‘הרבי שבור ורצוץ. מה שתחליטו’: עדותו של נציג ‘תולדות’ בוועדה

ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון: נציג חסידות תולדות אהרן, העסקן צבי מיכל הלר, מי שאחראי מטעם החצר על ההתנהלות והארגון בהילולת ל”ג בעומר בהר מירון, העיד היום (שלישי) עדות דרמטית בפני הוועדה, בראשה עומדת השופטת בדימוס מרים נאור.

הלר הגיע אל דיוני הוועדה כשהוא עונד טבעת של לולב מחג הסוכות על אצבעו, ככל הנראה כסגולה להצלחה.

הלר, שברחבה שתחת ארגנו התרחש האסון,  אמר לחברי הוועדה, כי באירוע משתתפים כעשרים אלף איש, אולם רובם לא משתייכים לחסידות תולדות אהרן. “מגיעים המוני עמך בית ישראל כי הם מרגישים התעוררות, זה עניין רוחני שמגיעים, זה לא קונצרט. לכן האדמו”ר אומר את דבריו בעברית, על מנת שכולם יבינו”.

במהלך דבריו העירה השופטת נאור, כי צפתה בהדלקה של האדמו”ר בטלוויזיה, וכי זהו אכן אירוע מרשים.

כשנשאל הלר על הקשר עם המשטרה סיפר, כי לפני ארבע שנים קיבל הנחיה מהמשטרה  להגביה את בימת האדמו”ר, ולהוציא את הילדים. “הוצאנו אותם על פי הנחיית המשטרה, וגם את הנשים העלנו למפלס העליון. הכל היה לפי הנחיית המשטרה”.

הוא סיפר כי קיבל את תפקידו – איש הקשר מול המשטרה, ‘המקומות הקדושים’ והרשויות – לפני 15 שנה. “המשטרה נותנת הנחיות, אנחנו צריכים לעמוד בהן ורק אז יוצאים לדרך”, סיפר. “השנה היו לנו איתם שש ישיבות. הם נותנים הנחיות ואנחנו מבצעים. הם אומרים מה אנחנו צריכים לעשות, כמה קומות בטריבונות, כמה גדרות, איפה לתקן, ואנחנו הולכים לפי ההנחיות של המשטרה בלבד”.

כשנשאל אודות התפקיד של בנו יעקב קאפיל,  השיב כי הוא מינה אותו לאחראי הלוגיסטי. “הבן שלי לקח את ההוראות מהמשטרה ומהמהנדסים, מה צריך לבצע, מה להוסיף”.

השופטת נאור שאלה על מספר האנשים שהותר להם להיכנס אל רחבת ההדלקה. העידו אצלנו המהנדס ועוזרו, והם סיפרו כמה מותר להכניס ברחבה. אתה יודע על זה משהו?

הלר השיב: “לא ידעתי על זה עד אחרי האסון. לא היה שלט בכלל על השטח, כמה מותר להכניס בו. אף פעם לא שמענו בכלל שיש הגבלה על כמות קהל, או על השטח. בכלל מי אנחנו שנגיד לבן אדם כן תכנס או אל תכנס? למה, זה שלנו? מה אנחנו משטרה? מותר לנו בכלל לשים מחסום באיזה מקום? היו מקומות שרצינו לחסום, במדרגות של רבי אלעזר שכל הנשים נמצאות שם, רצינו בשביל ההפרדה בין גברים ונשים, אבל המשטרה לא נתנה לנו. אמרו לנו: אתם לא יכולים, זו דרך מילוט. אנחנו קיבלנו את ההנחיה הזו ועבדנו לפיה, למרות שלפי אורח חיינו הייתה צריכה להיות מחיצה.

צילום: פלאש90

“לא שמנו מסמר אחד בלי המשטרה והמהנדסים. אין אחד שיגיד שתולדות אהרון עשה דבר קל וקטן בלי אישור. אני קיבלתי שעתיים לפני האירוע תיק שלם. הגיע המהנדס, זרק לי את החוברת ואמר: ‘יש לך אישור חתום’. מה אני יכול לראות? מה אני מבין? אני מהנדס? אדריכל? אני יודע דבר אחד. עמדו ורקדו ולא היה שום בעיה בתוך השטח”.

כשהעירה לו השופטת על כך שהיה צפוף באזור, הוא אמר כי הוא לא ראה צפיפות חריגה מכל שנה. “היו צריכים להגיד לנו – תעצרו את המעמד. למה אף אחד לא עשה זאת? אנחנו בסך הכל מצייתים למה שהמשטרה אומרת. ובסוף מי שעצר את המוזיקה זו הייתה המשטרה. לו המשטרה הייתה אומרת – אין הדלקה בגלל שיש יותר אנשים, אני מבטיח לכם שלא הייתה הדלקה. אם היו אומרים לי תעצור את האירוע, אז לא היו צריכים להגיד את זה פעמיים. זה היה קורה מיד. המנהלת של המקום זו המשטרה”.

הוסיף הדגיש כי בחסידות יצייתו לכול החלטה שתתקבל בוועדה. “נציית לכול. אין לי שום צל של ספק שכך יהיה, כי הכאב והצער שאנחנו עוברים, והאדמו”ר שבור ורצוץ. החגים לא היו חגים. יש תשעה יתומים מסביבו של האדמו”ר יום יום. מה שתחליטו זה מה שיהיה אתם יכולים להיות רגוע שאנחנו נציית לכל מילה וחצי מילה, כמו עד עכשיו”.

בתשובה לשאלת השופטת נאור על הבדל בהדלקה במירון או בירושלים – השיב, כי האדמו”ר אמר שאין חובה לנסוע למירון. “אנחנו ברחוב נחשבים חוג קיצוני, אבל עבדנו בשיתוף פעולה כל השנים עם המשטרה בקשר הדוק-הדוק על בטיחות ושלום הציבור. הציבור שלנו מאוד ממושמע. אנחנו דוגמא לאיך צריך לציית לכול הוראות המשטרה והמהנדסים ואסור לוותר על קוצו של יוד”.