בשעת ערב של ה-6 לינואר 2002, כ”ב טבת תשס”ב – עוד מעט יום הולדת 20 – קיבלתי החלטה ששינתה את התקשורת החרדית.
עוד בנושא:
הנבחרת: 25 התקשורתנים הכי משפיעים בעיתונות החרדית 2021
הרבי מפוליטיקה: האיש שהמציא את הפרשנות הפוליטית החרדית
מבשר ואומר: העורך הראשי שאחרי 10 שנים יכול להרשות לעצמו לחייך
בן-בית בבתי הציבור החרדי, פנים מוכרות על המסכים במגזר החילוני
הידע והדעתנות הפכו את הפרשנית הפוליטית למרואיינת מבוקשת
אבי המהפכה: המגיש הפופולרי שקולו הכי מוכר בכל בית חרדי
ארליך בטוויטר: בין עריכה של מגזין יוקרתי לטורים מתסיסים ב’ידיעות’
‘שר השמחה’: השדרן שממגנט עשרות אלפי מאזינים כל צוהריים
השידוך הכי מוצלח: שני ה’נשכנים’ שמציפים את הסודות של החרדים
כבר לא עבודה בביוב: כתבים לענייני חרדים מגישים עיתונות בועטת
גלשתי אז בפורומים חדשותיים של אתר ‘הייד פארק’, ומידי פעם גם כתבתי תחת ניק שיצרתי – דוד 10. קשה היה לנחש כמה חרדים גולשים באתר, שכן חרדים הסתירו באותם ימים שהם גולשים באינטרנט ועל כן שמרו על אנונימיות.
באותו ערב, נחה בתיבת הדואר האישית שלי הודעה מגולש: “יש הרבה חברה משלנו שגולשים שעות ברשת. בואו נפתח פורום לנושאים פנים חרדיים בלבד. זה נחוץ! שמישהו מבין כל האנונימיים מבינינו ייקח יוזמה לטפח ולפתח פורום מעניין שכזה. זה סטארט-אפ!”
אחרי 60 שניות, נפלה בי ההכרעה: הוא צודק. הגיע הזמן להקים פורום לחרדים.
היה לי כבר ניסיון בתחום. שנה וחצי קודם לכן הקמתי את אתר האינטרנט של חב”ד COL, שהיה אתר חרדי ראשון מסוגו ברשת.
חלפו עוד 60 שניות מרגע ההחלטה, הרישום במערכת בוצע ולפורום החדש נדרש היה להעניק שם.
לא נזקקתי למאמץ רב. כ-10 שנים קודם-לכן כתבתי טור פופולרי במקומונים של ‘מעריב’ ו’ידיעות’ בניו יורק. שמו היה: ‘בחדרי חרדים’.
הענקתי, איפוא, את השם הישן לפורום החדש.
‘בחדרי חרדים’ הפך לאחד הפורומים הכי פעילים באינטרנט. כל עיתונאי חרדי (או חילוני שהתעניין בחרדים) לא פתח את ה’בוקר טוב’ שלו עם הקפה, בלי גלישה בפורום.
במקביל, הטכנולוגיה התקדמה, המחשבים חדרו ליותר ויותר בתים חרדיים. המהפך שחולל ‘בחדרי חרדים’ היה כה גדול, עד כי דף הבית של רוב מכריע מהחרדים שהתחברו לאינטרנט היה דף הפורום.
הגולשים מצאו ב’בחדרי חרדים’ זירת כתיבה חופשית שלא הייתה קיימת עד אז. פתאום ניתן היה להביע, ללא מורא, דעות על הפוליטיקה החרדית, העיתונים או כל נושא שעל סדר היום.
מתוך האלפים שנרשמו בשנים הראשונות לכתיבה בפורום, היו שבלטו מיד בכישרון כתיבה ייחודי. חלק מהם ניצודו על ידי מערכות העיתונים, שבאותם ימים השתוקקו לכישרונות חדשים.
אחד מהם היה אבי בלום, אברך כולל כבן 27, תושב העיר החרדית אלעד.
איני זוכר כיצד נוצר הקשר האישי בינינו, אך הוא הציע לכתוב באתר ‘בחדרי חרדים’ שהתפתח לצד הפורום, טור ביקורת על העיתונות החרדית – ואני הסכמתי מיד.
טורי הביקורת שכתב – ‘בין השורות’, תחת שם-העט א. מור – היו עוקצניים ושנונים, והפכו לשם דבר.
