כשאנחנו שואלים אותו לטייטל הרשמי, משיב שלום אייזנר שהוא “עבד למליון ירושלמים בענייני קורונה”…
את תפקידו החל לפני למעלה משנה, בקיץ תש”פ, כאשר נכח מטעם המל”ל בדיון שנערך בעיריית ירושלים על המלחמה בנגיף. סגן ראש המל”ל וראש העיר ירושלים, משה ליאון, ביקשו ממנו להישאר בשטח. מאז הוא כאן ועד בכלל…
כיצד אתה מסכם את השנה האחרונה מבחינת אתגרי הקורונה בירושלים?
“ברגע בו קיבלתי את התפקיד, דבר ראשון אמרתי: אנא ה’ הושיעה נא, אנא ה’ הצליחה נא. מאז ועד עתה אני מתפלל, יחד עם כל עם ישראל: אבינו מלכנו מנע מגיפה ממחלתך!” פותח אייזנר בעודו משחזר את תחילת השנה הקודמת. “עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה… ערב ראש השנה אשתקד חל בתקופת גאות במגפה, היינו אז בשיאו של הגל השני, עשרות משפחות פונו למלוניות שונות ברחבי הארץ לפני החג. עד לכניסתו עוד דאגנו לשנע אוכל חם וטרי למשפחות חולות קורונה ולארגן פתרונות לתקיעות שופר למאומתים ולמבודדים.
“הכאוס היה גדול, עדיין לא נמצא פתרון החיסונים. חזרתי ברגל מחמ”ל הקורונה בעיריית ירושלים לביתי, להיכנס ליום הדין ברטט וברעדה, פשוטו כמשמעו.
“חלפה שנה עמוסה ומאתגרת, ושוב אני כאן בחמ”ל, אבל האווירה אחרת. אמנם הנגיף עדיין קיים ויש כאב רב על הנפטרים ל”ע, אך בסייעתא דשמייא גדולה יש לנו חיסונים שאינם מונעים את המחלה לחלוטין, אך יש בהם היכולת להתגונן מפני תחלואה קשה. יש לנו כבר כלים להתמודד עם המגיפה ולהפחית את חומרתה. ולכן, יש לנו אחריות גדולה בידיים.
“זו התחושה העיקרית שלי בפתח השנה הזאת: לממש את האחריות ההדדית שלנו, אשתקד היינו בבחינת ‘עיננו לך תלויות עד שתחוננו’, והשנה, לצד התפילות שחובה עלינו להמשיך לשאת, אנו בבחינת ‘החונן לאדם דעת’. להתחסן ולשמור על ההנחיות”.
ספר לנו על שיתוף הפעולה של עיריית ירושלים עם המגזר החרדי בבירה.
“עברנו שנה וחצי של עשיה עצומה בעיר עם מרקם דמוגרפי מאתגר מאד. ירושלים מתחלקת לשלושה מגזרים מרכזיים: חרדים, חילונים ושאינם יהודיים. וכשאני מבקש להוציא מכתב שקורא לציבור להתחסן, הרי שכל קבוצה מפורקת לפסיפס אנושי מורכב. כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות.
“היה עלינו להבין ולדעת מיהו הרב המשפיע בכל ציבור ובכל שכונה, לאיזו דעת רופאים שומע כל קהל ולהגיע בכל אתר למנהיגים הרוחניים. זה היה מרתק ומלמד. יש לנו קבינט קורונה קהילתי עם נציגי כל עדה ועדה שאנו בתקשורת שוטפת מולם, לצד מינהלים קהילתיים בעיר שגם עימם אנו מנהלים שיתוף פעולה הדוק ומבורך.
“אני חייב לציין לטובה את נציגי הקהילות החרדיות אשר טובת הקהילה לנגד עיניהם והם לא חוששים להעלות בכנסים פנימיים שאנו עורכים שאלות חשובות וטובות אודות החיסונים. אני מעודד שיח והסברה קהילתיים. בעיני זו הדרך הנכונה להביא אנשים למודעות ולפעילות אקטיבית נגד הקורונה. אני סבור שההידברות עם הקהילות החרדיות היא קריטית להצלחת מבצע המאבק בנגיף, ואכן, ברוב המקומות בירושלים האוכלוסיה מבינה, שומעת ומקבלת ואכן נשמעת להנחיות ומתחסנת”.
