ארליך בטוויטר: בין עריכה של מגזין יוקרתי לטורים מתסיסים ב’ידיעות’

לפני כ-14 שנה הגעתי להציל את עיתון ‘שעה טובה’ המנוח. זמן-מה קודם לכן נכנס אל העיתון המקרטע משקיע צעיר ותמים, שחשב להחיות את הבר-מינן, ולשם כך גייס אותי אל המלאכה.

עוד בנושא:

הנבחרת: 25 התקשורתנים הכי משפיעים בעיתונות החרדית 2021

הרבי מפוליטיקה: האיש שהמציא את הפרשנות הפוליטית החרדית

מבשר ואומר: העורך הראשי שאחרי 10 שנים יכול להרשות לעצמו לחייך

בן-בית בבתי הציבור החרדי, פנים מוכרות על המסכים במגזר החילוני

הידע והדעתנות הפכו את הפרשנית הפוליטית למרואיינת מבוקשת

אבי המהפכה: המגיש הפופולרי שקולו הכי מוכר בכל בית חרדי

באחד הימים הראשונים לבואי, נכנס אל משרדי המערכת בבני-ברק מפיק העיתון, אהרן קליגר, יחד עם בחור ישיבה צעיר שנמנה על הכתבים במגזין. כבר מהכתבה הראשונה שהגיש ניתן היה לזהות שיש פה כישרון מיוחד.

אבל היה לו גם חיסרון בולט שהסב לי צער: הוא התנהל כאילו אין דד-ליין קדוש בעולם. לא מעט משערותיי הלבנות הן זכר לאותם ימים, עת היה מגיע עם הכתבות שהוטלו עליו לבצע, דקה לפני הרגע האחרון.

כשנתיים אחרי שנפרדו דרכנו באותו עיתון, שמאז שבק חיים, גייסתי אותו כעורך תורן לאתר ‘בחדרי חרדים’ שהקמתי. הוא יצר כותרות עסיסיות, שהמילה ‘מטלטל’ כיכבה ברובן, אבל כבר אז ניתן היה להבחין בחיבתו למה שאני מכנה “עיגול פינות”.

זכורה לי במיוחד כותרת לגלריה וסרטון וידאו שסיקרו מסע של ‘אדמו”ר’ עם אנשי עסקים לקברו של ה’פלא יועץ’: “‘הקב”ה, אנחנו אוהבים אותך’, שרו אנשי העסקים עם האדמו”ר בבולגריה”.

אני, ששמיעתי הייתה כבדה אז, שאלתי אותו: זה באמת השיר שהם שרו?

והוא השיב לי בשובבות: ואם הם לא שרו, אז הם יכלו לשיר…

בשל שתי תכונות אלה, חשבתי שיש לו עתיד מזהיר ככותב, אך לא צפיתי שיוכל אי-פעם לתפקד כעורך מגזין או עיתון.

אבל, יש הפתעות בחיים. כי זה בדיוק מה שקרה.

אריה ארליך, עורך המגזין של שבועון ‘משפחה’, הצטרף אל צוות כותבי העיתון כבר לפני 12 שנה, בגיל 22. לצד כתבות וראיונות הוא שימש פרשן פוליטי, ולפני 7 שנים החל לפרסם במגזין טור שבועי, בעל סגנון ייחודי שהפך לסימן ההיכר שלו, המתפרסם על פני כפולת עמודים.

לפני קצת יותר משנה וחצי, עם פרישת העורך יהודה רוטשטיין, קודם ארליך מתפקיד המשנה לעורך – לעמדת העורך של המגזין, שיש הרואים בו את העיתון החשוב ביותר בעיתונות המודפסת של הציבור החרדי, גם בשל היקף החשיפה וההשפעה, וגם משום שהוא פונה, בניגוד ליומונים הנישתיים, לכל חוגי היהדות החרדית.

בשנות עבודתו ב’משפחה’ פרסם ארליך, לצד טורים של פרשנות פוליטית, ראיונות אישיים ראשוניים מסוגם ופרופילים על עשרות אדמו”רים וגדולי תורה, בהם הגר”ע יוסף זצ”ל, האדמו”רים מסאטמר, גאב”ד ‘העדה’ ועוד. חלק מהראיונות גררו סערות מצד חסידים. בגיליונות החג של מגזין ‘משפחה’ הוא מפרסם מזה שנים כתבות-ענק על חצרות חסידיות.

את החיבה לתקשורת ירש כנראה מאביו, הרב עידו ארליך-ובר, נואם בחסד, העורך שנים רבות את העלון התורני הפופולרי ‘שמעו ותחי נפשכם’, ומגיש תכניות תורניות בכלי תקשורת.

זה אולי גם מה שהוביל אותו כבר לפני 10 שנים אל המיקרופון באולפן רדיו ‘קול חי’, כאשר שידר במשך שנתיים תכנית אישית – ‘סוגרים שבוע’, יחד עם עמיתו שמעון ברייטקופף. בהמשך הגיש יחד עם יוסי אליטוב את התוכנית ‘חמישי בשניים’ ב’קול חי’, והחל משנת 2018, כבר כמעט ארבע שנים, השניים מגישים את התוכנית ‘אליטוב וארליך’ המשודרת מדי יום חמישי בשעה 19:00 ברשת ב’.

ארליך מרבה להתארח בתוכניות רדיו וטלוויזיה, בהן הוא מופיע כפרשן פוליטי או מסבירן לענייני חרדים.

הוא מפרסם מאמרי דעה על הציבור החרדי ובנושאי ‘דת ומדינה’ בכלי תקשורת שונים. בולטים במיוחד טורי הדעה שהוא מפרסם אחת לשבוע ב’ידיעות אחרונות’ – הזוכים לקידום בעמודו הראשון של העיתון, וגוררים תגובות רבות.

ארליך, שגם אוחז בתואר סופר אחרי שכתב שלושה ספרים, היה בין העיתונאים החרדים הראשונים שהכניסו את הטוויטר לשיח התקשורתי החרדי. זה קרה אחרי שהבין כי כעובד בשבועון, רשת הטוויטר היא פלטפורמה יעילה עבורו להביע דעות ולנסות להוביל סדר יום תקשורתי.

כיום, עם 44,000 עוקבים, ו’ארליך בטוויטר’ זו כבר כמעט מטבע לשון, הוא פעיל במיוחד. מביע דעות על כל נושא חדשותי, כותב תובנות, ובימי שישי אף מפרסם לטובת קהל עוקביו חידודי תורה על פרשת השבוע.