החסיד שהפיץ את תורת החסידות במשך 70 שנה בבלגיה נפטר בגיל 95

ברוך דיין האמת: באנטוורפן שבבלגיה נפטר היום (ראשון), בגיל 95, הגה”ח הרב נחום אברהם יעקובוביץ’ זצ”ל, מזקני חשובי חסידי חב”ד, ומגדולי מפיצי תורת החסידות במשך 70 שנה בבלגיה.

המנוח זצ”ל נולד בהונגריה בתמוז תרפ”ו להוריו הרב שמעון יעקב ומרת בריינדל (לבית יעקובוביץ) אוהר ז”ל.

בהיותו כבן שנה, עברו הוריו עם הילדים לאנטוורפן.

במשך 8 שנים שקד על תלמודו בבית הספר המקומי ‘יסודי התורה’. בשלהי שנת תרצ”ט פרצה מלחמת העולם השנייה, ובמהלך שנת ה’ת”ש הגיעו הכוחות הגרמניים לשערי בלגיה.

רבים מיהודי העיר ברחו מבעוד מועד לכיוון צרפת שעוד הייתה אז נקייה מהכיבוש הגרמני. גם משפחת אוהר נדדה לצרפת. היה זה בתחילת הקיץ, ונער הבר מצווה נחום אברהם לקח עמו מחזור תפילה לחג השבועות וחומש במדבר, זאת משום שהכל סברו שתיכף יובסו הגרמנים בידי הצרפתים וניתן יהיה לחזור הביתה לאנטוורפן. אלא שצרפת הובסה ובני המשפחה נדדו ממחנה פליטים אחד למשנהו.

לאחר כמה השתדלויות מצד בני משפחה בארה”ב, התקבלו מסמכי הגירה והיה לשם כך לגשת לקונסוליה האמריקאית ששכנה במרסיי. משום כך, הורשו בני המשפחה לנדוד עד למחנה הפליטים הסמוך למרסיי. בין כל הנדודים הללו, הביע האב את כאבו על כי בנו שאמור להכנס ללמוד בישיבה מסתובב ללא מסגרת לימודים מסודרת. וגם הסביבה לא הייתה של שומרי תורה ומצווה. ואז נודע לו שבעיר מרסיי הסמוכה קיימת ישיבה בהנהגתו של הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, קרוב משפחתו של הרבי מליובאוויטש.

היה זה המפגש הראשון של נחום אברהם הצעיר עם דמות של חסיד חב”ד. כשניצבו לפני הרש”ז אמר האב “אנחנו מהעיר אנטוורפן. בני למד והצליח בילדותו, ויכול להיבחן במסכת נדרים. אנא קבל אותו כתלמיד. מי יודע מה יהא עליו באם יסתובב אתנו במחנות, ספרים אין לנו כי ברחנו מהאויב”.

שם נתוודע לחסידי חב”ד ולחסידות חב”ד – בה דבק בלהט עד יומו האחרון.

לאחר שוך אימי המלחמה, לא אמר הרב שניאור זלמן נואש והקים מחדש בפאריז ההרוסה מוסדות חינוך לבנים ולבנות, ליתומים ולפליטות, וגייס את בחורי הישיבה שנדדו איתו בכל מסעות הנדודים בשנות המלחמה.

גם המנוח זצ”ל גוייס למשימה, ובתור בחור צעיר נטל על עצמו הקמת בית ספר תיכון, ששילב לימודי קודש ולימודי חול, עבור ילדים יהודיים. כשניסה לטעון באוזני הרב שניאורסון שהוא צעיר מידי למשימה, קיבל את התשובה הניצחת: “ברוסיה הסובייטית הנוער הוא זה שחולל את המהפיכה”.

בית ספר זה לא האריך ימים, מחמת שלא היה תקציב להמשיך אותו שנה נוספת. אז נכנס לנהל סמינר לבנות.