אייזנר מאיר זוית אחרת ומדבר על הקושי שצף בשנה שעברה, כאשר היו זמנים שלא ניתן היה לכונן מסגרת לימודית תקינה. בעוד שבתי הספר במגזר הכללי עברו למתכונת של למידה בזום דרך מסך המחשב, הרי שבמגזר החרדי הלמידה מרחוק היתה מאתגרת הרבה יותר, דרך המרחב הקולי בקוי הטלפון.
“יזמתי מפגש חשוב של פרופסר גמזו ובכירי משרד הבריאות עם מנהלות בתי ספר חרדיים לבנות בירושלים. ישבנו בבית יעקב עזרת תורה, ומחנכות ומנהלות ניסו להסביר לצד השני מהי המשמעות של אי למידה במסגרת תקינה. עד אז חשבו שהבעיה אצל החרדים היא בעיקר טכנית, בהיעדר מחשבים ומכשירים חכמים והמרחב הקולי בלתי אפשרי לקיום במשפחה מרובת ילדים.
אחת המנהלות קמה והסבירה שיש דברים שפשוט אי אפשר לקיים דרך הזום. למשל: מסדר סנדלים. נציגי משרד הבריאות זקפו אוזניים והיא הסבירה: בחודש חשוון, אחרי החגים, יושבות כל המורות יחד עם המנהלת ומגישות רשימת תלמידות שלא החליפו עדיין את סנדלי הקיץ לנעלי החורף. לרוב אלו משפחות מעוטות יכולת. יש לנו קרן צדקה בבית הספר שמימנה נעליים לילדות אלה, והמורות היו שמות את הנעליים בתיקי התלמידות… וזה עוד פרט טכני,” מציין אייזנר, “המסר העיקרי התקבל בכינוס הזה: קשה עד בלתי אפשרי לחנך בזום. בזכות המפגש הזה דברים התקדמו ומקומו של החינוך זינק קדימה בסיפור הלוחמה במגיפה. חלה התקדמות גדולה גם בחינוך הפורמלי וגם בבלתי פורמלי. כיום, כעבור שנה בה נזקי הלמידה מרחוק חלחלו בכל המגזרים, כולם כבר התעקשו השנה להשתדל לקיים ככל האפשר את החינוך הפרונטלי”.
אלו מיזמי קהילה התקיימו בשיתוף העיריה?
“תחילה החלטתי להפסיק את ההעברה ההמונית למלוניות הקורונה”, משתף אייזנר, “המטרה הראשונית בהוצאת החולים מהקהילה למלוניות היתה למנוע הידבקויות ואת התפשטות המחלה. כעבור זמן הבחנתי שעד שהחולים יוצאים מהבית, ההדבקה המשפחתית העיקרית כבר נעשית. בנוסף, החלה ‘מסחרה’ פוליטית וחולים החלו לדרוש להתפנות למלונות ספציפיים ברחבי הארץ, מה שלא תמיד היה אפשרי. באם מבוקשם לא ניתן להם, חלקם סרבו להתפנות ושבו הביתה.
“החלטנו לקדם את פרויקט ההחלמה בקהילה. היינו הראשונים שהפצנו את הבשורה הזו בירושלים, ומשם המודל הועתק לכל הארץ ואף לעולם. אז ייסדנו את מיזם ‘אנשי חיל’ ו’נשות חיל’, כנאמר בפרשת יתרו, בדברי יתרו למשה, למנות תחתיו שרי עשרות אנשי חיל יראי אלוקים. מינינו בכל שכונה בעיר רכז קורונה, תחתיו פעלו נאמני קורונה, אנשי ונשות חיל.
“בכל בוקר העברנו לרכזי השכונות רשימה עדכנית של חולים מאומתים חדשים שנוספו במהלך היממה הקודמת. בתוך 10 שעות מקבלת הרשימות התקשרו אנשי החיל לכל משפחה חולה, לוודא את כל צרכיה כולל מזון, תרופות ותעסוקה לילדים ואפילו הורדת שקיות הזבל לאשפה. איש כפי עניינו.
“אם בגל הראשון חילקנו מאות אלפי מנות חמות ואוכל מבושל לאנשים מאומתים, ולעתים הפכנו את החולים לנזקקים, הרי שעתה פעלנו במדיניות הפוכה. דאגנו למצוא סל של פתרונות עד לבתים.