סגנון הכתיבה הייחודי שלו, בעל ניחוח ישיבתי לצד ניתוחי-עומק של ההתרחשויות, הוביל לכך שגויס בשנת 2007 לרשת המקומונים ‘קו עיתונות דתית’, כפרשן פוליטי. במשך 13 שנים פרסם ברשת את הטור ‘בית ספר לפוליטיקה’, וראיונות עם פוליטיקאים.
לפני שנתיים נטש את ‘קו עיתונות’ לטובת עיתון ‘משפחה’, שם הוא מפרסם מדי שבוע טור פוליטי רב-השפעה, וכתבות-עומק על מאחורי הקלעים של המערכת הפוליטית.
בשנת 2011 החל להגיש עם עמיתו הפרשן יעקב ריבלין מ’בקהילה’ את תוכנית האקטואליה השבועית ‘פילפוליטיקה’ ב’קול ‘ברמה’. החל משנת 2017 עברו שניהם לשדר את התוכנית מידי יום חמישי בערב ב’קול חי’.
לצד זאת, החל מיולי 2019 הוא מגיש מידי יום שני בערב, יחד עם עמיתו משה גלסנר מ’קול ברמה’, את תוכנית הטלוויזיה ‘שחור לבן’, המשודרת בערוץ ‘כנסת’ ואתרי אינטרנט.
הוא משתתף באופן קבוע בפאנלים שונים ברדיו ובטלוויזיה, ומרצה במסגרות אקדמאיות.
בתקופת מערכת הבחירות האחרונה הגיש פודקאסט בחירות עם עורך ‘משפחה’ יוסי אליטוב.
למרות ההשפעה הגדולה שלו בכלי התקשורת של המגזר, הוא מוכר בעיקר בציבור החרדי. בסקר שערכו החודש אתר ‘וואלה’ ומכון ‘דיירקט פולס’ על בעלי הטורים בעיתונות הכתובה בסופי השבוע, 77.2 מהנשאלים ציינו שאינם מכירים אותו. רק 11.5 מבין הנשאלים אמרו שהפרשנות שלו מעניינת ומדויקת, בעוד היתר אמרו שלא.
כפובליציסט מתח לאורך השנים ביקורת כנגד כפיית הפרדה בין גברים לנשים בקווי המהדרין ונגד הלבנת פנים של נוסעות בטיסות אל על. בפרשות עבודות הרכבת ופתיחת המרכולים בשבת קרא לחברי הכנסת החרדים להימנע מכפייה ולהכיר בכך שאינם חיים במדינת הלכה.
במקביל לעבודתו העיתונאית, למד עריכת דין, וב-2017 הצטרף כשותף בכיר למשרד עורכי הדין נבו קידר בלום ושות’.
כעורך דין הוא מתמקד בליטיגציה ומשפט מסחרי. הוא היה מעורב בפירוק עמותת צא”ח של חסידות חב”ד, פירוק עמותת ‘הועד העולמי’, ובגיבוש מתווה ראשי הישיבות הגדולות מול משרד הבריאות במשבר הקורונה.
עו”ד אבי בלום הוא תופעה ייחודית בתקשורת החרדית. הוא העיתונאי היחיד שמחזיק בו-זמנית בשני מקצועות שונים: גם פרשן פוליטי בולט וגם עורך דין המטפל בתיקים מורכבים.
זה קורה רק בגלל אהבתו הגדולה למקצוע העיתונות. הוא נחשב מקצוען ולא נותן לדבר להפריע לו. זו גם הסיבה שמאז ביצע את המעבר ל’משפחה’ לא החמיץ אפילו טור אחד.
את ימי שני הוא מקדיש לעיתונות. משעות הצהרים הוא יושב לשיחות רקע ושואב מידע – ובהמשך מגיש את ‘שחור לבן’.
גם ימי שלישי בערב ויום רביעי בבוקר, עד סיום כתיבת הטור ל’משפחה’ הם קודש לעיתונות.
לטובת ימי חמישי, אז הוא מגיש ‘פילפוליטיקה’, מצויד בלום בקונסולה של מיקרופון ואוזניות המאפשרת לו לשדר מכל מקום.
וכך, בעוד ריבלין ישוב באולפן ‘קול חי’ בירושלים, ובלום במשרדו שבמגדל התל-אביבי, השניים פותחים בשעת ערב ‘זום’, מכינים את נושאי התכנית הפופולרית – ומגישים את התבשיל השבועי של ליל שישי.