באמצע שנות ה-90 לא הצלחתי להשתלב, מלבד כתיבה פה-ושם בעיתון ’יום השישי’ המנוח, בעיתונות החרדית, שכמעט ולא הייתה קיימת אז.
עוד בנושא:
הנבחרת: 25 התקשורתנים הכי משפיעים בעיתונות החרדית 2021
הרבי מפוליטיקה: האיש שהמציא את הפרשנות הפוליטית החרדית
מבשר ואומר: העורך הראשי שאחרי 10 שנים יכול להרשות לעצמו לחייך
בן-בית בבתי הציבור החרדי, פנים מוכרות על המסכים במגזר החילוני
הידע והדעתנות הפכו את הפרשנית הפוליטית למרואיינת מבוקשת
אבי המהפכה: המגיש הפופולרי שקולו הכי מוכר בכל בית חרדי
ארליך בטוויטר: בין עריכה של מגזין יוקרתי לטורים מתסיסים ב’ידיעות’
‘שר השמחה’: השדרן שממגנט עשרות אלפי מאזינים כל צוהריים
השידוך הכי מוצלח: שני ה’נשכנים’ שמציפים את הסודות של החרדים
ב‘מעריב’, שהיה באותם ימים בשיא ימי עופר נמרודי, דווקא ביקשו לצרף אותי אל שורות הכותבים. העורכים הכירו את ‘בחדרי חרדים’, אז טור פופולרי בשם זה שפרסמתי במקומוני ‘מעריב’ ו’ידיעות’, וביקשו שאתמנה לכתב לענייני חרדים של העיתון.
אבל הספיקה לי ישיבה אחת מול מי שהיה אמור להיות העורך שלי, כדי לסרב.
ישבנו לשיחה נעימה ב’בית מעריב’ ברחוב קרליבך, במהלכה הגשתי לו את רשימת הנושאים שהכנתי לבקשתו. אבל אז, לפי שאלותיו והכתבות שחשק בהן, הבנתי כי הוא מבקש להציג את הציבור החרדי באור שלילי. זו הייתה הסחורה שהכתבים לענייני חרדים התבקשו לספק אז.
למרות שהוצעה לי משכורת נאה, יצאתי את הבניין ולא שבתי. רציתי לעבוד בעיתונות, לא במחלקת הביוב של ‘מעריב’.
התקשורת בישראל השתנתה מאוד, לטוב ולמוטב, מאז אותם ימים. מגמת שילוב החרדים חלחלה גם אל עולם התקשורת. תפיסות ישנות נזנחו, עולמות התקרבו, הציבור החרדי צמח בקצב מהיר, והעורכים הפנימו שחובה לגייס כתבים שמכירים את ה’שבט’ מבפנים ולאפשר להם לזרום, ללא מסננת.
לצד זאת, חרדים השתלבו גם כעיתונאים מן המניין, חלקם בתפקידים בכירים, בתחומי הפוליטיקה, חברה, תחקירים או הגשה. כאלה הם מיכאל שמש הכתב הפוליטי של ‘כאן חדשות’, מתי טוכפלד הפרשן הפוליטי של ‘ישראל היום’, סיון רהב-מאיר ועפר חדד בחדשות 12, וטלי פרקש ואליעזר היון באתר ynet.
הכתבים לענייני החרדים, מלבד הצורך שלהם לספק כתבות גורפות רייטינג עבור ערוצי התקשורת שלהם, לא רק מתווכים לציבור הרחב את הציבור החרדי, אלא גם מביעים במקרים רבים את עמדתו.
בהיותם משוחררים מכבלים המונחים על ידי העיתונאים בתקשורת החרדית, הם מבצעים תחקירים שהתקשורת החרדית לא רוצה (בשל אינטרסים פנימיים) או לא יכולה לבצע (מחסור במשאבים) – אך מעוררים עניין רב בציבור החרדי.
החשיפות שלהם זוכות לעיתים קרובות לפולו-אפ בכלי התקשורת החרדים, והכתבות מצוטטות או משודרות בקבוצות ה’וואטס-אפ’ וברשתות החברתיות.
השפעת החשיפות והתחקירים של הכתבים לענייני חרדים על הציבור החרדי, בחלק מהמקרים, דרמטית ותורמת לא מעט.
לא כל הכתבים לענייני חרדים הינם חרדים, אבל אני רואה מקום לציין את כולם: עקיבא ויס ב’כאן חדשות’, יאיר שרקי ב’חדשות 12′, קובי נחשוני ב’ידיעות אחרונות’ ואתר ynet, אבישי בן חיים מחדשות 13, וקובי בורנשטיין ב’ערוץ 20′.
מתוך כולם בחרתי שלושה בולטים ומשפיעים.
•
אהרן רבינוביץ, כבן 35, מונה לפני כארבע וחצי שנים לכתב לענייני החרדים של ‘הארץ’ במקומו של יאיר אטינגר.
רבינוביץ, בנו של בני רבינוביץ מ’יתד נאמן’, החל את דרכו בדרכי אביו, כעורך באתר JDN עם הקמתו, ולאחר מכן שימש כעורך באתר ‘כיכר השבת’. ב-2016 עבר ל’בחדרי חרדים’, שם שימש כעורך, עד שעבר ל’הארץ’.
במסגרת תפקידו הוא חתום על מספר חשיפות ומאבקים, שעוררו עניין בציבור החרדי, וזכו לפלאו-אפ לפחות בחלק מהתקשורת החרדית. בין היתר ניהל רבינוביץ מאבק עיקש עבור ילדים חרדים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד במוכר-שאינו-רשמי, ומאבק בשחיתות ברשויות החרדיות.
