זכה בס”ת ב’גור’, תרם אותו לקהילת הגר”ש, וסייע לגייס שני מיליון

במשך שעה ארוכה לבשו אמש (רביעי) רחובות רובע ז’ באשדוד חג, כאשר תהלוכת ספר התורה שנתרם לעילוי נשמותיהם של 45 הרוגי מירון חלפה בהם, בעוד המונים מהתושבים מתלכדים סביב ספר התורה.

ספר התורה נתרם בידי ר’ יצחק פדידה – שזכה בו בהגרלה שערך שטיבל של גור, והחליט לתרום אותו לבית המדרש ‘פני מנחם’ בעיר, שבנשיאות הגר”ש אלתר, ראש הישיבה מגור.

פדידה, שהאסון הנורא בציון הרשב”י  בל”ג בעומר נגע מאוד לליבו, הקדיש את ספר התורה לעילוי נשמות הנספים.

בתהלוכה השתתפו רבים מתושבי העיר, מכל החוגים והעדות, שביקשו לחלוק כבוד לתורה ולתת את חלקם בעילוי נשמותיהם של נספי מירון – מלבד חסידי גור.

בנוסף, כדי למנוע מילדי תלמוד-תורה גור השתתפות במעמד, ארגנה הנהלת ‘החיידר’ פעילות לכל התלמידים הלומדים בת”ת בשעות אחר הצהרים – עד 20:00 בלילה.  להורי יתר התלמידים, נאמר במכתב ששגרה ההנהלה: “מטעמי שמירת החינוך הטהור של תלמידינו היקרים, היום אחר הצהרים על התלמידים לשהות אך ורק בביתם”.

המשטרה מצידה נערכה בכוחות גדולים, עם סיירות מג”ב ושוטרים, בכדי לשמור על הסדר ולמנוע פרובוקציות.

ראש הישיבה מגור, שהגיע למעמד יחד עם אחיו הגאון רבי דניאל חיים אלתר, ראש ישיבת ‘פני מנחם’, כובדו בכתיבת האותיות האחרונות בספר התורה, לצד רבני העיר, נדיבי עם שניאותו לתרום לטובת ה’כולל’ של הקהילה באשדוד, ובני משפחותיהם של נספי מירון ז”ל.

מסע התהלוכה התנהל לאורך הרחובות המרכזיים של רובע ז’ – רבי יהודה הנשיא, רשב”י ובעל הנס – ובשל הציבור הרב שגדש את המקום, הוצא ארון הקודש מבית הכנסת לרחבה הגדולה שמחוצה לו, שם נמשכו הריקודים לכבוד התורה.

ראש הישיבה הגר”ש אלתר נשא דברים קצרים, בהם עמד על הקשר בין שתי הפעמים שבהן נאמר “מוצאי” בתנ”ך – “והיה כל מוצאי יהרגני”, ו”כי מוצאי מצא חיים”, שכן ישנן שתי דרכים – או הדרך המובילה חלילה לאבדון, או דרך התורה שנותנת חיים וכבוד.

בהמשך התקיימה סעודת מצווה בגן האירועים ‘טירה על הים’ ברובע המרינה באשדוד. הסעודה נתרמה על ידי תורם ספר התורה, והוזמנו אליה בני משפחתו וידידיו הקרובים, בני הקהילה באשדוד ותומכיה.

ראש הישיבה עמד על הקשר שבין בני הקהילה באשדוד לבין קדושי מירון ז”ל, שכן בני הקהילה במעשיהם מקדשים שם שמים, ובכך ממשיכים את מעשיהם של הקדושים, שחלקם הגדול נפטר בקיצור ימים ושנים.

הוא עמד על הלכידות המאפיינת את בני הקהילה, כשהוא מצטט את דברי הגמרא ביבמות, שבה מסופר על ספר תורה שנקרע בשל מחלוקת שאירעה בבית הכנסת, עד שהתנבא רבי יוסי בן קיסמא כי במקום זה יוקם בית עבודה זרה. לעומת זאת, ההתלכדות סביב ספר התורה עושה את ההיפך, והוא תורמת לבנייתו ולהצלחתו של בית הכנסת.

בתום האירוע, באופן ספונטני לחלוטין, הוחלט על הקמת ‘קרן הבניין’ לשם הקמת מבנה קבע לבית הכנסת עבור הקהילה באשדוד, שכיום נאלצת להשתמש בבית כנסת ארעי, שהפך בחודשים האחרונים צר מהכיל את בני הקהילה – שהכפילה את מספר חבריה בתוך שנה אחת. זאת בהמשך לרכישת שטח עבור בית הכנסת – עיסקה שבאה לידי גמר בימים האחרונים.

בתום מגבית שנמשכה דקות ספורות בלבד, גויס סכום ראשוני של קרוב לשני מיליון שקלים, שיהווו את הבסיס להקמתו של בניין בית הכנסת באשדוד.

מי שזכה להימנות על הראשונים שהרימו את נדבתם לבית הכנסת, היה לא אחר מאשר הנדיב יצחק פדידה, שהוכיח במעשיו כי ‘שכר מצווה מצווה’: בעקבות תרומת ספר התורה, נסללה הדרך על ידו להקמת בניין חדש לבית הכנסת.