שרי רוט ב’מנדי וביתאן’: שקית? יד באויר? ניתן היה להתארגן טוב יותר

דב איכלר: ראש הממשלה נפגש בסוצ’י עם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין. פה בישראל המערכות נערכות לאישור התקציב כאן בכנסת. ענת, אני רוצה להתייחס דווקא לביקורות על זה שהוא הסתובב ושאל אם התקשורת הישראלית כבר מוכנה…

ענת סרגוסטי: תשמע, בסוף חלק מהפגישות האלו נועדו גם לשדר לציבור במדינה שלו שהנה הוא מצליח להיות מדינאי גדול. הרי הוא כל הזמן נבחן על רקע מה שנתניהו היה, ונתניהו נחשב מדינאי מאד מנוסה, מאד מקצועי, מאד מוצלח, כזה שנכנס ויצא מארמונות של נשיאים ושועים, ועכשיו בנט נאלץ להיכנס לתוך הנעלים הכביכול גדולות האלו ולהוכיח שגם הוא יודע לשחק את המשחק של הגדולים. וזה מה שחשוב היה לו להראות.

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

לציית ל’דעת תורה’: היכן אפשר להתחסן ללא צורך בקביעת תור?

בסופו של דבר מה שאנחנו הציבור יודעים זה כמה שעות הפגישה הזו נפגשה, האם הוא הגיש לו תה או קפה, האם הוא הזמין אותו למען הפרטי שלו, זה גם היה אצל ביידן כל הדיבורים האלו. אולי זה קצת מגוחך.

איכלר: אני מסכים שזה משהו שולי להתייחס אליו, אבל כן לא הבנתי איך נכנס לפגישה המצולמת הזו השר אלקין עם שקית, אבל הוא הסביר היום שהיו שם כל מיני מסמכים או ניירות שלא נכנסו למזוודה או לתיק והיו חייבים את זה שם.

ענת: אני מניחה שהיה אפשר לארגן את זה בתיק קצת יותר מכובד.

דב: שרי איך את רואה את הפגישה הזו?

שרי רוט: קודם כל אהבתי את הניתוח של ענת, הוא נכון. עכשיו, קצת קשה לבנט בשני קטעים. גם הפגישות עם שועי עולם, הוא לא, אין מה לעשות, במגרש של הגדולים. הוא נופל תמיד, והוא נופל בקטנות.

דב: טוב נתניהו ראש ממשלה של 12 שנה.

שרי: זה לא רק עניין של ניסיון. לנתניהו יש דמות שיש בה הילה. זה לא רק ניסיון. יצא לי לדבר עם אנשים שראו את נתניהו בפגישה שלו עם הרבי מחב”ד. ואנחנו מדברים על תקופה שהוא עדיין לא ראש ממשלה, הוא עדיין שגריר בארה”ב. ההילה שהייתה לאיש הזה, הוא כנראה נולד איתה. אומרים שגם אחיו שנפטר, גם הוא היה כזה.

ענת: לא, הוא לא נולד איתה…

שרי: אנחנו לא מדברים עכשיו על תכונות אופי. אנחנו מדברים על הילה, את יודעת ענת, יש אנשים שכשהם נכנסים לחדר את אומרת ‘וואו’, יש אנשים שהם באים עם הכריזמה. ונתניהו, יש לו את זה. אז אחד זה ההילה, הוא נכנס לחדר ויש לו נוכחות…

ענת: נו, הוא לא מלאך…

שרי: לא דיברתי על תכונות אופי, אפשר לנתח האם בנט אדם ישר או לא, האם קיים הבטחתו לבוחר או לא, אני לא נכנסת לזה אלא להילה. 2 – זה עניין יכולת הנאום. נכון שבנט טוב בשפה האנגלית, שזה ברוסיה לא עזר לו, אבל מול ביידן כן –  אבל, אין לו את הרטוריקה וכישרון הנאום שיש לנתניהו. אני נמצאת במליאה ורואה את זה כל פעם מחדש. ובשני הקטעים האלו בנט נופל שוב ושוב. כשאת רואה אותו במליאת הכנסת מנסה לנאום, הוא נופל. זה שני קטעים שבהם נתניהו היה מעבר לכל מנהיג אחר, אולי בנאום הוא דמה לבגין – ובנט צריך כל שבוע מחדש, כל דיון 40 חתימות, לנסות להיכנס לנעליו הגדולות של נתניהו וזה יוצא נלעג.

