תביעת מיליונים נגד החינוך העצמאי: למה לא משלמים על תפילה?

פרסום ראשון בחרדים 10: לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה, על ידי עו”ד ראובן ביטון ועו”ד יעקב ביטון, בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד רשת ‘החינוך העצמאי’.

מדובר בתביעה ייצוגית שלישית שמוגשת השנה נגד ‘החינוך העצמאי’, עמותה אשר מנהלת רשת של בתי ספר בציבור החרדי ומפעילה למעלה מ-250 בתי ספר ברחבי הארץ.

העילה הפעם: “עובדי ועובדות המשיבה אשר שהו במוסד החינוך שבבעלות המשיבה בזמן תפילת הבוקר ולא קבלו שכר”.

התובע שהגיש את התביעה הייצוגית, מועסק כמורה בבית ספר של החינוך העצמאי בעיר בית שמש. וכך כותבים עליו עורכי הדין: “המבקש הוא אדם חרדי, עובד המשיבה, אשר נקעה נפשו מהתנהלות המשיבה, ומבקש הן באמצעות הליך ייצוגי זה לתקן את דרכי המשיבה, באופן שיביא לשינוי משמעותי אחת ולתמיד בשכרם של חברי וחברות הקבוצה”.

בכתב התביעה נאמר:

“המבקש מועסק אצל המשיבה החל מיום 1.9.2020, כאשר עד לחודש פברואר 2021 עבד במסגרת שעתית של 11 שעות שבועיות, והחל מחודש מרץ 2021 עבד המבקש במסגרת שעתית של 24 שעות שבועיות.

“כמקובל במגזר הדתי והחרדי יום לימודים מתחיל בתפילת השחרית בבוקר, בו נדרשים המורים להתייצב בבית הספר ולפקח על תפילת התלמידים.

“על חשיבות תפילת הבוקר בבתי הספר החרדיים אין כאן המקום להרחיב, אך ניתן ללמוד זאת מתעודת הערכה שמקבלים ככל התלמידים בבתי הספר החרדיים, לרבות בתי הספר שמפעילה המשיבה, בה התלמיד מקבל הערכה על איכות התפילה וההגעה בזמן – וברי לכל שלהערכה זו נדרשת נוכחות המורה בשעת התפילה. פיקוח המורה בכיתה על שעת התפילה הינה חלק בלתי נפרד מחובתו כמורה בבית ספר חרדי.

“המבקש נדרש לסירוגין להתייצב בבית הספר ולשהות עם תלמידיו בזמן תפילת השחרית.  דא עקא, שעל שעת התפילה בבוקר לא קיבל המבקש שכר כאשר מערכת השעות בבית הספר מתחילה בשעה 9.15, לאחר שתלמידי הכיתה סיימו את תפילתם.

“כך למשל ולשם הדוגמא, ממערכת השעות הרלוונטית החל מחודש אדר תשפ”א כפי שפורסמה לצוות ההוראה בבית הספר בו עובד המבקש עולה, כי המבקש מתחיל את יום עבודתו אצל המשיבה בשעה 9.15 בבוקר, בשעה זו מתחיל השיעור הראשון בבית הספר.

“ואולם – אף שזאת לא עולה ממערכת השעות הבית ספרית, המבקש חוייב להתייצב לפקח על תלמידיו בשעת תפילת השחרית בבוקר כבר בשעה 8.30. עבור שעת הוראה זו – 45 דקות, לא קיבל שכר”.

עורכי הדין מציינים, כי “מתלושי השכר של המבקש בתקופה זו החופפת למערכת השעות עולה, כי המבקש עבד 24 שעות שבועיות אצל המשיבה ואולם שעות עבודתו כאמור מרוכזות בין השעות 9.15 בבוקר ועד לשעה 15.00, כאשר אין חולק על כך כי שעת התפילה בבוקר היא בשעה 8.30.

“מבירור שערך המבקש בבתי ספר אחרים שמפעילה המשיבה עולה אותה התנהלות בה כלל מורי המשיבה מתייצבים לעבודתם בזמן תפילת הבוקר, אך אינם מקבלים שכר עבור זמן זה”.

לפי עורכי הדין ביטון, “המבקש פנה למשיבה מספר פעמים ותהה מדוע אין הוא מקבל שכר עבור התייצבותו לשעת תפילת השחרית בבוקר, ותשובתם של עובדי המשיבה היתה כי אין הוא זכאי לתשלום עבור שעה זו, שכן כך או כך חובתו כאדם יהודי היא להתפלל בכל בוקר”.

אלא שהתובע טוען כי “מתפלל מדי בוקר בנץ החמה בבית הכנסת הקבוע בו הוא נוהג להתפלל בהתאם לנוסח בו הוא רגיל להתפלל; כי המבקש בעודו מתפלל מרוכז הוא בתפילתו ואין הוא פנוי למשימות מקבילות כגון השגחה על תלמידים וכיו”ב.

“כך או כך”, טוענים עורכי הדין, “אין המשיבה רשאית לחייב את המבקש לקיים את תפילותיו בבית הספר בלא שכר (במאמר מוסגר יצויין כי באופן תיאורטי רשאי המבקש או אחרים מחברי הקבוצה לבחור שלא להתפלל כלל ואין זה מעניינה של המשיבה)”.

הפרקליטים מוסיפים: “רבים מבתי הספר שמפעילה המשיבה הן בתי ספר לבנות אשר מבדיקת המבקש עולה כי אף שם מורות בית הספר אינן מקבלות שכר עבור זמן תפילת השחרית בבוקר וזאת למרות שחובת התפילה אינה מוטלת על המורות”.

