ביה”ד הגדול: ‘העליון’ לא ביטל סמכות ביה”ד לדון במזונות הילדים

בפסק דין מהיום התייחס בית הדין הרבני הגדול לפסק דינו של בית המשפט העליון משנת 2019, בו כתב השופט מני מזוז כי אין לבית הדין סמכות לדון במזונות ילדים במסגרת תביעת הגירושין.

בפסק דין ארוך ויסודי, קובע בית הדין הרבני הגדול כי דעת השופט מזוז הייתה דעת יחיד, וכי הסמכות לדון במזונות הילדים נשארה בידי בתי הדין כפי שקבע החוק.

בפסק הדין, המשתרע על פני 75 עמודים, מבססים הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב יעקב זמיר והרב ציון לוז-אילוז את קביעתם על עשרות רבות של פסקי דין של נשיאי ושופטי בית המשפט העליון לדורותיהם – שאישרו את סמכות בית הדין לדון במזונות ילדים.

לאלה מצטרפת גם עמדת השופט הנדל בפסק הדין משנת 2019.

בפסק הדין הדגישו הדיינים, כי הם “כותבים את הדברים מתוך הערכה וכבוד רב אל ערכאה נכבדה זו של בית משפט העליון וקבלת סמכותה הברורה המוקנית לה על פי חוק. זאת, לצד כאב כן ואמיתי על חוות דעתו של כבוד השופט מזוז, אשר נוגדת לדעתנו באופן ברור ובולט את לשון החוק וכוונת המחוקק, אשר אל החוק ותכליתו כולנו, כולל בית המשפט העליון, כפופים”.

בית הדין הרבני הגדול מוסיף: “מעבר לנגיסה הקשה בסמכויות בתי הדין הרבניים שביקשה חוות דעתו של השופט מזוז להביא, על ידי מניעת אפשרות כריכת מזונות הילדים לתביעת הגירושין – לדעתנו, בניגוד להוראות החוק ולפסיקות בית המשפט העליון עצמו – הרי שאנו סוברים כי פסק דין זה פוגע בראש ובראשונה בבני הזוג עצמם הבאים להתגרש ומעל לכל בילדיהם.

“זאת, כאשר לאחר סגירת שאר העניינים הכרוכים בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני, ייאלצו ההורים להמשיך ולכתת רגליהם ולהיאבק בבית המשפט לענייני משפחה בהליכים משפטיים נוספים בעניין מזונותיהם. הליכים יקרים ומתישים, השואבים את כספם וכוחותיהם של הצדדים, ולא פעם אף מעצימים ומעבירים מחדש את אש המחלוקת ומעירים את הכעסים האמוציונליים במסגרת התגוששות בהליכים משפטיים נוספים אלה, אחרי שכבר כמעט שככו בעקבות פסק דין כולל שניתן בבית הדין הרבני בענייני גירושיהם”.

בסיכום פסק הדין כותבים חברי בית הדין הרבני הגדול: “מסקנתנו היא כי בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים שנכרכו על אף פרשנותו המצמצמת של כבוד השופט מזוז המונעת דיון במזונות הילדים בבתי הדין הרבניים. זאת משום שפרשנות מחודשת זו נאמרה כדעת יחיד אליה לא הצטרפו לא כבוד השופט הנדל ולא כבוד השופט קרא.

“זהו ניסיון של השופט מזוז לשנות מהלכה ותיקה ומושרשת של בית המשפט העליון הקובעת כי סמכותו הרחבה של בית הדין לדון במזונות הילדים”.

הדיינים הוסיפו ופסקו: “יחד עם זאת, מאחר שפסק דיננו זה הינו בעל משקל עקרוני ביחס לסמכות בית הדין לדון בכריכת מזונות ילדים, וייתכן שהמערער יהיה מעוניין לעתור כנגד פסק דיננו זה, אנו מקפיאים את הקביעה בעניין הסמכות למשך ארבעים וחמישה ימים. היה והאיש במשך תקופה זו יעתור לבג”ץ כנגד פסק דיננו, הרי שהקפאה זו תמשיך עד למתן פסק דין של בג”ץ או מתן החלטה אחרת שלו”.