משתתפים: הרב איציק וטלי קמפה, חרדים תושבי מקסיקו, הורים לארבע בנות. בגל הראשון התגוררו במקסיקו סיטי, בתוך הגל השלישי בישראל עברו להתגורר במונטריי.
בשבוע הבא: ‘התו הירוק’ עומד לפקוע – וחיי הלא מחוסנים ישתנו
מצייתים ל’דעת תורה’ וחוגגים את סוכות בבטחה: כך מוגנים פי 10
מתווה בתי הכנסת בחגים של תשרי: כך תשמרו על הנחיות הבריאות
הרב איציק כיהן במקסיקו סיטי בתפקיד חזן ושוחט של הקהילה, וטלי מורה בקהילה. לאחר מכן עברו למונטריי שם הרב איציק משמש כרב הקהילה של כמאה משפחות וכ-350 תושבים יהודים.
איך היה הגל הראשון במקסיקו?
“גרנו מקסיקו סיטי. אנחנו לא עושים חגים בישראל מצד הלוגיסטיקה, כי צריכים לעשות פעמים חג, וצריכים לשמור – וכולם בארץ לא. אבל פה היה חזק וקשה. פורים הספקנו לחגוג, אבל מיד אחרי זה סגרו הכל: לא היו בתי כנסת, אנשים היו היסטריים ברמות, לא רצו לפגוש את ההורים.
פרק ראשון: כשתלמידה שאלה אותי: ‘המורה, למה אתם החרדים מתנהגים ככה?’
פרק שני: הם אמרו תהילים והשומר נכנע: ‘כשילד רואה שיש קו ישיר לקב”ה’
פרק שלישי: 7 ילדים חולים, אבא עם חמצן, ואני לא מצליחה לקום. סיוט שחור
״היה קטע במקסיקו – לכולנו יש עוזרות בית. אז כולם הודיעו לעוזרת שבזמן הקרוב יש שפעת מוזרה, ובחודשים הקרובים העוזרות לא יכולות לצאת הביתה, כי צריכים אותם לפסח, או ששילמו להם עבור מוניות, כדי שלא ייסעו בתחבורה הציבורית. יש כאלה שכל שבוע נוסעות למשפחה או כל 15 ימים. פחדנו מאוד בהתחלה, אז פשוט הודיעו להן שלא יוצאים”.
איך הגל עבר בקהילה שלכם? מה בעלך עשה בתור חזן?
״מאוד עצוב, אנשים לא נפגשו, כמו בכל העולם. היה מזעזע. בעלי היה בבית, מתי שהיה אפשר עשו תפילות בזום”.
מה עושים עם הילדים?
״הבנות היו בבית. במקסיקו סיטי, ובמיוחד בקהילות היהודיות, הבתים קצת גדולים, יש יותר מרחב. לא הייתה אכיפה כמו בישראל, שאם אתה יוצא בסגר, אתה מקבל קנס. זה לא היה אף פעם במקסיקו, אבל אנשים מאוד פחדו.
“בחול המועד פסח של הגל הראשון חיפשנו יער לטייל בו. מקום ללא אנשים, עברנו בין עצים, רצינו לנשום אוויר, לא היה איפה”.
הבנות למדו?
״כל הבנות היו בזום, ממש משבוע אחרי פורים בגל הראשון. יצאו לחופש, לא היו בתי ספר שנה וחצי, עד אוגוסט האחרון, תחילת שנת הלימודים. במשך שנה וחצי במקסיקו לא היו לימודים. היה רק זום.
“בהתחלה זה היה סיוט. במונטריי התחילו חצי יום לימודים, הממשלה נתנה אופציה לכל מחוז לעשות מה שהם חושבים. אני גרה במחוז נואבו לאון. העיר הבירה של נואבו לאון היא מונטריי. ראש המחוז פה לא מוכן לפתוח את בתי הספר לגמרי, אסור יותר משבעה ילדים בכיתה ועוד הגבלות. התפקיד שלו מסתיים עוד שבוע, אמור להיכנס מושל חדש שהוא יאפשר בתי ספר ויחזרו כולם.
