“כפרה עליך, ביבי, מתים עליך…”, הוא מכוון מצלמה. ו”הנה השפן”

1.

ביום שני האחרון פגשתי במסדרון הכנסת חבר כנסת מהליכוד, שר לשעבר. הייתה שיחה מעניינת. ולא, הוא לא חסך את שבט ביקורתו מהיו”ר בנימין נתניהו.

“הוא עשה מלא שגיאות, הוא הרחיק המון אנשים”. וכאן הגיע ה’אבל’ הגדול: אבל, אין מישהו אחר שיכול להיכנס לנעליו, אין לו תחליף, בטח נכון לשנים הקרובות.

ואז היה גם ה’אלא אם כן’. כלומר, אלא אם כן, הוא זה שיחליט ללכת לעשות לביתו. אז הקלפים ייפתחו מחדש.

שאלתי אותו, אם נראה לו שיש חברי כנסת בליכוד שלוטשים עיניים לעבר הקואליציה ומנעמיה ויבצעו אקזיט, הוא שלל מכל וכל. “אין מצב”, אמר, וכל גופו הצטרף לתנועות האין-מצב.

הנה, גדעון עשה את זה, אמרתי לו.

“גדעון טיפש”, הוא מיהר לענות. “אני עד עכשיו לא מבין, מה הוא ראה לשטות זו”.

אבל, הוא מיהר להוסיף, כל מה שאני אומר לך הוא רק משום שאין מישהו שיכול להעז, שיכול להצליח מול השטח בליכוד. זה לא שאני חושב שביבי הוא משה רבינו. אני יודע שהוא זה שמנע מאיתנו ארבע פעמים להרכיב ממשלות, שהוא אמן בלהסתכסך עם כל מי שזז.

לא חלפו אלא כמה שעות וחברו לסיעה יולי אדלשטיין, בקול ברור בחדשות 12,  אמר את מה שבן-שיחי לא העז לומר, אפילו לא לחשוב: אתמודד מול נתניהו.

מה עובר לו בראש כשהוא לא מבין את האקסיומה שכל פעיל ליכוד מתחיל מבין אותה?

2.

התיאוריה הראשונה טוענת, שאדלשטיין יקריב עצמו למען הג’וב של רעייתו, אירינה נבזלין. אתם יודעים, תפקיד יו”ר הסוכנות וכל המנעמים. זה לא עניין של כסף, היא לא זקוקה לכסף. זה עניין של כבוד. והרבה.

אבל אתם לא באמת חושבים שיהודי יקריב את כל עתידו הפוליטי רק למען עתידה של אשתו, עם כל הכבוד לנאמנות בין בני זוג. גאולה אבן הסכימה לרדת מהמרקע לשבועות אחדים, בתקופת מערכת בחירות, למען בעלה גדעון, אבל בזה תם הסיפור. היא לא באמת ויתרה על הקריירה. אם כבר היא רק מרוויחה מהמעמד הגבוה שלו כיום.

שרה נתניהו ספגה המון בוץ רק משום שבעלה היה בתפקיד, אבל לא ממש הייתה לה אלטרנטיבה. המיקום שלו, הוא שעשה אותה מה שהיא. בלעדיו, היא הייתה עובדת חינוכית – מצליחה ככל שתהיה, בכמה בתי ספר בירושלים.

לפי תיאוריה מרתקת יותר, יולי מנסה לשפר עמדות במרוץ לכתר. לפני כמה חודשים שפך המתחרה על הירושה, ניר ברקת, הרבה כסף על אירוע נוצץ בגני התערוכה. האיש חורש ומשקיע ולא מהיום, אז צריך גימיק כדי להציג מועמדות מנצחת מולו. יולי לא השקיע כסף, הוא השקיע אומץ. להתייצב בפריים טיים של ערוץ 2 ולהודיע: אני מתמודד מול ביבי, זה שיא האומץ. זה יותר מלטפס על קיר תלול עם אופנוע חלוד.

