התקשורת היא מכשיר ה’אקמו’ של ממשלת בנט. איך נלחמים בזה נכון?

הידיעה ש”צה”ל תקף מטרות ברצועת עזה” היא כותרת שגרתית, המופיעה לאחר שארגוני הטרור ברצועת עזה מבצעים פעולות אלימות כלפי מדינת ישראל. רבים מאיתנו  יודעים שפעמים רבות מדי, המטרות שהותקפו אינן אלא דיונות חול בלתי מעורבות, וכי ה’תקיפה’ כתגובה לאגרסיביות הטרור לא נגעה ולא פגעה.

הבעל שם טוב הקדוש לימד כי מכל דבר שאדם רואה ושומע, עליו ללמוד עניין רוחני.

ניתן להבין, כי כמו שתקיפה פיזית של דיונות חול אקראיות אינה מועילה להרתעת החמאס, כך גם אנרגיה של תקיפה מילולית ומנטלית, כמו ביקורת ומחאה, צריכה להיות ממוקדת במטרות הנכונות בכדי שהאפקטיביות שלה תהיה מיטבית.

הצד הימני של המפה הפוליטית בישראל, זה שמבקר את הממשלה ורוצה בנפילתה, מבזבז הרבה תחמושת של מדיה, פובליציסטיקה, ציוצים וזמן שידור, במקומות הלא נכונים. מיקוד הביקורת תהיה יעילה ואפקטיבית עשרות מונים יותר אם תתמקד במקום הנכון.

למען הסר ספק: הממשלה הזו ראויה בהחלט לביקורת הקשה המוטחת בה: היא פוגעת בכל הקדוש והיקר לעם ישראל. יחד עם זאת, היא ממוגנת היטב בכיפת ברזל תקשורתית. ממשלת בנט חייבת את חייה לתקשורת, שהיא בבחינת מכונת האקמו שלה. כמו לוליין ההולך בין שמים וארץ  על חבל דק מאד, אך יודע שמתחתיו פרושה רשת בטחון שקופה השומרת עליו, כך ממשלת בנט סומכת על הגב התקשורתי האיתן שלה, הצד שלא ממלא את תפקידו בהעברת מידע לציבור, מסתיר טפחיים ומגלה הרבה פחות, מעוות ומסלף את המידע ומהנדס את תודעת הציבור.

•

בתורת הסוד היהודית מוסבר כי כל המתרחש בעולם שלנו התחתון – עולם העשיה, מקורו בשורש רוחני בעולם העליון. מבנה העולם העליון משתקף בעולם התחתון וכאשר מבינים את השורש, פועלים נכון יותר במה שהוא מצמיח בתוך המציאות.

תורת הסוד מתארת מציאות רוחנית של קדושה כנגד מציאות של טומאה. הטומאה מקבלת את חייה מהקדושה. אין לה חיים משל עצמה, היא טפיל.

איך הטומאה, הנקראת גם קליפה, יונקת כוח מהקדושה? דרך ממוצע, מתווך רוחני שנקרא קליפת נוגה. זוהי קליפה שמעורבים בה טוב ורע. היא כביכול ניטרלית – לא שייכת  לקדושה או לטומאה,  אך בפועל היא מקור לבלבול וחוסר אבחנה, מכיוון שהיא יוצרת טשטוש ובלבול בין טוב לרע, בין אור וחושך, ובין אמת לשקר.

משכך, ביכולתה להעביר כוחות מתחום הקדושה לתחום הטומאה.

זוהי גם גלות השכינה:  כוחות של טוב ואור מעורבים עם רוע חשוך ובשל הבלבול שיוצר המתווך, הם נותנים את  כוחם וחיותם בכדי להזין את הרוע המוחלט.

•

המציאות הרוחנית הזו מקבלת ביטוי בתחומים רבים גם בתוך המציאות הגשמית שלנו. ביטוי אחד של נוגה הוא התקשורת הישראלית.

תקשורת זו שהיא, כביכול, ניטרלית – מעבירה מידע ומספרת על העובדות,  יוצרת בפועל ערפול, טשטוש ובלבול בין טוב לרע, בין אמת לשקר. המשחק שלה בתודעה של הציבור מאפשר לגרועים שבאויבינו, ששורשם מגיע מכוחות הטומאה, להתחזק מתוך הבלבול התודעתי שלנו ולראיה – מפלגת רע”מ יושבת בטח בממשלת ישראל ושואבת תקציבים עצומים למטרותיה, שרבות מהן מנוגדות לאינטרסים החשובים ביותר של עם ישראל ומדינת ישראל.

התקשורת משעבדת את תודעת הציבור ומנתבת את כוחות הנפש שלו לפעול כנגד האינטרסים של עצמו, הופכת אותו לכלי שרת בידי הקליפה.