“הבת שלי בת השנתיים לא חזרה לגן, עדיין אין פה גנים שנפתחו. הילדים נמצאים הרבה מאוד בבית, שיגעון. פתאום היינו צריכים שלושה מסכים לזום, שיגרת זומים. לא היה קל, עד שהבנות הגדולות התרגלו, בכיתה ה׳ וט׳, עבד להם מעולה.
״לבת שהייתה בגן חובה לא עבד הזום, הוצאתי אותה מהזום והכנסתי אותה לגן פיראטי. זה אומר, גננת שלקחה חמישה ילדים. שילמנו לה פרטי, והיא הייתה עושה להן גן משעה 9-13. אין פה חוק כמו בארץ, פשוט היה גן. והקטנה הייתה תינוקת, נשארה בבית.
״הילדה שחזרה מהגן הייתה משתגעת, משחקת הרבה. הגדולות היו לומדות עד 15:30 ואחר כך שיעורי בית, שיגרה של חיים”.
אמרו שרוצות לחזור לבית ספר?
״הן רצו מאוד, אבל התרגלו לזום. מאוד נוח עם פיג’מה, יורדות לאוכל מתי שהן רוצות, מקרר פתוח. אמא בבית כל רגע, שאלה שהמורה שואלת – אמא עונה… עכשיו שהן חזרו לבית ספר, הן מבינות כמה מדהים להיות בבית ספר. בזמן שיצאתי ללמד עברית כמורה, הן היו בזום. התינוקת הייתה עם העוזרת”.
ובגל השני והשלישי?
״במקסיקו אין גל שני, שלישי ורביעי כמו בישראל. במקסיקו אין גלים, היה הגל הראשון, גל שסגרו קניונים. אחרי ארבעה חודשים הבינו שזהו, הקורונה נשארה אין גלים. מקסיקו לא נסגרה ולא חייבה אזרחים, יש מחוזות שחייבו מסכות, במקסיקו סיטי לא חייבו באוויר בפתוח. במונטריי כן צריכים. הכל פתוח, המסעדות, הקניונים לא צריך תו ירוק, לא תעודות מתחסן או מחלים. שום דבר.
“הכל פתוח ומאוד חופשי. אתה מגיע לארץ, אתה חוטף חום. הגעתי לישראל בחופש הגדול, לפני שלושה חודשים, סיוט של החיים. סיוט, סיוט. אני מעריצה את האנשים שגרים בישראל, מהעלייה למטוס משגעים אותך עם הרבה בדיקות קורונה, אז אתה נוחת בארץ ועושה בדיקה בנתב”ג – שיש תור ארוך ואתה מחכה.
“עשו לנו בדיקות קורונה. שילמנו, כמובן, אבל תוצאות הבדיקה נעלמו – לא מצאו אותן. היו מאות ישראלים שלא מצאו את הבדיקות שלהם, אנחנו היינו מתוכם. אם במקסיקו קורה כזה דבר, אני אומרת מקסיקו ‘עולם שלישי’. בישראל, זה לא יכול לקרות. היינו בבידוד התקשרנו לשאול מה התוצאות, כל אחד שולח אותך למישהו אחר…אתה משתגע, מחפש מישהו שיתן מענה.
״הכעיס אותי מאוד שמקסיקו הייתה מדינה אדומה. נסענו, אני ובעלי, לארצות הברית פעמיים בשביל להתחסן – והתחסנו, בשביל לטוס לישראל. במקסיקו אני לא צריכה את זה, מבחינה בריאותית כן, אבל לא הייתה חובה. נסעתי ללוס אנג’לס ומיאמי בשביל זה, רק בשביל שבארץ לא נצטרך לעשות בידוד – וכן היינו צריכים. למרות הבדיקות קורונה, והבדיקה סורולגית שהיו לי נוגדנים גבוהים. זה היה זוועה, כי לא היה עם מי לדבר, בשביל לצאת מהבידוד צריך שתי בדיקות, אבל לא מצאו את הבדיקות.