היו לברקת פליטות-פה שהיוו חריקה במנטרה ‘אני לא מתמודד כל עוד ביבי מתמודד’. אבל צליבת האש שהגיעה מהשטח של הליכוד יישרה אותו עד מהרה. כיום לא תשמעו צליל של בגידה במנהיג. לא מצד ברקת, לא מצד ישראל כץ (שגם ישב חגיגית וזוגית עם בני הזוג נתניהו בסוכתו, לתמונה השווה יותר ממילים) ולא מצד גלעד ארדן.  אבל מה לעשות, אם אתה רוצה להופיע בחדשות המהדורה המרכזית של חדשות 12, אתה חייב להקריב נכס משמעותי.

ויולי עשה את זה.

3. 

לאן, מכאן? בעיה.

הסקרים לא ממש מחייכים אליו, והוא מצטייר כננס מול נתניהו. אז, או שהוא לא צפה נכון את פני הבאות, לא קרא נכון את המפה, או שהוא שועל קרבות מתוחכם, שמתכנן תוכנית ארוכת טווח.

אצל גדעון סער הסתיימה קריאת ה’אני מוכן’ בפריימריז, כשעוד היה בשר מבשרה של תנועת הליכוד, בהזזת נתניהו אל אפילת האופוזיציה, אבל גם בהתרסקות אל מתחת לאחוז החסימה בכל סקר כמעט.

כלומר, שרף את העתיד הפוליטי שלו, לפחות לפי מה שנראה לעין כעת. אז בשביל קדנציה אחת (שאורכה לא ברור) במשרד המשפטים, אתה שורף שנים של השקעה בשטח הליכודי?

ויולי, שפיקח היה, מה ראה לשטות זו?

4.

לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין כמה השטח של הליכוד אוהב את המנהיג שהודח מבלפור. אבל השבוע ספגתי שיעור און-ליין.

אני מתיישבת ביציע העיתונות של מליאת הכנסת, ובלי לשים לב אני מוצאת עצמי ליד האיש והאגדה יצחק זרקא.

למי שלא מכיר: זרקא הוא פעיל ליכוד מאוד מוכר, איש שטח בנשמתו, ואחד ש”שרוף על ביבי” לא יגדיר את המצב באמת. הוא ישב ביציע, הפעיל את הטלפון שלו וביצע שידור-חי מהמליאה אל דף הפייסבוק שלו.

מה שידור-חי? כפל שידורים חיים.

תמונת היום בליכוד. חבר הליכוד איציק זרקא מרעיף אהבתו, נתניהו מסתלספף איתו, המאבטחים חוששים ממעיכה וחכ אוחנה מזנק כדי לוודא שלא תהיה מעיכה מוחלטת. pic.twitter.com/1V9YlAxFyv

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) July 9, 2018

זה הלך ככה: שידור של המתרחש במליאה (בנט נואם, ביבי נואם) ושידור שלו עצמו על רקע המליאה, עם קריאות עידוד כמו לשחקנים על המגרש.

“כפרה עליך, ביבי…”, “מתים עליך…” הוא מכוון את מצלמתו אל גבו של נתניהו (חברי האופוזיציה יושבים במליאה עם הגב ליציע),

ואז הוא מתמקד בראש הממשלה נפתלי בנט. “הנה השפן”, הוא מכריז לצופים, ולא תאמינו כמה יש לו. המונים. והם גם מגיבים כל הזמן, און-ליין. במו-עיני חזיתי בפלא.

תמונתו מנשק ‘מכל הלב’ את נתניהו מופיעה בראש הדף שלו. “כפרה עליו, שה’ יעזור שתחזור למקום שלך, אמן אמן”, הוא ממשיך לנאום. “רק בנימין נתניהו, אלוקים יחזיר אותו לכסא שלו אמן”.