אתן דוגמה שתמחיש את העניין: במשפט נתניהו נחשף לאחרונה כי אילן ישועה, מנכ”ל וואלה לשעבר, הציע  לנפתלי בנט בבחירות 2015 להעביר את תקציבי הפרסום של מפלגתו לוואלה ואף הבטיח לו תמורה מעל ומעבר. עוד נחשף כי כך אכן היה בפועל: בנט העביר את תקציבי הפרסום של מפלגתו מאתר ווינט לאתר וואלה וכי מאותו רגע, היו בוואלה אך ורק פרסומים חיוביים הנוגעים לבנט ומפלגתו.

מיטב שדרני ופרשני הימין היטיבו להסביר מדוע זו עבירה חמורה הרבה יותר מזו שבה מואשם נתניהו, שהיא כזכור סיקור אוהד באותו אתר. אותם פרשנים תקפו בחריפות וברהיטות את הפרקליטות, אבל תקשורת המיינסטרים לא עסקה בנושא, ולכן מרבית הציבור לא קיבל את המידע ולא נחשף אליו, ממש כמו שלא קיבל מידע רב על פרשות  נוספות ממשפט נתניהו, החושף  את השחיתות והעיוותים של הפרקליטות ושל התקשורת הישראלית.

משפט נתניהו הוא גם משפטה של התקשורת הנחשפת בו על כל מזימותיה ועיוותיה. לא בכדי התקשורת היא במרכז המשפט. היא, יותר מכל גורם אחר, אחראית להפיכה השלטונית בישראל.

אילו הייתה כאן תקשורת המחויבת לעובדות, למציאות ולציבור, מערכת המשפט, עמותות שמאל, מדינות זרות וארגוני טרור – המכניסים את ידיהם לתוך המערכת הדמוקרטית הישראלית ועושים בה כרצונם – היו נחשפים פעולותיהם הזדוניות ומאבדים הרבה מכוחם ומהשפעתם, המתעצמים בזכות פעילות שמתרחשת הרחק מהעין הציבורית.

אילו התקשורת הייתה מבצעת את תפקידה גם  הציבור הישראלי היה חזק יותר, נחוש יותר ומאמין יותר בצדקת דרכו ובזכותו על הארץ. מובן שבמצב תודעתי ציבורי שכזה, גם תוצאות הבחירות היו אחרות לגמרי.

•

מכיוון שהתקשורת היא בולם הזעזועים ושכבת האוזון של הממשלה, אין טעם לתקוף את התופעה עצמה, היינו את הפרקליטות, את הממשלה וחבריה וגם לא את איראן וחמאס. הטומאה שואבת את כוחה מנוגה. רק אם נתרכז בלפזר את ערפל ההסתרה והטשטוש שיוצרת התקשורת, הציבור יתעורר. השינוי יתחיל לקרות מעצם שינוי התודעה ודעת הקהל.

המאמרים, הצעקות והביקורת כנגד בנט, שקד, לפיד וליברמן, כמו גם הביקורת כנגד בג”צ והפרקליטות, נבלמים  באפודים של התקשורת. זהו בזבוז תחמושת משווע ומיותר, כמו טיל על דיונה נשכחת בעזה.

יש לחשוף באופן עקבי את שקרי התקשורת ודרכם את המציאות האמיתית. עלינו לבקר אותה בחריפות ולרכז את כל הכוחות כדי להכריח אותה להעביר לציבור מידע אמיתי.

כל האמצעים החוקיים כשרים לכך: חרם צרכנים,  מתקפות ציוצים ופוסטים, מאמרי דעה, שידורי רדיו וטלוויזיה, שכולם יעסקו בחשיפת סילופי התקשורת הישראלית ובהפעלת לחץ מסיבי עליה לבצע את תפקידה ולהעביר את העובדות והמציאות כמות שהן, ללא שיוף ושיפוץ, סילוף והנדוס.

פינת ביקורת התקשורת, כמו זו של חנן עמיאור, היא פינה שכל תוכנית אקטואליה, כל שדרן ימני וכל מובילי הדעה צריכים להקדיש לה זמן יומי בפלטפורמות שלהם.

רק מאבק כזה, ממוקד, תובעני ועיקש, מאבק שימשך לאורך זמן ויתקע יתדות בתודעה הציבורית, יכריח את התקשורת הישראלית להתחיל לומר אמת. אז ורק אז האמת תחלחל אל הציבור, הממשלה תהיה חשופה בצריח, מחדליה יחשפו והכוחות שהיא מקבלת מהנוגה התקשורתית ידלדלו וילכו.

•

כמו קליפת נוגה, התקשורת  לוקחת רסיסי אמת  ומערבבת עם הרבה שקר ובכך מחברת את החושך, אויבי ישראל הגרועים ביותר ברוחניות וגשמיות, עם הקדושה, עם האור,  הוא העם.

הקליפות מקבלות כוח מנפילת הרוח ומן האמון של העם בשקרים הללו. אם ייחשף השקר והתקשורת תאבד השפעתה וכוחה, ממילא האויב ייחלש.

העולם נברא בדיבור ומילים יוצרות מציאות. מילים כמו הכלה, ליבה, ריפוי, איחוי ושינוי המנוסחות על ידי טובי הקמפיינרים ומשודרות מיד בכל הערוצים, מייצרות מציאות מדומה ושקרית.

הגיע הזמן  לפזר את הערפל.