בני-אדם נוטים לפעמים לחפש את המטבע תחת הפנס במקום לחפשו במקום שאבד בו. כזאת היא ההפגנה מול אולם השמחות בראשון-לציון. לא שם אבדה הזהות היהודית ולא משם יצמח התיקון.
את המחאה האמיתית צריך לקיים מול משרד החינוך בירושלים, כי זו התוצאה של חינוך שאינו מעמיד בראש מעייניו את ערכי היסוד החיוניים לקיומו של עמנו.
רק השבוע התבשרנו על עוד יוזמה של שר החינוך ל’מאבק בגזענות’. זו מצטרפת לסדרה של יוזמות ותכניות לימודים העוסקות באותו נושא.
תמצאו שם הרבה את המילים ‘סובלנות’, ‘קבלת האחר’, ‘שוויון’, ‘דמוקרטיה’ וכדומה, אבל אל חשש, אין הכוונה ליצור קירוב לבבות כלפי מתנחלים, למשל, או חרדים. מאחורי כל המילים היפות מסתתרת מגמה שיטתית להסרת המחיצות בין יהודים ובין לא-יהודים.
מגמות שקופות
בימים אלה ממש הגישה ‘האגודה לזכויות האזרח’ לשר החינוך מסמך עקרונות ל’תכנית כוללת בנושא החינוך למאבק בגזענות’.
המגמה השקופה מופיעה שחור על גבי לבן: “הצורך בחשיפה לערבים ולנרטיבים הערביים במערכת החינוך. הצורך בפיתוח חינוך לזהות ערבית בחינוך הערבי”. כלומר, את הילדים היהודים יש לחשוף ל’ערבים ולנרטיבים הערביים’, ואילו לילדים הערבים יש להעניק ‘חינוך לזהות ערבית’.
זו למעשה דמותו של החינוך במדינת ישראל. את הזהות היהודית מטשטשים ללא הרף בחסות הדמוקרטיה והסובלנות, ואילו בחינוך הערבי מטפחים לאומנות ערבית ותודעה כי היהודים הם כובשים בארץ ישראל.
כל זה נעשֶה על-ידי משרד החינוך, בהמרצת גורמים הממומנים בכסף זר, כפי שנחשף מכבר.
הצעיר היהודי שעבר את מערכת החינוך הישראלית יוצא ממנה מבולבל באשר לזהותו היהודית. אין הוא מבין שהיא תמצית הווייתו, וששאיפתו המרכזית צריכה להיות – להמשיך את הרציפות היהודית ולהקים בית יהודי.
כמה פעמים הוא שמע בבית הספר את המילה ‘יהודי’ לעומת המילה ‘אדם’? ובכן, אם העיקר הוא להיות ‘אדם’ ואם ‘כולנו בני-אדם’, למה לא להינשא למי שאינו יהודי?
אכן, חשוב לחנך לסובלנות, לשיח תרבותי, לכבוד כלפי כל אדם באשר הוא, לשלילת שנאה – אבל הבסיס בחינוכם של ילדים יהודים הוא העמקת הזהות היהודית.
צעיר יהודי חייב לדעת ולהרגיש כי זהותו היהודית היא הדבר היקר לו ביותר. עליו להיות גאה בה ולרצות להנחילה לילדיו. אם זו תהיה תודעתו, ברור שהוא ישאף להקים בית יהודי ולא יעלה על דעתו לקשור את חייו עם מי שאינו יהודי.
יש תשובה
הלוואי שמקצת האנרגיות שהתפרצו השבוע במחאה על סיפור נקודתי של התבוללות יופנו להפעלת לחץ על משרד החינוך להעמיק את החינוך היהודי ולטפח את הזהות היהודית.
בתוך כך אפשר לעשות רבות למתן ערכי יהדות לילדים ולנוער מחוץ למערכת החינוך, אם בפעילויות העשרה אחרי שעות הלימודים, אם באמצעות ספרות, מוזיקה, תרבות ותקשורת.
בזירה הזאת צריך להתבצע התיקון האמיתי. ימי חודש אלול הבאים לקראתנו הם הזמן הראוי להנחיל לדור הצעיר את משמעות הימים האלה, ימי ההכנה לראש השנה וליום הכיפורים. ערכים יהודיים וטיפוח זהות יהודית הם התשובה.
• הטור מתפרסם בשיחת השבוע