“כך למשל, בזכותו של ראש העיר, שילמנו למכולות הקטנות השכונתיות כדי שיביאו את המזון עד לבתי המשפחות החולות. אנשי החיל קישרו את המשפחה למכולת, נתנו קוד לקנית מוצרי מזון בסך 750 ש”ח אחת לשבוע, עם מגבלות רכישת אלכוהול וסיגריות וללא חזרה גבוהה על מוצר זהה. כאשר היה מדובר במשפחות מעוטות יכולת שההורים חלו ולא יכלו לטפל, הבאנו אוכל חם באישור שלי או של מחלקת הרווחה. בנוסף, היו גם סלי מזון יבש שחילקנו עם פיקוד העורף.
“לכל שכונה נתנו סל תקציבי לסלי הפגה והרכזים החליטו על התוכן באישורנו. כך לדוגמא, אשת חיל משכונת רוממה החליטה על משחקים, חילקנו פאזל עם 3000 חלקים לכל משפחה מאומתת עם ילד בן 10, לצד ערכת התעמלות לבית שכללה דלגיות וציוד כושר ביתי. בנווה יעקב חילקנו ערכות צביעה וערכנו תחרות שכונתית להכנת שלטים הקוראים לשמור על הבידוד ולעטות מסכות”.
“בשיא המגיפה,” מספר אייזנר, “אגף התברואה הוריד את הזבל ל-25,000 משפחות. עובדי אגף התברואה קיבלו על כך תוספת שכר מיוחדת. העיריה העבירה להם רשימת כתובות, המשפחות המאומתות הוציאו את שקיות הזבל מאחורי הדלת בשתי שקיות אטומות, והעובדים המסורים התמגנו היטב ובאו בשעה 23.00 בלילה להוריד את הזבל.
“וזה עוד לא הכל… כאשר היו דברי דואר דחופים שחיכו למשפחות מאומתות, מתנדבים שלנו מטעם עיריית ירושלים הוציאו את הדואר באמצעות יפוי כוח והביאו אותו עד לבתים. העיריה מימנה שליחים שאספו מבתי מרקחת תרופות חשובות עבור חולים שלא יכלו לצאת מבתיהם.
“בשיאו של פרויקט החלמה בקהילה, היו לנו מאה אנשי ונשות חיל מכל המגזרים בשכונות השונות בעיר, “אומר אייזנר בסיפוק. “יצרנו קשר ראשוני עם כל חולה מאומת חדש, ואחת ליומיים התקשרנו שוב כדי לוודא מה שלומו ולאיזה סיוע הוא זקוק. זה היה עיסוק משמעותי בחמ”ל הקורונה”.
גם במשבר הכלכלי לא פסח על העיר ירושלים, אייזנר מספר שראש העיר משה ליאון נלחם קשות למען העסקים הקטנים והעסקים בכלל, כדי שיוכלו להישאר פתוחים וימשיכו לפעול בחוצות. העיריה שילמה מיליוני שקלים בשביל שוק מחנה יהודה שימשיך לעבוד כסדרו, ומימנה סדרני קורונה שהסתובבו במקום.
כיצד קידמתם את פרויקט החיסונים בעיר?
“בציבור החרדי, הרב אלימלך פירר הציל חיים, כאשר ערך בירור ראשוני מקצועי ומקיף אודות החיסונים, עוד לפני שהחלו את המבצע הגדול בארץ. עם הממצאים בידיו, עלה לבתיהם של רוב מנין ובנין גדולי ישראל שליט”א, כמו האדמו”רים מגור ומבעלז, הרב אדלשטיין והרב קנייבסקי והרב שלום כהן. לאחר ששוחח עימם ארוכות, הוציאו הרבנים קול קורא לציבור לצאת ולהתחסן. בעקבות קריאות אלה יצאו כמובן המונים לקיים מצוות ועשית ככל אשר יורוך ולהתחסן.
“התקשר אלי נציג בכיר מחסידות בעלז ואמר לי, הרבי הורה להתחסן, תביא לי חיסונים לבית המדרש הגדול. הגענו לחדר האוכל ביום שישי בבוקר עם מלאי של 500 חיסונים. הקהל הצביע ברגליים, גמרנו 2100 חיסונים באותו יום. ערכנו מהר יום חיסונים נוסף כדי לתת מענה לאלפי החסידים שביקשו להתחסן ולקיים צוות רבם. שיתוף הפעולה היה מדהים. בכלל, רוב הציבור החרדי התחסן במהירות”.