מבדיקה שערך התובע בבתי הספר הממלכתי-דתי עלה, כי אף שמתקיימות תפילות בבית הספר בהם נוכחים המורים, הרי שהם מקבלים שכר מלא עבור שהייתם בזמן התפילה בבית הספר.

מבדיקה נוספת שערך התובע עלה, כי אף במוסד המקביל במדויק לחינוך העצמאי – רשת מעיין החינוך התורני-בני יוסף של ש”ס, המפעילה גם היא בתי ספר בציבור החרדי, מקבלים המורים שכר עבור זמן תפילת השחרית בבוקר.

עורכי הדין כותבים: “המבקש יטען, כי לאור המסגרת הנורמטיבית שתתואר להלן, הוא זכאי לתשלום עבור זמן התפילה בה נכח בבית הספר וזאת בהתאם לדרגת שכרו, ובהתאמה זכאים חברי הקבוצה לתשלום עבור זמן התפילה בה נכחו בבית הספר וזאת בהתאם לדרגת שכרם.

“על פי חישוב השכר שערך הרי שזכאי הוא להשלמת שכר עבודה בגין 38 שעות העבודה בהן נכח בתפילה עם התלמידים, בסך כולל של 2,186.52 שקלים”.

עורכי הדין מדגישים כי רשת החינוך העצמאי “דורכת ברגל גסה על הוראת חוק שעות עבודה ומנוחה בכך שאיננה משלמת לעובדיה שכר עבור זמן תפילת השחרית בבוקר ובכך הפרה המשיבה חובה חקוקה”.

עוד הם מציינים, כי “לנוכח העובדה כי מדובר הוא במוסדות מתוקצבים על ידי המדינה..  הרי שאין חולק על כך כי המשיבה קיבלה תקציב מאת המדינה עבור שעת התפילה בבוקר כשם שרשת מרכז מעיין החינוך התורני ובתי הספר הממלכתי דתי מקבלים תקציב עבור שעות התפילה בבוקר.  ולמרות זאת המשיבה איננה משלמת לעובדיה את שכרם עבור שהייתם בזמן התפילה בבוקר, אך ברור הוא כי מטרת המשיבה היתה אחת, והיא התעשרות קלה על חשבון עובדיה”.

הפרקליטים מבקשים מבית המשפט להורות לחינוך העצמאי לגלות את המסמכים הבאים: רשימה מלאה של העובדים והעובדות אשר עבדו כמורים בבתי הספר שבבעלות המשיבה (לרבות אלו שפוטרו);  יומני כיתה ומערכת שעות של עובדי המשיבה במשך שבע השנים שקדמו להגשת כתב בקשה זה;  פירוט שכרם ורכיבי שכרם של כלל עובדיה בשבע השנים שקדמו לכתב הבקשה;  היקפי המשרה של כלל העובדים; השכר השעתי של כל עובד שעבד אצל המשיבה בשבע השנים האחרונות;

עורכי הדין: “הסעד המתבקש בתביעה זו היא תשלום שכר עבור זמן תפילת השחרית בבוקר בסך 2,186.52 שקלים למבקש; כמו כן, זכאים חברי הקבוצה לסעד כספי כל אחד לפי היקף משרתו ועניינו.

“בידי המבקש אין בשלב זה נתונים עובדתיים לשם חישוב הסעד הכספי לכלל הקבוצה, אולם חישוב זה – שאינו מורכב יתר על המידה – ייעשה לאחר קבלת המסמכים שנתבקשו במסגרת גילוי המסמכים.

נוסף על כך, “יתבקש בית הדין הנכבד להצהיר בפסק דינו כי על המשיבה לשלם לעובדיה שכר עבור זמן תפילת השחרית בבוקר; גמול למבקש ושכר טרחת באי כחו”.

עורכי הדין מבקשים גם, כי “בקביעת הגמול ושכר הטרחה יתבקש בית הדין לקחת בחשבון את הסיכון התדמיתי הרב שנטל המבקש ובבאי כוחו בהיותם בשר מבשרה של החברה החרדית בישראל ומתגוררים בישוב חרדי על כל המשתמע מכך”.

לדבריהם, “המבקש עדיין עובד אצל המשיבה ובית הדין הנכבד יתבקש להתחשב אף בסיכון אותו נטל על עצמו המבקש שעה שיכול והמשיבה או מי מעובדיה יתנכלו לו בתקופת עבודתו”.

עורכי הדין מציינים בבקשה לאשר תביעה ייצוגית, כי “התפיסה העומדת מאחורי הליך התובענה הייצוגית היא, כי לאור העלויות והטרחה הכרוכות בניהול תביעה כנגד גוף ממוסד כעין המשיבה, ביחס לסכום התביעה של כל אחת ואחת מחברי הקבוצה, ולאור כך שעסקינן בעובדים אשר כולם משתייכים לציבור החרדי הממעט לפנות לערכאות וכך יעלה החשש שמא יצא חוטא נשכר. הרי שבדנא ההליך הראוי הוא, הליך התובענה הייצוגית”.

הם מוסיפים: “ברור הוא, כי ככל ועסקינן בקבוצה חלשה ומסוגרת, כך יפחת דרמטית הסיכוי כי כל אחד מחברי הקבוצה יפנה לערכאות על מנת לממש את זכויותיו על פי דין. יתרה מזו, בענייננו קיים החשש המובנה של כל אחד מחברי הקבוצה פן יבולע לו ככל והוא יעמוד מול המשיבה בערכאות משפטיות”.