אני יושבת עם עיתונאים, רובם בכלל לא אוהדי נתניהו, וקשה לנו עם זה. זה יוצא נלעג. את רואה את נאום בנט, ואז את נאום נתניהו, וההבדל עושה כל פעם בום מחדש. וזה בא לידי ביטוי גם בכל מפגש בחו”ל.

עכשיו מכאן אפשר להיכנס לדון, האם נתניהו מייצג יותר מנדטים או הוא, אני מנסה לומר שנראה את זה בכל הביקורים שלו במהלך השנה וקצת שנותרה לו.

עזבו רגע את שקית הניילון, למרות שענת צודקת, מדינת ישראל, שמדברת על תקיפה באיראן, יכולה לסדר תיק נורמלי שחור של מסמכים. זה לא היה צריך להיות, השקית הלבנה הנלעגת הזו. אצלנו החרדים אמרו: זה כמו האברך שנכנס עם שקית ‘גל-פז’ לכל מקום. זה יצא נלעג. אתה הולך לפגישה עם אנשים מכובדים, תחשוב על הדברים הללו. וגם הקטע הזה שבו הוא נותן לפוטין להישאר עם יד מושטת. בואו, זה פוטין, הוא לא ממש אוהב שמזלזלים בכבודו.

אבל בסופו של דבר פגישה כזו נמדדת בתוצאות שלה. ואנחנו עדיין לא יודעים את התוצאות שלה. יכול להיות שיהיו לה תוצאות מקסימות, ופוטין התאהב בדמותו המרשימה של נפתלי בנט, והכל יהיה טוב. אבל כל מה שדיברתי עליו היום, בעידן התקשורת, יש להם משמעות. אנשים בארה”ב בוחרים ראשי ממשלה לפי הופעות ולפי כריזמה.

ענת: אני אומרת שהדמוקרטיה בנויה ככה שכל אחד וכל אחת יכולים להיבחר ולהיות ראש ממשלה. יש לזה קשר למיליון דברים וכריזמה היא אחת מהם. האם כריזמה היא חזות הכל? לא. נכון שלנתניהו יש כריזמה ולבנט יש פחות. נכון שנתניהו בעל ניסיון והוא עשה דרך מאד ארוכה, הוא התחיל מלהיות סגן שר, הוא היה שגריר, הוא למד את הפוליטיקה ברגליים, הוא עשה קורסים, הוא עשה תרגילים, הוא עשה שיעורי בית. הוא לא נולד עם איזו שהיא הילה של מלאכים מהשמים. ובנט הרבה יותר צעיר, בן 47-48 משהו כזה, הוא לא עשה את כל הדרך הזו, יכול להיות שהוא ילמד ויכול להיות שלא, זה לא משנה כל הדברים האלו, בעיני זה דברים חיצוניים.

זה כמו להגיד הבן אדם לבש ג’ינס או הבן אדם לבש חליפה. בסדר, זה דברים חיצוניים. בסופו של דבר אין לנו מושג מה היה בפגישה עם פוטין, הוא ייצג כראש ממשלה את כולנו.

שרי: כשאת אומרת כולנו אל תכללי את מי שאי אפשר לכלול אותו.

דב: הקשר הישראלי שם מושתת על אלקין, עוד מימי נתניהו.

ענת: אלקין היה בכל הפגישות, גם של נתניהו גם של בנט, הוא יודע, יש לו המשכיות לדברים האלו, הוא יודע על מה מדברים, הוא מכיר את השפה ומכיר את הניואנסים.

שרי: והוא בוודאי יגיד לנו את האמת וידבר באופן אובייקטיבי כשהוא ינתח את הפגישה.

ענת: הוא יושב שם והוא תפר את כל הפגישה הזו.

שרי: כן, אני מאד מאמינה לו.

דב: את רומזת שהוא לא פועל ממניעים ישרים?

שרי: לא. אם אלקין אומר שהפגישה הזו הייתה מצוינת, אני מאמינה לו כי הוא הרי נטול אינטרסים. בוודאי.

דב: את אומרת את זה בציניות.

שרי: אני בכלל מאד מאמינה לפוליטיקאים, אבל כשמדובר על אלקין עוד יותר. אני בטוחה שאם אלקין היה מרגיש שהפגישה הזו הייתה פחות טובה מאלו של נתניהו הוא היה אומר לנו בכנות, במהדורות פריים טיים: תקשיבו, זה היה קצת פחות טוב. אני בטוחה. אני מאד סומכת על פוליטיקאים, ובמיוחד על אלקין.