כאשר הרבי מליובאוויטש הגיע מניו יורק לפאריז באביב שנת תש”ז, כדי לקחת עמו את אמו הרבנית שנמלטה באותם ימים מרוסיה הקומוניסטית, התקשר אליו בעוצמה רבה.

עם סיומה של המלחמה האיומה והשואה הנוראה, עזבו רבים רבים את אדמת אירופה הספוגה בדם יהודי, לארץ ישראל או לארצות הברית וארצות אחרות. הוא התאחד מחדש עם אמו ושם פעמיו בעקבותיה לביתם באנטוורפן, שם התיישבו מחדש.

על גורלו של האב שמע רק לאחר המלחמה. היה זה בעת שהגרמנים כבר העמיקו את הכיבוש בצרפת, והיה מסוכן להסתובב ברחובות. האב ר’ שמעון יעקב חזר מבית הכנסת ועיניו הבחינו בילד יהודי המתגולל ברחוב, קפוא ועזוב ורחמיו נכמרו. מיד כשחזר לביתו חיפש מעיל ובגדים חמים על מנת להביא לילד, אך האם התחננה בפניו שלא ייצא לרחוב ששורץ חיילים גרמנים או משתפי פעולה צרפתים. משראתה שהתחינות לא הועילו, ניסתה לחסום את דלת היציאה של הדירה בה התגוררו, אך האב בשלו, בעודו אומר בקול: “מ’דארף האבן מסירות נפש פאר אהבת ישראל”! יצא את הדלת. יצא ולא חזר עוד.

לאחר שנתן לאותו ילד יהודי קפוא את המעיל החם, נתפס בידי המרצחים ונשלח למחנות ההשמדה.

יחד ו ללימודים סדירים וכניסתו בעול פרנסת הבית, החל ארגן סביבו חיים חסידיים בנוסח חב”ד ליובאוויטש,

אחד מיוצאי הונגריה שהיה פעיל באגודת ישראל ולימים אף שימש חבר כנסת מטעמה, הרב שלמה יעקב גרוס, הגיע לאנטוורפן בכדי לאסוף כסף, ושם ראה את הבחור שמאוד מצא חן בעיניו, והוא שהציע את השידוך עם רעייתו מרת לאנא וויינברגר, בתם של  הרב יונה אלימלך ומרת מירל וויינברגר מגרוסוורדיין בהונגריה.

בחודש אדר תשי”ד נסגר השידוך וביום כ”ף מרחשוון תשט”ו התקיימה החתונה ברוב עם בארץ ישראל. לאחר מכן קבעו מושבם באנטוורפן, שם התגוררו האם מרת בריינדל והאח ר’ אליקים.

נאמן להוראות המיוחדות שזכה לקבל מהרבי מליובאוויטש, המשיך ללמוד וללמד את מעיינות תורת החסידות לשומעי לקחו מכל החוגים, והיה נערץ על כל גדולי רבני ואדמו”רי העיר.

בעת האחרונה, לאחר שהחלים מאירוע מוחי קל, יצא שוב לבית חב”ד המרכזי של אנטוורפן, לברך ברכת “הגומל” בהתרגשות גדולה, ואף ערך סעודת הודיה בה השתתפו טובי בניה ורבניה של העיר.

הותיר אחריו את רעייתו מרת לאנא, ואת בניו ובתו וצאצאים רבים: הגה”ח הרב יונה אלימלך יעקובוביץ’, מראשי ישיבת תומכי תמימים קרית גת; מרת ברכה מירל זילברשטרום רעיית הגה”ח הרב טוביה זילברשטרום מירושלים; והרב שמעון יעקב יעקובוביץ’ מברוקלין.

מסע ההלוויה ייצא מאנטוורפן מחר בשעה 10:30 בבוקר, דרך שדה התעופה בפאריז, וביום שלישי בבוקר, בשעה 11, מבית ההלוויות שמגר, לקבורה בחלקת חב”ד בהר הזיתים.