקם במיוחד בכדי לדון בסכסוך המתמשך בתוך החצר החסידית, שהתפלגה לאחר פטירתו של האדמו”ר רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב זצ”ל – בין אחיו רבי בנציון לחתנו רבי מרדכי דוד אונגאר – הכריע בצורה ברורה וחדה: נאסר על פלג הרמ”ד להשתמש בשם ‘באבוב’, על כל הטיותיו.
זכות השימוש בשם ההיסטורי של החצר שייכת, על פי פסק הדין, בלעדית רק לפלג האדמו”ר רבי בנציון מבאבוב, בנו של האדמו”ר רבי שלמה זצ”ל ואחיו של האדמו”ר רבי נפתלי צבי זצ”ל.
אך בטרם ניגש לעיקרי פסק הדין, פרק קצר בהיסטוריה:
עם פטירתו של האדמו”ר רבי נפתלי צבי מבאבוב זצ”ל, בחודש אב לפני תשע שנים, התפלגה חסידות באבוב לשניים. פלג אחד נותר בצילו של האדמו”ר רבי בן ציון, שכיהן עד אז כ’רב הצעיר’ של חסידות באבוב, והוכרז כאדמו”ר עוד לפני תחילת הלוויה לכהן כאדמו”ר מבאבוב.
לאדמו”ר רבי נפתלי זצ”ל ישנם שני חתנים: רבי יהושע רובין ורבי מרדכי דוד אונגר. יומיים לאחר הלוויה הוא הוכתר על ידי החסידים שסירבו לקבל על עצמם את האדמו”רות של רבי בנציון, לכהן אף הוא כאדמו”ר. גיסו, רבי יהושע רובין, מונה לכהן כרב הקהילה המתפצלת.
קהילתו של רבי מרדכי דוד הקימה חסידות נפרדת – והסיכסוך הגדול בין שני הפלגים יצא לדרך.
עסקני פלג הרמ”ד פנו אל בית המשפט בברוקלין וטענו כי הוא – חתנו של האדמו”ר הקודם – היורש, וכי בית המדרש של החסידות כמו גם כל בנייני המוסדות, שייכים לו.
השופט כפה על שני הצדדים לפנות דין תורה. הצדדים חתמו על שטר בוררות ובחרו שלושה דיינים שהרכיבו את בית הדין שדן בסיכסוך שקרע משפחות.
התובע, צד א – פלג הרמ”ד, מינה את הגאון רבי יצחק דב בערגער. הנתבע, צד ב – פלג הרב”צ מינו את הגאון רבי יקותיאל זלמן גראוס – כבוררים, ושני אלו מינו את הגאון רבי אברהם ברוך רוזנברג ממונסי, הגאון רבי יחיאל באב”ד, והגאון רבי יצחק חיים זעלטענרייך, לדון בסיכסוך.
לפני שנתיים התחיל בבית הדין לקבל החלטות, ולפני כשנה וחצי החל לכתוב את פסק הדין.
לפני כשנה וחצי היה פסק הדין מוכן לחתימה. אלא שאז נקט הצד התובע, שהבין כי הוא עומד להפסיד, בתרגיל: הבורר מטעמם, הרב יצחק דב בערגער, נטש למנצ’סטר שבאנגליה – והדיון התבטל.
מאז, כל פעם שבית הדין קבע להתכנס ולחתום על הפסק, צד הרמ”ד דחה את ההתכנסות.
השבוע החליט בית הדין להנפיק את הפסק גם מבלי שהבורר שמונה מצד התובע – פלג הרמ”ד – יגיע לחתום. כפי שניתן לראות בפסק הדין – חתימתו נעדרת מהמסמך.
בקהילת פלג הרמ”ד מתקשים לעכל את פסק הדין, ומעלים טענות שונות נגד חלק מדייני ההרכב.
פסק הדין: מתייחס אפילו לתלבושת של הילדות
על פי הכרעת בית הדין, כאמור, הזכות להשתמש בשם באבוב שייכת מעתה באופן בלעדי לצד ב. (הנתבע, פלג האח רבי בנציון), ולצד א. התובע (פלג הרמ”ד, חתנו של האדמו”ר רבי נפתלי) אין רשות לעשות כל שימוש בשם, אלא אם קיימת תוספת לשם.
