בן-בית בבתי הציבור החרדי, פנים מוכרות על המסכים במגזר החילוני

דוד רוטנברג • פרויקט מיוחד
|
כ"ד תשרי התשפ"ב / 30.09.2021 12:03
ישראל כהן, הפרשן הפוליטי, מגיש וראש דסק חרדים בתחנת הרדיו ‘קול ברמה’, מרבה להופיע בפאנלים של ערוצי טלוויזיה, ומפרסם טור שבועי ב’הארץ’ • הוא גם מתחזק חשבון טוויטר פעיל, שנראה יותר כמפעל יח”צ של איש אחד, ומרבה להוביל סיורים של מובילי דעה בבני ברק

כאשר פורסם פרק הפתיחה, פנה אלי עיתונאי חרדי. “הפרויקט הזה מפתיע אותי”, אמר. “כי אני לא מכיר עשרים וחמישה אנשים במגזר החרדי שראויים לתואר עיתונאי. הרוב המוחלט יח”צנים ודוברים”.

עוד בנושא:

הנבחרת: 25 התקשורתנים הכי משפיעים בעיתונות החרדית 2021

הרבי מפוליטיקה: האיש שהמציא את הפרשנות הפוליטית החרדית

מבשר ואומר: העורך הראשי שאחרי 10 שנים יכול להרשות לעצמו לחייך

קשה לומר שהוא הטיח השמצה פרועה. שכן, רבים ממי שמכונים ‘עיתונאים חרדים’ אכן מתפקדים גם כיחצ”נים (רשמיים של ארגון, מוסד או איש ציבור, או סתם מתמסרים לכל הודעה של יחצ”ן תמורת שכר, טובת הנאה או בגלל טוב-לב), ודוברים (שוב, בחלק מהמקרים כתפקיד רשמי או בהתנדבות מלאה).

מי שמהווה מודל מובהק של התופעה הזו, הרווחת מאוד בעיתונות החרדית, הוא ישראל כהן,  שמונה לפני שלוש שנים, אחרי 8 שנים ככתב באתר ‘ככר השבת’, לפרשן הפוליטי וראש דסק החרדים של ‘קול ברמה’, ומאז גם מתפקד כמגיש תכניות בכיר בתחנת הרדיו.

באותה תקופה, לאחר שאברהם טננבוים, הדובר המיתולוגי  של עיריית בני-ברק פרש, הפך כהן גם לדוברו של ראש העיר בני-ברק אברהם רובינשטיין – תפקיד בו החזיק במשך מספר חודשים, במקביל לעבודתו כפרשן פוליטי ברדיו.

כהן, שחי ונושם את הפוליטיקה ועולם הנייעס של חצרות החסידים והליטאים 24 שעות ביממה, מרבה להופיע בפאנלים של ערוצי טלוויזיה, שם הוא מופיע לפעמים ככתב או פרשן שמסקר את הציבור החרדי, ולעיתים כפובליציסט וכבעל דעה המציג בנחישות את העמדה החרדית.

הוא גם מרואיין מבוקש בתכניות על גדולי תורה או כתבות חדשותיות על הציבור החרדי.

וכך, בעוד עבודתו כפרשן ומגיש ב’קול ברמה’ הפכה אותו לבן-בית של ממש בבתי הציבור החרדי, ההופעות התכופות בערוצי הטלוויזיה, בעיקר בעידן הקורונה וההתלהמות נגד החרדים –  הפכו אותו לפנים מוכרות מאוד במגזר החילוני.

בנוסף הוא כותב, מזה מספר שנים, טור דעה שבועי בעיתון ’הארץ’. טור נוסף מתפרסם באתר ‘מאקו’ של חדשות 12.

ומעל כל אלה, כהן מתחזק חשבון טוויטר פעיל במיוחד, מה שנראה כמפעל יח”צ של איש אחד, עם קרוב ל-40,000 עוקבים.

התנהלותו של כהן מתעתעת ועשויה לגרום לסחרחורת: מצד אחד, הוא מפרסם בחשבון הטוויטר שלו העתק-הדבק של מאות ידיעות יח”צניות והודעות דוברות שמשוגרות אליו, בהן גם מופרכות – כמו זו ששלח יחצ”ן, לפיה “הרבי מגור מאחל לעשרות אלפים באגף החדש חורף בריא” – מבלי להפעיל שום שיקול דעת בסיסי על מנת לצנזר שקרים.

מצד שני, הוא עשוי לפרסם זמן קצר אחר-כך ברדיו סקופ שיכה גלים, יעורר סערה ויגרור פלאו-אפים בכלי תקשורת, לצד ביקורות שליליות וחיוביות.

ההתנהלות הזו, שהיא פזיזה לעיתים ומשדרת בעיני לא מעטים חוסר אמינות, נובעת מהרצון שלו להיות ראשון ועם היד על הדופק. לכן, לא תמיד כהן משקיע מספיק זמן כדי לחשוב, לבחון ולשקלל הכול מראש.

עמדה נוספת שמקנה לו השפעה בעיקר בציבור החילוני, הוא מה שמכונה בפיו “תחביב”: להכיר לאנשי תקשורת, ‘סלבס’ ומובילי דעת קהל חילונים את עיר התורה והחסידות.

את האורחים, בהם גם כאלה שכביכול רחוקים מהדת, הוא מכניס אל תוככי בני ברק, העיר הממוקמת במרחק נגיעה מתל-אביב, ומכיר להם מחדש עולם שלא ידעו עליו או לא הכירו לעומק.