נתן לי שיעור, הבחור. ככה הליכודניקים אוהבים את האיש שלהם. ועם זה צריך יולי להתמודד. לא קל.

5.

ושוב נאום מול נאום. קשה שלא לחוש החמצה למראה בנט שמנסה להרשים, אבל כל-כך קשה להיכנס לנעלי קודמו. הוא מנסה לספר, כמה טיפל יפה בגל הרביעי של הקורונה, באיראן. אבל זה לא זה.

ואז, עולה נתניהו. באלגנטיות, יד בכיס, בטחון עצמי מופרז. הוא יודע בדיוק מתי צריך לעצור וללגום מים, מתי לחייך, מתי להרים את הקול, ומתי דקה של שתיקה עם זיק בעיניים.

“גדלתי בירושלים, בשכונת קטמון. הייתי ילד קטן, היה לנו בית עם סלון ארוך וכשהייתי בן 3 סידרתי את הכיסאות בשורה ארוכה לאורך הסלון, ואחר כך הוספתי בצדדים עוד שורה, כנף אחת, עוד שורה כנף שניה. התיישבתי בכיסא המוביל ואמרתי ‘אני טייס’. ‘אמא תראי, אני טייס, אני מטיס את המטוס’.

“אבל לא הייתי טייס. ישבתי בכסא כאילו אני טייס. עכשיו, כשילד בן 3 עושה את זה, מילא. זה חמוד. אבל כשבנט יושב על כסא ראש הממשלה ואומר ‘אני טייס’, כמו שהוא עשה עכשיו, ‘אני מטיס את המטוס’, ‘אני מנווט’ ובפועל הוא לא קובע כלום ולא מנווט לשום מקום, הוא אולי ראש ממשלה בתואר, אבל הוא לא ראש ממשלה אמיתי – זה לא חמוד, זה פתטי, ואני אומר לכם, זה אפילו מסוכן.

הכל זה בכאילו. הסיבה הראשונה: אין לבנט מנדט. אזרחי ישראל אומרים את זה, לא רק אנחנו אומרים”.

הייתם צריכים להסתכל על פרצופו של בנט, כשהדברים נאמרים. אילו יכול היה, היה נעלם מהמליאה. אבל בדיון 40 חתימות אתה מקורקע למקום ונאלץ לסבול.

“ראש ממשלה מכהן מתנדנד כעלה נידף ברוח על אחוז החסימה. טוב גם לא היה דבר כזה לקחת שלטון עם שישה מנדטים שגם אותם הוא קיבל בהונאה, והציבור פשוט לא קונה את הבלוף הזה של מישהו שתכנן את דרכו לראשות הממשלה אחרי שהוא עצמו הצהיר שזה לא דמוקרטי להיות ראש ממשלה אפילו עם עשרה מנדטים. אז היום יש לו רק שישה, בדרך למטה אגב כפי שאתם רואים”, המשיך נתניהו להצליף.

מי שחשב שנתניהו בדרך לפרוש לביתו שיתבונן בדמותו בעת נאומיו ויעשה חושבים מחדש.

מי שמתכוון להסתער על תפקיד יו”ר הליכוד, שיביט באיציק זרקא (איציק כמשל, המוני פעילי ליכוד חשים כמוהו) ובשידור-חי שלו. שיקשיב להערות המלוות את השידור. נדמה, שלא משנה כמה שגיאות יעשה מנהיג הליכוד, הם חסידיו לנצח נצחים. חכמים או שלא – זו תמונת המצב.

ובינתיים, ימשיכו ח”כים מהליכוד ללחוש לעיתונאים כמה נתניהו פגע במפלגה, כמה הוא אשם, אבל לא רבים יעזו לומר זאת בקולם, למצלמה ולבוחרים.

בטח לא לפני שהם יראו מה קרה או יקרה לאותו אחד, שהעז לעשות זאת  בשני בלילה.