המטרה, כפי שמציינים הדיינים, היא להגיע למצב שכאשר מישהו ישמע את השם באבוב ללא תוספת שם או מספר, הוא יבין מיד כי מדובר בפלג רב”צ.
בית הדין מציין כללים מפורטים כיצד על הצדדים לקיים את פסק הדין: על כל שלט של מוסד פלג הרמ”ד יש להצמיד את המספר 45 (שם הרחוב בו ממוקם בית המדרש של פלג הרמ”ד) לשם באבוב – ‘באבוב 45’, וכך גם יכתב על כל שלט או מסמך של החסידות – כולל בפרסומים בעיתונות, בעלונים, ובלוגו של המוסדות, אותו עליהם להחליף, כך שלא יהיה דומה בצורתו ללוגו של חסידות באבוב.
יחד עם זאת, מדגישים הדיינים, ניתן להוסיף לשם באבוב שם של עיר נוספת – בתנאי שיהיו שתי המילים באותו גודל ובאותה שורה וללא הפסק בין המילים באבוב למספר 45. במידה ופלג הרמ”ד יבקשו להוסיף שם עיר לשמם, לדוגמא “צאנז-באבוב”, חובה עליהם לציין קודם שם העיר שנוספה. עוד קובע בית הדין כי הבחירה בשם תהיה לעולם ולא ניתן יהיה לשנות מידי זמן לשם ליווי אחר.
כמו כן קובעים הדיינים, כי הזכות להשתמש בשם באבוב בתוספת המספר, הוא רק בתנאי שכל מוסדות הפלג בעולם, גם אלה שלא חתמו על שטר הבוררות, לא ישתמשו בשם באבוב בלי התוספת 45.
גם השימוש בשמות מוסדות החסידות או הישיבות – קהל שערי ציון, ת”ת בני ציון, עמודי ציון, בנות ציון, עץ חיים, כרם שלמה, מחנה קיץ שלווה, מחנה גילה – נאסר על פלג הרמ”ד.
יותר מכך: גם השימוש באותו צבע ודוגמת תלבושת בית הספר של בנות באבוב נאסר מעתה על הצד המפסיד. על חסידי הרמ”ד להלביש את בנותיהם בתלבושת אחרת. במידה ולא יעשו זאת, לא יוכלו להשתמש בשם באבוב בשום צורה.
בית הדין אוסר על חסידי פלג הרמ”ד לכנות את אנשי פלג רב”צ בכינויים אחרים מלבד “באבוב”. כך בית הדין אוסר על פלג רב”צ לכנות את פלג הרמ”ד בכינויים אחרים מלבד “באבוב-45”.
בית הדין גם קבע כי כל הבניינים והמוסדות של החסידות שהיו שייכים לחסידות עד פטירתו של האדמו”ר רבי נפתלי, הם בבעלות פלג הרב”צ. יחד עם זאת, היות וחלק החסידים פרשו ומשתייכים לפלג הרמ”ד – החצר תקבל 6.2 מיליון דולר כפיצוי.
הסכום ישולם בפריסת תשלומים על פני חמש שנים.
בית הדין קובע עוד, כי אם לא יקיימו חלק מהתנאים, ייאסר על פלג הרמ”ד השימוש בשם באבוב, גם לא באמצעות צירוף תוספת של שם עיר או מספר.
יצוין כי סכום הפיצוי נחשב זניח בהתייחס למוסדות ולשווי של הבניינים.
כמו כן מתייחס בית הדין לזכויות יוצרים על כתבי האדמו”רים הקודמים וקובע כי הזכויות על ספריו וכתבי ידו של האדמו”ר רבי שלמה זצ”ל נתונים בלעדית בידי פלג רב”צ, בעוד זכויות היוצרים על ספריו וכתביו של האדמו”ר רבי נפתלי צבי נתונים בידי פלג חתנו הרמ”ד.
חיוב הביצוע של שינוי השמות הוא שלושה חודשים מהיום. את הסכום הראשון על פלג הרב”צ להעביר בתוך 60 יום. החיוב לשנות את התלבושות של תלמידות בתי הספר ייחל בעוד שנה – אלול תשע”ה.
לקריאת פסק הדין לחץ על התמונה וגלגל באמצעות העכבר או החיצים: