ד”ר אלרעי פרייס: “הצפי שנראה פחות מ-1,000 ביום, רגועה אני לא”

ועדת החוקה של הכנסת התכנסה היום (ראשון) לדיון בתקנות הקורונה המעודכנות, לצד הארכה שמינית של מצב החירום בשל הקורונה – נוכח פקיעתה הצפויה של ההכרזה הנוכחית מחר. תוקף ההכרזה יהיה ל-60 ימים נוספים.

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

לציית ל’דעת תורה’: היכן אפשר להתחסן ללא צורך בקביעת תור?

בדיון השתתפה ד”ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.

“התקדמנו באספקטים מסוימים, רגועה אני לא. בין הגל השלישי לרביעי, דווקא מתוך מחשבה אפידמיולוגית, למדנו שהיכולת שלנו לפעול מהר היא מאוד איטית ולכן יש לשמור על מתח כלשהו של דברים הפועלים בתו ירוק”.

היא הוסיפה: “היום יש 3 יישובים אדומים ו-24 ישובים כתומים. אנחנו עומדים על כ-80-70,000 בדיקות בממוצע כיום. הגענו ל-1% מכלל הבדיקות שהן חיוביות.

“עדיין רואים שחוזרים מחו”ל עשרות מאומתים ביום, רובם לא מחוסנים וחלקם עם חיסון מעל חצי שנה וחלקם מחוסנים טריים בבוסטר או 2 חיסונים שטרם עברה חצי שנה.

“אחרי שיא של כמעט 10,000 מאומתים ביום אנחנו על ממוצע נע של כ-1000 מאומתים. זו לא הגדרה של מצב חירום, אך בעולם יש מצב חירום ואם לא נשמור אנחנו עלולים לסכן עצמנו שוב. בהרבה מדינות יש עלייה מחודשת בתחלואה הן מחוסר חיסונים, הן בגלל דעיכת החיסונים, והן בגלל הסיכון שיגיע וריאנט עוקף חיסון.

“אירופה, למרות חיסוניות גבוהה, נמצאת בעליה משמעותית. רואים זאת בתחלואה חוזרת גם בבריטניה שהיא מאוד מחוסנת ובכל מזרח אירופה עם גל שאנחנו חושבים שהוא דלתא, אך המדינות הללו לא מעלות ריצופים לאתרים בינ”ל כך שאנחנו לא יודעים לומר מה בדיוק קורה שם.

“הדבר הזה כן מעמיד את ישראל בסיכון לווריאנט מאוד מדבק שימשיך להדביק כשליש או רבע מהאוכלוסייה שלא מחוסן וזה יוביל לגל תחלואה גבוה”.

בהתייחסה לחשיבות התו הירוק אמרה: “התחלואה הגבוהה נובעת לפי ההערכות בחו”ל לא רק כתוצאה מהזן החדש, אלא גם כתוצאה מהסרת מגבלות ואחת הדרכים להפחית מגע בין אנשים הוא התו הירוק. בארץ אנחנו מאפשרים כניסה עם בדיקות ולוקחים על עצמנו סיכון שהבדיקות המהירות יהיו פולס נגטיב, אך זה חלק מהסיכונים של לחיות עם הקורונה”.

היא הדגישה: “המגיפה בהתכווצות. הצפי שלנו לראות ירידה מ-1000 מאומתים, ולכן משרד הבריאות נערך להביא לממשלה תכנית ליציאה מהגל הזה בדיוק כמו בגלים קודמים בראיה כללית”.