״הלכנו לעשות בדיקת תוך כדי הבידוד, אמרו שמותר. קצת לא הבנתי, שאלתי אותם: מה אם עוצר אותי שוטר, מה להגיד לו? אמרו: שאת הולכת לעשות בדיקת קורונה. תוך כדי אתה יכול ללכת לקניון, או לים…
״זה שדגם את הבנות בביקור רופא, לחלקן שם מספר דרכון, לחלקן תעודת זהות ולא מצאו את הבדיקות עוד פעם. לא יכולנו לצאת מבידוד ביום העשירי רק ביום הארבע עשרה.
״לצאת מישראל למקסיקו היינו צריכים אישור, ולכניסה לישראל לא. דברים לא הגיוניים. אתה אומר זה ישראל, אבל הרבה דברים מפתיעים…
“ההתנהלות של ישראל מאוד מעציבה, מאוד מקשה, סחבת מאוד מעיקה, זה קשה.
משפחת קמפה ובית הכנסת של הקהילה
“עכשיו קרה עם הבת שלי. היא נסעה ללמוד בישראל בסמינר, היא עשתה את כל הבדיקות והכל. ביום ראשון עשו לה בדיקה, ביום שני לא מצאו את התוצאות, היא לא יכלה לעשות את החג עם סבא וסבתא שלה, היא עשתה בדיקה בנתב”ג יצאה שלילית, בדיקה במקסיקו יצאה שלילית, למה למרר את החיים.
“אתם לא מצאתם את הבדיקה, אין עם מי לדבר – כל אחד שולח למישהו אחר. קופת חולים אומרים: תדברו עם רופא משפחה; רופא משפחה – דברו עם רופא ילדים; רופא ילדים אומר, לא – זה משרד הבריאות; משרד הבריאות אומר: מה אתם רוצים מאיתנו? זה לא מופיע במערכת. מה הולך פה. בצאת החג מצאו את הבדיקות, ונסעה לסבתא וסבא שלה. היא בכתה המון, אמרה שזה מה שקרה בפעם שעברה כשהגענו לארץ.
״הקורונה הולכת להישאר עוד הרבה זמן, למה צריכים לעשות קומבינות. זה לא מקסיקו, זה עולם ראשון. למה לאיים, היינו בבית כולם, דיברו על הסגר בחגים, למה צריכים להיות לחוצים אם יהיה סגר. ההרגשה של מה יהיה.
״במקסיקו זה לא ככה, הממשלה אומרת לך, אתה רוצה להתחסן – תתחסן, אתה רוצה למות – תמות. צריך לדאוג לעצמך. יש סיכוי שתצטרך להיכנס לבית חולים ובתי החולים הממשלתיים מפוצצים, ולא תהיה לך מיטה ויכול להיות שתמות.
״אחיות שלי גרות בישראל. עכשיו אני מבינה למה בארץ לכולם קשה, וכולם ממורמרים, לא טוב להם. גומרים להם את החיים, זה הזוי.
״אנשים אומרים: תעשי קומבינות… אני אומרת: קומבינות זה במקסיקו לא בישראל. אנשים יודעים מה יקרה, שייקחו אחריות. הקורונה בארץ נהייתה לחץ נפשי יותר מפיזי. מסכות כן, הגיינה כן, אבל תעזבו את האזרחים – רק קיץ מדברים על סגר בחגים”.
איך עכשיו המצב אצלכם?
״הבנות חזרו לבית ספר משעה 09:00 11:00, יש אחר כך זומים, אבל אני לא מכניסה אותם. מה שלמדו למדו, מה שלא – לא.
מה היה בראש השנה ויום כיפור?
״בראש השנה ויום כיפור כל חברי הקהילה עברו בדיקת אנטיגן, עם צמיד. מי שרצה לבוא היה צריך להציג אישור. היו אנשים שהם לא חברי קהילה שרצו לבוא, אבל היה מספר מצומצם של אנשים, אז לא יכלו. צריך להיות עם מסכות כל הזמן, אנשים פה היו היסטריים, אל תתקרבו לספר תורה ואל תגעו אחד בשני”.
היהודים במקסיקו מחוסנים?
״בקהילה שלנו כולם מחוסנים. היהודים במקסיקו מחוסנים, נסעו לארה”ב כמו שאנחנו עשינו, נסעו לעשות חיסונים של פייזר. אבל אנשים עדיין היסטריים”.