אייזנר מוסיף ומספר, כי ערך כנסים בהם הפגיש רופאים מומחים עם רבני קהילות ושכונות בירושלים.
כך למשל בשנה שעברה, לפני חג הפסח, הביא את ד”ר מנחם ביטן, מומחה לחיסונים מקופ”ח מאוחדת, למפגש ארוך בן 3 שעות עם רבני השכונות החרדיות בעיר. “הרבנים ישבו ושאלו אותו שאלות קשות אודות החיסונים. הרופא ישב והשיב בנחת ובמקצועיות על כל שאלה והסביר היטב ולעומק. אחרי הכנס הזה, הוציאו רבני השכונות מכתב הקורא לתושבים ללכת ולהתחסן. אני מאמין שהשיח הזה חשוב והכרחי,” אומר אייזנר, שאגב נמצא בקשר רציף עם הרב אברהם שלום פינזל, מנהל חיידר ‘חכמת שלמה’ ומספר על גב רוחני תומך ממנו לפעולות מעשיות חשובות למען המאבק בקורונה, “חשוב לשאול את השאלות ולהתמודד איתם. יש תשובות לכל דבר. ואכן, הרבנים קוראים להתחסן וזהו המאמץ העיקרי של כולנו ב8 החודשים האחרונים.
“המטרה שלנו היא להנגיש את החיסונים לתושבי העיר ולקרב אותם לבתים”, מוסיף אייזנר, “אנחנו מביאים אותם ממש עד בתי הכנסת, בתי המדרש והישיבות. ערכנו מבצעי חיסונים בישיבות חברון, קול תורה, וולפסון, בעלז ועוד. ברור לתלמידים שראש הישיבה אישר את הענין, אחרת לא הייתי מביא ניידת חיסון לישיבה. וכשראש הישיבה מאשר, התלמידים מתחסנים בביטחון, וכך חוסכים המתנה בתור מעורב בקופת החולים, ובזבוז זמן שהוא ביטול תורה.
“בנוסף, חשוב לנו להביא את החיסונים בשעות נוחות, ולכן יש לנו מבצע יומי של חיסוני ערב מהשעה 16.00 אחר הצהריים ועד 22.00 בלילה. במתחם ספרא למשל, שקרוב לרכבת הקלה, אנחנו מבצעים בממוצע 700 חיסונים בכל יום בשבועיים האחרונים. ערכנו גם מבצעי גימיק ונתנו מנות קוגעל וטשלונט הביתה בימי חמישי לאחר החיסון, אבל אני מאמין בעיקר בשיח, הסברה והידברות”.
כך, למשל, כאשר הופץ חשש של פגיעה בפוריות בעקבות מתן החיסון נגד הקורונה, נערך מפגש וירטואלי פתוח לנשים חרדיות שהתקיים בזום ובטלפון, בו השתתפו 1500 נשים חרדיות שהעלו שאלות שהטרידו אותן אודות החיסון והשלכות אפשריות. פרופסורים מומחים לגניקולוגיה השיבו ארוכות והסבירו כיצד הוכח מחקרית שהחיסון לא פוגע בפוריות ואילו הסכנה הטמונה במחלת הקורונה עצמה גבוהה פי כמה וכמה מהסיכון.
“הוצאנו גם מכתב עליו חתומים רופאים יראי שמיים ורבנים שהסבירו את חשיבות ההתחסנות. אני מאמין בהסברה מקצועית ולא מתלהמת שמאפשרת לשאול ולהביע את הפחדים. אני בעד לשאול ויש תשובות ב”ה”.
מה לגבי מתחמי בדיקות הקורונה?
“נושא בדיקות הקורונה חשוב ביותר”, מסכים אייזנר ומציין כי מתחמי הבדיקות עמוסים מאד כיום. “אנשים עורכים בדיקות כדי לקצר את תקופת הבידוד מ-14 יום לשבוע ימים בלבד, עם 2 בדיקות PCR שליליות. לכן, מעבר למתחמי הבדיקות של קופות החולים, פתחנו 3 מתחמי בדיקות דרייב-אין בירושלים. בספורטק בין רמות לעיר, במטה המרכזי של המשטרה ליד שיח ג’ארח ובטיילת ארמון הנציב -‘גאבל מוכבר. יש מתחם נוסף לבדיקות מהירות בחניון עין יעל של גן החיות.
