בשנת תש”ס התכנסו חבורת תלמידי הגר”ש אלתר מישיבת ‘שפת אמת’ לסימפוזיון מיוחד, במהלכו שאלו את ראש הישיבה כל מה שעולה על ליבם. הדברים נשמרו באוצרותיו של אחד התלמידים, וכעת, יותר מ-20 שנה אחרי, רואים אור לראשונה.
בגיליון ‘בני היכלא’, שיצא לאור לקראת חג הסוכות, נפרסה יריעה ארוכה ומרתקת משאלות התלמידים ותשובותיו של ראש הישיבה, שנאמרו בפרטנות ואריכות רבה. בין היתר נשאל ראש הישיבה על ידי תלמידיו – כיצד ניתן לדעת לאיזה רבי להשתייך ולאיזו דרך בעולמה של החסידות לדבוק?
התשובה מופיעה באריכות בגיליון. ראש הישיבה מקדים לאתר את אופן חיפוש האמת בדורות קדומים, ואת העובדה שאחרי פטירת אדמו”ר לא בהכרח קיבלו על עצמם החסידים את בנו בכורו, אלא חיפשו כמה חודשים ושנים מי שיתאים לכהן תחתיו ולהורות את דרכם.
ראש הישיבה הדגיש כי בדור שלנו אין כל-כך כלים. “אנחנו לא במדרגה שיכולים לדרוש מאיתנו לנסוע לפה ולנסוע לשם ולראות מה עדיף לנו… אבל כן צריך לחפש את הקשר של עבודת השם ולהרגיש התרוממות והשייכות לריבונו של עולם שמקבלים מהרבי ומהדרך של החסידות”.
ראש הישיבה הדגיש שוב ושוב כי אם אין את הנקודה הזו של התרוממות בעבודת השם, אין זו חסידות כלל ועיקר.
שאלה מרתקת נוספת בוחנת את העדיפות שיוחסה בגור לדרך אדמו”רי החסידות, על פני חצרות אחרות.
ראש הישיבה מקדים: “ראשית כל יש להבין מה הפירוש להיות ‘שייך לגור’. לכאורה הקריטריונים די ברורים – צריך ללכת עם אויזן די זקן ולהתפלל בביהמ”ד, להקפיד על הגדרים כלפי חוץ… אבל אם זה המדד… הרי זו הבחינה החיצונית של הדברים ואם כן אין כאן עדיפות מיוחדת לחסידות גור דווקא… זה נקרא שייכות לקופת חולים טובה. להבדיל”.
כאמור, הדברים נאמרו ונכתבו באריכות רבה ב’בני היכלא’, ויש בהם מבחר רב של פנינים ואמירות משמעותיות, שלרוב אינן נשמעות ממנהיגי קהילה חסידית בדורנו – תוך מתן אפשרות להעלות את כל השאלות לדיון, ומתן תשובות ברורות ככל האפשר.
אך לא רק בשנת תש”ס השיב ראש הישיבה לשאלות מסוג הזה. גם לאחר הקמת קהילת ‘פני מנחם’, בעודו מנהיג קהילה של אלפים, מתפרסמים מדי פעם מכתבים וסרטוני וידאו מרתקים ומאלפים בסגנון זה.
כך, למשל, פורסם לאחרונה מכתב ובו מספר שאלות בענייני אמונת חכמים, שנשלח אל ראש הישיבה על ידי אחד מתלמידיו, על רקע הפילוג בחצר גור.
בין היתר שואל הכותב האם יש לראש הישיבה רוח הקודש, והאם לחנך את הילדים שהראש ישיבה רואה עתידות.
על כך הוא קיבל תשובה חד משמעית: “לא”.
גם על השאלה האם עליו לשאול בכל דבר את ראש הישיבה הוא נענה בשלילה, כשראש הישיבה מותיר רק את המילים “עצה טובה”. כלומר, השואל יכול לשאוב ממנו עצה טובה לחיים, אך לא מעבר לכך.
לסיום כתב ראש הישיבה: “גם בדורנו שאין הדור ראוי אבל יש בוודאי צדיקים שגם אם אין להם רוה”ק [-רוח הקודש] אבל שמים בפיהם מן השמים תשובות, אבל, לדאבוני, בעוו”ה [-בעוונותי הרבים] איני נמנה עמהם, אף שפשוט שלפעמים נותנים מהשמים תשובות מכוח אמונת השואל שכאן צריך לשאול, אבל לא בגלל אישיותי, רק בגלל השואל”.
להלן המכתב המלא, כולל הגהות ותשובות ראש הישיבה מגור:
