חפרו כל יום והחזירו את לוח השיש: כתב האישום חושף פרטים חדשים

פרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ראשון) לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד 6 האסירים והעצירים הביטחוניים הנאשמים בעבירה של בריחה ממשמורת מבית סוהר גלבוע לפני כחודש, ונגד 4 אסירים ועציר נוסף הנאשמים בסיוע לבריחה.

לפי כתב האישום, האסירים הנמלטים אינם מואשמים בעבירות ביטחוניות ובטרור – אלא רק בבריחה ממשמורת חוקית.

הנאשמים בבריחה ממשמורת הם מחמוד עארדה, יעקוב קאדרי, איהם כמאמג’י, מונדאל אינפיעאת, מוחמד עארדה וזכריא זביידי. הנאשמים בסיוע בבריחה הם מחמוד אבו אשרין, קצי מרעי, עלי אבו בכר, מחמוד אבו בכר ואיאד ג’ראדאת – כולם פלסטינים מנפת ג’נין.

בכתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין עדית עמיר-לוינשטיין ורועי אלפסי, נטען כי בסוף שנת 2020 החליט מחמוד עארדה לחפור מנהרה מהתא על מנת להימלט מבית הסוהר.

הוא פנה לנאשמים קאדרי, כמאמג’י ואינפיעאת והציע להם לקחת חלק בחפירת המנהרה ודרכה להימלט מהכלא – והם הסכימו. בחודש מרץ הצטרף גם מוחמד עארדה, בן דודו של מחמוד, לתוכנית הבריחה.

החל מסוף שנת 2020 ועד ליום הבריחה חפרו הנאשמים 5-1 מנהרה שהפתח שלה מתחת למקלחת התא. הנאשמים הסירו לוח שיש מתחת לכיור, חפרו מתחתיו והשיבו מדי יום את לוח השיש למקומו, על מנת להסתיר את החפירה.

הנאשמים ביצעו את עבודת החפירה באופן יום יומי, במשמרות שהותאמו לסדר היום בכלא, כדי למנוע את חשיפת תכנית הבריחה, ותוך שהם משתמשים בכלי חפירה מאולתרים.

על מנת לסייע לחופרים להוציא לפועל את תוכנית הבריחה, נאשמים 11-7 לקחו אף הם חלק בחפירת המנהרה, חלקם גם ישבו בתא ותפקידם היה להתריע מפני הגעת אנשי סגל וכן להשגיח שאסירים אחרים לא ייכנסו אל התא. חלקם סייעו בהוצאת שקי חול מהמנהרה כדי לאפשר לחופרים לצאת ממנה אל התא.

לקראת סיום חפירת המנהרה, החליטו בני הדודים מחמוד ומוחמד עארדה והנאשם ג’ראדאת, לפנות אל זכריא זביידי ולהציע לו לברוח עימם מהכלא, על מנת שזביידי ינצל את מעמדו וקשריו ברשות הפלסטינית וידאג שלאחר הבריחה יזכו האסירים הנמלטים למעצר הגנתי ברשות.

זביידי הסכים לתוכנית הבריחה והגיש בקשה לעבור לאגף 2.

ב-5 בספטמבר עבר זביידי לתא, וביום זה הושלמה חפירת המנהרה שאורכה כ-30 מטר אל מעבר לחומות הכלא.

באותו לילה נמלטו 6 הנאשמים דרך המנהרה, כשהם מצוידים בבגדי החלפה, מזון, ומכשירי רדיו על מנת לעקוב אחר התקדמות החיפושים ומיקום כוחות הביטחון. בריחת האסירים התגלתה כעבור כשעה וחצי, אז החלו חיפושים נרחבים לאיתורם.

ששת הנמלטים הגיעו לכפר נאעורה, כאשר מחמוד עארדה ביקש מאחיו שיגיע עם רכב, כדי למלט אותם לשטחי הרשות הפלסטינית. משלא הסתייע הדבר בידם, הם החליטו להתפצל לזוגות כדי להקשות על איתורם. בסופו של דבר, נתפסו כל השישה.

הפרקליטות מבקשת לעצור את כל הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

ששת המחבלים נמלטו מכלא גלבוע, בערב ראש השנה. עם קבלת הדיווח נפתח מצוד נרחב בהובלת השב”כ, צה”ל, המשטרה ושירות בתי הסוהר.

לאחר כמה ימים נלכדו ארבעה מהמחבלים – מחמוד עראדה ויעקב קאדרי בנצרת, וכמה שעות לאחר מכן זכריא זביידי ומוחמד עראדה באזור הר תבור.

כשבועיים אחר כך, נלכדו בג’נין גם איהם קממג’י ומונאדל אינפיעאת על ידי לוחמי הימ”מ יחד עם כוחות מיוחדים של שב”כ וצה”ל שנכנסו לחלקה המזרחי של ג’נין ועצרו את המחבלים ללא התנגדות.

דוח ראשוני בעקבות מחדל בריחת המחבלים מכלא גלבוע העריך כי המחבלים פוררו את הבטון ברצפת התא באמצעות חומצה או קוקה קולה. המחבלים חפרו 29 מטרים של מנהרה ו-6 מטרים היו חלל ריק.

עוד עולה מהדוח שהזמין שב”ס ופורסם בכאן חדשות, כי נתיב הבריחה של האסירים כלל הרמת לוח שיש בתא המקלחת וחפירת פיר מנהרה דרך שכבות פלדה ובטון אל החלל שמתחת.

על השאלה כיצד חפרו המחבלים בבטון כותבים אנשי יחידת יהל”ם של צה”ל: “ניתן להחליש ולפורר בטון לאורך זמן על ידי שימוש בחומצות שונות, ללא אמצעים יעודיים ניתן להשתמש במשקה קולה”.

הדוח מפרט כיצד הגיעו המחבלים אל החלל מתחת לתא: “נתיב הבריחה של האסירים כלל חפירת פיר מנהרה מתחת ללוח שיש בתא המקלחת, מעבר דרך הפח העליון (5 מ”מ פלדה) ודרך רצפת האפס (20 ס”מ בטון) אל החלל התת קרקעי”.

הדוח מגלה כי המחבלים נאלצו לחפור 29 מטרים: “אורך מנהרת הבריחה הוא כ-35 מטר, כאשר 29 מטר מתוכם חפורים, בקוטר ממוצע של 0.5 מטר, כלומר כמות של 5-6 קוב אדמה. חומר החפירה שימש לדיפון התוואי הנחפר בתוך חללי קורות הקישור, חסך את הצורך בפינוי חומר החפירה לתוך בית הכלא”.