ירושלים נלחמת בקורונה. צילומים: דוברות עיריית ירושלים
“הקמנו מתחמי בדיקות נודדים בשכונות בעיר, כי הבנו שצריך להנגיש גם את הבדיקות. כאשר הגענו עד לבתים, לאולמות ספורט ומתנסים בשכונות, ראינו עליה דרמטית במספרי הבדיקות. אנשים שיתפו פעולה ובאו להיבדק. יש מקומות שהתושבים מעדיפים לא לבקר בקופות החולים לצורך בדיקה אלא לבצע אותה סמוך לבית. בשיא, ערכנו 120 בדיקות לכל 1000 איש בשבוע. זה חשוב לקטיעת שרשראות ההדבקה ולבחינת מצב התחלואה בעיר”, אומר אייזנר ומספר גם על פילוט הבדיקות הסרולוגיות:
“בתחילת מבצע הבדיקות הסרולוגיות ערכנו ניסוי ויצאנו לדרך. חשבנו שנגיע לפחות ל30% עד 40% שיתגלו עם נוגדנים ויקבלו תו ירוק, וכך נקבל תמונת מצב ברורה על המצב. בפועל, הגיעו המוני אנשים לבדיקות הסרולוגיות ונוצרה סכנת הדבקה מיידית כתוצאה מההתקהלויות. בשיא מבצע הבדיקות, שבאלו שהתקיימו בתוך מוסדות הלימוד, הגענו ל-25% בלבד שאובחנו עם נוגדנים וקיבלו תו ירוק. רצינו למנוע בידודים של כיתות שלמות, זו היתה אחת המטרות אך כיוון שהתקבלה תמונה חלקית בלבד הפסקנו את המערך הסרולוגי לעת עתה.”
“חילקנו לכל הישיבות בעיר 30,000 בדיקות מהירות (אנטיגן)”, הוא מספר, “כדי למנוע הפצה של הקורונה. אחרי חודש שלם שהיו בישיבה, לפני שהם יוצאים הביתה, חשוב לבדוק מי יצא חיובי, ולבודד אותו כדי לקטוע מעגלי הידבקויות חדשים. העיתוי משמעותי מאד.”
מהי ההיערכות בחודש החגים בעניין התפילות ובתי הכנסת?
אפרופו תפילות, מספר שלום אייזנר שלפני חודשיים וחצי פנו אליו ממשרד הבריאות בבקשה שיסכים להתמנות לפרויקטור לעיר אומן באוקראינה, לקראת ראש השנה, בו עולים אלפי חסידי ברסלב להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב שאמר: ראש השנה שלי עולה על הכל.
אייזנר: “הצעתי בחזרה, בוא נטפל קודם בטורקיה, לשם נוסעים כעת יותר ישראלים מאשר לאומן בראש השנה, והיא אדומה יותר מאוקראינה. ובכלל, שיא הנוסעים לשם כעת ולא בעוד חודשיים וחצי… לצערי העניין ההוא לא טופל, ואני לא הסכמתי להיות פרויקטור פוליטי לעיר אומן”.
הוא מספר כי “באחד המפגשים עם נציג של חסידות גדולה בארץ, בתקופת הפגנות בלפור הסוערות, אמר לי הנציג: ‘אם בממשלה אומרים שתפילות אסור אך הפגנות מותר, כנראה המגפה לא מספיק חמורה, רק ערך התפילות לא חשוב בעיניהם. אי אפשר להגיד לנו לא להתפלל בתוך בית הכנסת ולאשר באירועי ‘תרבות’ ענקיים אלפי איש, לא ייתכן דין אחד לתפילות ודין אחר להופעות, תפילות הרבה יותר חשובות! אם היינו מרגישים שאכפת לממשלה מהתפילות שלנו וקובעים את ההנחיות בדמע, היינו מקשיבים, אך כשזה בא מזלזול, התקשינו להקשיב’, כך אמר לי אותו נציג,” נזכר אייזנר.
“כיום, מבחינת הנחיות משרד הבריאות, ניתן להתכנס בבתי הכנסת עד 50 איש ללא תו ירוק, ומ-50 איש ומעלה יש להציג תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית. חשוב לי לציין שאנחנו מקפידים על הנחיות הקורונה כי יש לנו מצווה מפורשת בתורה ‘ונשמרתם מאד לנפשותיכם’, והמחויבות שלנו היא לפי דין תורה”, מדגיש אייזנר.
מהי קריאתך לתושבים בפתח שנת תשפ”ב?