אבל פסגת הישגיו העיתונאיים היה התחקיר שפרסם לפני יותר מחצי שנה, אשר חשף שורה של עדויות על מעשים חמורים במיוחד שביצע, על פי החשד, יהודה משי זהב, מי שהיה אז יו”ר זק”א. בעקבות התחקיר, אחד המטלטלים שפורסמו בשנת 2021, התפטר משי זהב מהארגון, ויתר על ‘פרס ישראל’ שהיה צפוי לקבל, ואף ניסה לשלוח יד בנפשו.
יקי אדמקר, כבן 31, החל את דרכו בתקשורת כבר בגיל 14 ברדיו ‘קול חי’. תחילה כעורך ומפיק, בהמשך כמנחה תוכנית בה שוחח עם בני נוער בשידור, וכמגיש פינות. במקביל החל גם לכתוב באתרי מוזיקה חרדים.
במאי 2010, כשהיה בן 19, הצטרף ל’קול ברמה’, שהוקמה אז, ושימש ככתב חדשות, וכמגיש תוכנית שבועית. באותם ימים קיבלתי אותו, לאחר נדנודים עיקשים מצדו, ככתב ב’בחדרי חרדים’, שם התבלט בחריצותו.
בפברואר 2012 עזב את תפקידיו ב’קול ברמה’, והצטרף ל’גלי ישראל’, ככתב לענייני חרדים ומגיש תוכנית מאזינים ומוזיקה.
באמצע 2013 פרש מ’בחדרי חרדים’ ו’גלי ישראל’ והצטרף לאתר ‘וואלה’ ככתב לענייני חרדים ותחקירים. באוקטובר 2016 מונה גם לכתב הפרלמנטרי של האתר, תפקיד אותו הוא ממלא בחריצות עד היום.
מדצמבר 2015 הגיש אדמקר יחד עם דודי שוומנפלד את תוכנית הבוקר ‘ישר ולעניין’ ב’קול ברמה’, ולפני כשנה החל להגיש תוכנית חדשה ‘שמונה אפס אפס’ עם ישי לפידות. הוא גם מגיש משדרים מיוחדים באתר ‘הידברות’.
אדמקר פרסם במהלך השנים חשיפות רבות, שגררו ענין רב. בין היתר הוא חשף את דרכי הפעולה והפרוטקשן של ארגון אתרא קדישא, הביא תיעוד בלעדי של הרב אליעזר ברלנד לאחר שחרורו ממעצר בהולנד, ופרסם הקלטה של הרב יגאל רוזן, ראש ישיבת אור ישראל, התוקף את מועצת גדולי התורה של אגו”י. הוא גם חשף הקלטה בלעדית של מקורבו לרב ברלנד שתועד מדבר על “כל הג’ורה” בתוך הבית פנימה. בימים הסוערים של משבר הקורונה, חשף שחברת ‘נובה מד’ המייצרת מטושים מפלה את עובדיה החרדים.
אריאלה שטרנבך, בת 31, היא הכתבת לענייני חרדים וכתבת בדסק תחקירים והמגזין ב’חדשות 13′.
שטרנבך, אולי הכתבת לענייני חרדים הבולטת ביותר כיום, החלה את דרכה בשנת 2015 כפרילנס ב’ידיעות אחרונות’ ואתר ynet. ב-2016 החלה לעבוד ככתבת מן המניין במחלקת התחקירים.
בין החשיפות הבולטות שלה היה תיעוד נדיר של ‘נשות הטליבאן’, כשהסתננה אל תוך הקבוצה והביאה תיעוד מבפנים, תחקירים שחשפו את הזוועה המתרחשת בבתי האבות הסיעודיים, כאשר התנדבה ב-14 בתי אבות ותיעדה את המתרחש, ותחקיר שגולל את סיפורן של חרדיות צעירות, שכלל הטסתן לארצות הברית ומסירת תינוקותיהן שרק נולדו לאימוץ בניגוד לרצונן.
בינואר 2019 עברה לערוץ 13, ומונתה לכתבת לענייני חרדים.
אחד מהישגיה הגדולים היה התחקיר שפורסם לפני שנתיים על הרב אליעזר ברלנד, שהורה לחולת סרטן להימנע מקבלת טיפולים מצילי חיים תוך הבטחה לריפוי ואריכות ימים, תמורת פדיון נפש של עשרות אלפי שקלים.
בעקבות פרסום התחקיר הגיעו עדויות נוספות על אותה שיטה. בעקבות התחקיר פשטה המשטרה על ביתו של הרב ברלנד ועצרה אותו, את אשתו וחמישה ממקורביו בחשד לעבירות של עושק, מרמה והלבנת הון. הוגש נגדו כתב אישום, שהסתיים בהסדר טיעון.
הישג עיתונאי מרשים נוסף, אותו פרסמה לפני חודשיים, היה ראיון ראשון ובלעדי שהעניקה לה הרבנית שרה פרידמן, אלמנתו של האדמו”ר מסאדיגורה ה’עטרת ישראל’ זצ”ל, שנפטר לפני יותר משנה. בראיון חסר-התקדים גוללה הרבנית, שהכניסה את שטרנבך אל תוך ביתה, את הקרע בחצר המסוכסכת ואת האיומים על חייה.
הריאיון הזה, שלא היה מתבצע מכל הסיבות הטובות בעיתונות החרדית, וגם לא מול כתב לא חרדי, מבליט היטב את תפקידם הייחודי של הכתבים לענייני חרדים – והשפעתם על הציבור החרדי.