טכנאי מבוגר בא לכפר חב”ד לתקן מכונת לחם ישנה – וזה מה שקרה

מכולת ‘היפר ליפסקר’, מכולת ידועה ומוכרת במרכז כפר חב”ד, מושכת לא מעט אנשים מחוץ לכפר החסידי, שבאים לקנות משהו ‘על הדרך’ ונתקלים בחסידי חב”ד שמציעים להם להניח תפילין או סתם ‘חיזוק’.

המשרד העורפי שבסופר, בבעלותם של ר’ זמי וצביקה ליפסקר, משמש לא אחת כעמדת הנחת תפילין לספקים, נהגים או סתם מבקרים שרוצים ‘לחטוף מצווה’.

אבל מה שאירע שם השבוע המיס את הלב של כל המעורבים.

מספר ר’ זמי ליפסקר: “מכונת הלחם שלנו, שהיא מדגם ישן יחסית – התקלקלה. חיפשנו טכנאי שמתמצה בתיקון תקלה כזאת ולא מצאנו, עד שנודע לנו על טכנאי מסוים שאנחנו לא מכירים. הזמנו אותו, הוא פרק את המכונה ואת מערכת החיתוך בסבלנות רבה – והצליח במשימה.

“ר’ ישראליק פלדמן, שעובד אצלנו במשרד, פנה אליו ושאל אותו האם הוא רוצה להניח תפילין. הטכנאי השיב: ‘כל החיים לא הנחתי, וגם כעת לא אניח. בגיל שלי כבר לא משתנים’ – והתכוון ללכת לדרכו.

“ישראליק לא ויתר. הרים טלפון לאבא שלו, ר’ ברוך פלדמן ואמר: ‘ אבא, עזוב הכל ובוא לפה לשכנע אותו. יש פה ‘קרקפתא” (-יהודי שלא הניח תפילין מימיו).

ר’ ברוך מיהר למכולת, שכנע, הרגע הונצח, והחיוך מפיו של הטכנאי היה מאוזן לאוזן. הטכנאי שמח וגם לא הסתיר זאת.

ר’ זמי ליפסקר הסתקרן מהסיטואציה הנדירה, ניגש אליו ושאל: “תגיד, מעולם לא פגשו אותך חב”דניקים? איך לא נתקלת בהם אף פעם?…”

התשובה שלו הדהימה: “פגשתי הרבה חב”דניקים, וגם לכפר חב”ד הגעתי פה ושם. אף פעם לא הציעו לי…”

ר’ זמי ליפסקר קובע שיש פה מסר אחד חשוב: “הנה יהודי שהיה כל השנים ‘מתחת לרדאר’, ואף אחד לא ניגש אליו. המסר שלי מהסיפור הזה לכל אחד: להציע, להציע ועוד הפעם להציע…”