“חשוב לי לציין את הצורך הקריטי בשיתוף הפעולה של האוכלוסיה החרדית מול העיריה והגורמים הרשמיים”, מסכם פרויקטור הקורונה בעיריית ירושלים, שלום אייזנר, את סקירתו המרתקת על השנה האחרונה,”כשהרבנים הורו לסגור את מוסדות הלימוד לתקופה מסוימת, המשמעת במגזר החרדי היתה גבוהה הרבה יותר מאשר מקומות אחרים.
“אני מבקש להודות כאן לגורמים נוספים שעובדים בשיתוף פעולה מלא ומבורך עם עיריית ירושלים: מד”א, איחוד הצלה, פיקוד העורף, עזר מציון וארגוני החסד השונים, משרד הבריאות, וקופות החולים שעושות עבודה מדהימה ומעניקות את רוב הפתרונות להתמודדות עם הקורונה. כיום אני יכול להרים טלפון לכל נציג בקופת חולים, כדי לבקש עזרה לתושב העיר ואני מקבל מענה מיידי. יש עשיה עצומה בשיתוף פעולה נהדר עם העירייה. ייתכן שלא הצלחנו תמיד לתת מענה לכל אחד כפי שביעות רצונו המלאה אבל אנחנו חותרים קדימה ללא הפסקה וממשיכים לפעול כל הזמן.
“אני חבר בלמעלה מ-100 קבוצות ווטאספ, כולן קשורות לקורונה. רבות מהן קבוצות שכונתיות ועירוניות שעיסוקן בחסד ובעזרה הדדית. בכל פעם שנתקענו עם משפחה מאומתת בשעות מאוחרות של יום שישי, לפני כניסת השבת, שנזקקו לאוכל חם לסעודות, תמיד מצאתי איש חסד שדאג להביא את כל החסר לפני כניסת השבת. שלא לדבר על שינוע מחוללי חמצן, מזון, ותרופות. בכל שכונה יש מלאכי חסד נפלאים שמסייעים לכל פניה ופניה”.
אייזנר מבקש: “אנא, המשיכו להקפיד על עטיית המסיכות. נכון שזה לא נוח, אולי גם נמאס כבר, אך אין ברירה. המסיכות מונעות את הפצת המחלה ומצילות חיים ממש. אם אינכם מרגישים טוב, או יש לכם חולה מאומת בבית, אל תבואו לבית הכנסת. ואם אפשר לקיים את התפילות בחוץ. באוויר הפתוח, אנא עשו זאת. צאו למרפסות, לגגות, לחצרות, לרחבת בתי הכנסת. בפרט לקראת חג שמחת תורה, וההקפות בהן רוקדים במעגלים, עשו זאת בחוץ, מדין ונשמרתם מאד לנפשותיכם.
“וכמובן, לכו להתחסן. אנו אמונים על קדושת החיים. כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא. בואו נציל בסייעתא דשמיא את נפשנו שלנו ואת כל מי שסביבנו. בידינו הדבר”.
שאלות:
1. איך שלום אייזנר מגדיר את תפקידו הרשמי?
2. מדוע ולמה שילמה העירייה כסף למכולות הקטנות השכונתיות?
3. לכמה משפחות הורידו את הזבל?
4. כמה חיסונים גמרו ביום אחד בבית המדרש בגדול של בעלזא?
5. כמה בדיקות מהירות חולקו בישיבות בירושלים?
מטרת השאלון לעורר נקודות נוספות שלא תמיד שמים לב אליהם תוך כדי קריאה – והוא בעיקר נועד להעניק חוויה יהודית עשירה ומלאת תוכן עבור צעירי הקוראים בימי בין הזמנים של חול המועד.
לצד זאת, מתן שכרה בצידה: מבין השולחים תשובות, יזכו רק הפותרים נכונה – כאשר בכל יום יחולקו שני פרסים: פרס לשולח תשובות נכונות ראשון באותו יום ופרס לשולח אחרון באותו יום.
ניתן לענות עד מחר – הושענא רבה – בשעה 12 בצהרים.
כל חבילת פרס תכלול 100 משחקים ‘הכל בשקל’ בשווי 100 שקלים. החלוקה תתקיים בפיקוח עו”ד.
אז קדימה – למה אתם מחכים?
את התשובות ניתן לשלוח לכתובת המייל הבאה, עם שם וכתובת מייל. למשלוח: [email protected]