דב: לא, הוא לא צריך לומר את זה, השאלה אם הוא ינהל את הפגישה הזו מקצועית פחות, כי יש לו שיקולים פוליטיים.

שרי: אתה מתכוון לשאול האם אני חושבת שבשלהי הקדנציה הקודמת, בפעם האחרונה שבה הוא היה עם נתניהו שם, הוא ניהל את הפגישה בענייניות או שליבו היה במקום אחר? לא רוצה לחשוב עד כדי כך על הפוליטיקאים שלנו, למרות שדעתי עליהם לא מי יודע מה, אבל אני בטוחה שכשהוא הופיע בסוף השבוע בכלי התקשורת ושאלו אותו, האם הפגישה הזו הייתה טובה פחות מהפגישה של נתניהו, אני בטוחה שהוא ביושר ובהגינות ניתח את זה, בצורה מאד אובייקטיבית.

דב: יש גם נתונים חיצוניים לכך. יש את ההזמנה לפגישה הנוספת.

שרי: נתונים חיצוניים זה גם בעיני המתבונן, משך הפגישה היה כזה או כזה, אני לא חושבת שזה הנתון המרכזי היחיד, אני גם לא אומרת שהפגישה הזו לא הצליחה, אני רק אומרת שאנחנו עוד לא יודעים. יחסי ישראל רוסיה עדיין בתחילתם בקדנציית בנט. בואו נראה את בנט מוליך מדיניות, עושה את מה שפוטין רוצה ממנו.

דב: אני לא מבין למה את רומזת שרי, אבל נעבור לנושא הבא, לחוק התקציב שהולך לעבור בכנסת. רע”מ מודיעים שהמכשול האחרון כבר מאחורינו, אנחנו עוברים את התקציב?

ענת: כן, נראה שאנחנו עוברים את התקציב. נראה שהמכשולים מאחורינו. הראשון היה רע”מ, אחר כך היו צריכים לרצות את שאר חלקי הקואליציה עם העלאת גיל הפרישה לנשים שהיה משקולת רצינית וגם זה נפתר כנראה באיזה שהוא אופן. אז יכול להיות שאנחנו הולכים לקראת אישור תקציב. ואז יתחילו הצרות האמיתיות של הממשלה הזו כי אז כל הסכסוכים הפנימיים פתאום יצופו.

דב: אגב, סכסוך  התגלה אתמול על ההכרזה על הארגונים הפלסטינים כארגוני טרור כששר הבריאות מתוך הממשלה תוקף את זה ושר הביטחון הוא זה שמכריז.

ענת: נכון. והשרה להגנת הסביבה תוקפת את זה, וכל שרי מרת לדורותיהם עמדו ותקפו את זה. כן, הסכסוכים האלו יצופו מיד לאחר אישור התקציב וגם יש לנו השבוע את אישורי הבניה בהתנחלויות, גם זה לא נראה לי שיעבור בקלות בגרון של אנשי מרצ ורע”מ.

דב: שרי, מה את חושבת על המצב הפוליטי?

שרי: אני חושבת שמי ששמע את הנאום של שר הבריאות ניצן הורוביץ בשבוע שעבר בדיון לזכרו של רבין וראה את איילת שקד נעה בכיסאה באי נוחות, הבין את תמצית בעייתה של הממשלה הנוכחית שיפה שורדת, אבל אנחנו לא יודעים כמה יהיו ימיה.

את התקציב היא כנראה תעבור, אבל יהיה קשה. יש שם כמה וכמה אנשים שהולכים לישון כל לילה עם בטן מלאה ומתהפכים על יצועם ולא חשים בנוח. הם זורמים עם הממשלה הזו, אבל לא קל להם.

לא היה קל לאיילת שקד, היא גם אמרה את זה אחר כך. יכלו לראות את זה בשפת הגוף שלה. אני חושבת שגם לנפתלי בנט לא היה קל, הוא בעצמו בנאומים קודמים שלו, לפני שנים אמר הפוך ממה שהוא אמר רק לפני שבוע במליאת הכנסת. יש לממשלה הזו כל מיני קשיים שכרגע היא צולחת אותם.

כמה זמן היא תצלח אותם? זו שאלה שאני נשאלת אותה כל יום עשרות פעמים, ואין לי תשובה. צריך להיות נביא. הכל יכול להיות, והכול יכול לא להיות.

ענת: נכון, אני מסכימה איתך.