קנקנים וגתות: היקב הגדול בעולם לפני 1,500 שנים נחשף ליד יבנה

יבנה הייתה מעצמת יין עולמית לפני כ-1500 שנה: אזור תעשייה עצום ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית, ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין – הגדול ביותר המוכר בעולם מהתקופה, נחשף ביבנה במהלך השנתיים האחרונות.

זאת, בחפירת ענק שמנהלת רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר.

המפעל כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם, דרכי גישה מסודרות בין המתקנים, ועוד.

שתיית יין היתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, לילדים ולמבוגרים כאחד. מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו גם להשתמש ביין כמין “תרכיז” לשיפור הטעם, או כתחליף למי השתייה. כל אחת מהגיתות שנחשפו, השתרעה על שטח של כ-225 מ”ר. סביב רצפת הדריכה, שבה דרכו על הענבים ברגליים יחפות כדי למצות מתוכם את הנוזל, נבנו תאים לתסיסת היין, ולידם – שני בורות לאיסוף היין, שצורתם מתומנת.

ד”ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד”ר יוחנן (ג’ון) זליגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: “הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל, ששימש לייצור יין בכמויות מסחריות. גולת הכותרת של הגיתות הם תאים (“נישות” חצי עגולות) בצורת צדפה, שקישטו את הגיתות, ומצביעים על עושרם הרב של בעלי המפעל. חישוב משוער של יכולת הייצור של הגיתות מראה, שמכאן שווקו כשני מיליון ליטרים של יין מידי שנה. זוהי כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך אז נעשה באופן ידני”.

בין הגיתות התגלו ארבעה מחסנים גדולים, שהיוו את היקב של המפעל. יישון היין נעשה בתוך קנקנים מאורכים, המוכרים בשם ‘קנקני עזה’. הקנקנים עצמם, שחלקם התגלו בשלמותם ועוד עשרות אלפי שברים שלהם התגלו בחפירה, יוצרו באתר בכבשנים גדולים.

‘יין עזה ואשקלון’ נחשב למותג היין האיכותי של העולם העתיק, קצת בדומה לתפוזי JAFFA מישראל, ששמם יצא למרחוק”, מסבירים הארכיאולוגים. “הכלים והיין שיוצרו ביבנה זכו לתהילה בינלאומית והגיעו לאירופה ולאפריקה. כולם ידעו שמדובר במוצר ארץ-ישראלי, וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה.

“היין – שהיה ברובו יין לבן, קיבל את שמו מכיוון ששווק דרך נמלי עזה ואשקלון. עד כה, הכרנו אתרים אחרים שבהם יוצר היין בשפלת החוף הדרומי, אך כעת, נראה שמצאנו את מרכז הייצור העיקרי של היין היוקרתי. מכאן – יצאו כמויות מסחריות לנמלים, ומשם – לרחבי אגן הים התיכון או העולם העתיק.”

מעניין לדעת, כי בחפירה ביבנה נחשפו גתות נדירות, קדומות אף יותר – מהתקופה הפרסית – לפני כ-2300 שנה.

“במשנה מסופר, כי לאחר חורבן ירושלים, נדדה ההנהגה היהודית ליבנה, וכי חכמי יבנה ישבו בכרם ולמדו תורה. מציאת גתות באתר בתקופה הפרסית –-לפני 2300 שנה, ובתקופה הביזנטית – לפני 1500 שנה, לצד הטקסט התלמודי, עשויה, אולי, לרמז על רצף בקיומה של תעשיית יין באתר לאורך מאות רבות של שנים”, אומרים הארכיאולוגים.