השתתפו בחידון: איזו מהפכת שמיטה עשו בירושלים? • פרויקט חג

שנת השמיטה היא זמן של מבחן. היא איננה בוחנת אך ורק את החקלאים, שומרי השביעית, משביתי האדמה, הפוסקים מגידוליהם וזונחים את הקומביין ואת הזרעים. שנת השבע בוחנת גם את ראשי הערים שבארץ ישראל כולה.

אחת הערים שראש העיר שלה קיבל את ההחלטה להיות משומרי שביעית, בפן הציבורי כמו בפן הפרטי, היא ירושלים עיר הקודש.

משה ליאון, בצעד אמיץ אבל בטוח, החליט שירושלים תשמור את השמיטה באופן המושלם ביותר, ולשם כך השקיע רבות מאונו ומהונו, כדי לוודא שמצד אחד תישמרנה ההלכות הנוגעות לדבר, אבל מאידך שלא ייפגע יופיה של העיר, יפה נוף משוש כל הארץ.

שוחחנו עם הרב יונה פרידלנדר שליט”א, המייעץ הלכתית לעירייה מטעם בית הדין של הגאון רבי יוסף אפרתי שליט”א, ושמענו באריכות על היקף העבודות לקראת השמיטה.

“ראש העיר התיישב על המדוכה בפעם הראשונה בחודש חשוון של שנת תשפ”א”, מגלה הרב פרידלנדר. “הוא התעורר לכך אחרי ששמע את הנתונים המיוחדים הנוגעים לשנת השמיטה והבין שצריך לפעול כבר אז, כשנה קודם לכן. הוא פנה מיוזמתו לבית ההוראה של הרב אפרתי שליט”א והתחיל להתעניין בנושא, כשהוא מברר כדת מה לעשות.

“המנגנון הפשוט והנפוץ, בו משתמשים בהרבה מהמקומות השומרים את השמיטה”, מסביר הרב פרידלנדר, “בנוי על כך שבשנה השישית מתכננים את כל הפעולות הנדרשות ומיישמים גם הקדמה תקציבית. בשנה השביעית בעיקר שומרים על הקיים, בגנים, בעצים ובצמחיות השונות”.

בימים עברו, הוא אומר, היתה אמנם השקעה בכל הנוגע לשמיטה בירושלים, אבל אי אפשר להשוות אותה לתנופה האדירה שהוציא לפועל משה ליאון כראש העיר. הוא לקח את העניין כפרויקט אישי, גם מתוך חיבור יהודי שורשי למצוות השמיטה וגם מתוך חיבה לאסתטיקה של פני העיר.

“כבר בחודש כסלו נקבעה פגישה בין ראש העיר לבין הרב אפרתי ורבני בית המדרש”, מספר הרב פרידלנדר, “בה הועלו כל הנקודות שצריך לתת עליהן את הדעת. התברר כי יש הרבה כאלה, אבל ראש העיר לא נבהל. הוא קיבל על עצמו לקיים את כל ההלכות לפרטיהן, וראו עליו שהוא מחובר לכך אישית. לאחר מכן הוא כינס אסיפה עם מנהלי האגפים הרלוונטיים, שישבו עם הרב אפרתי ועם הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט”א, הרב הראשי לירושלים, שהגיע לתת את הטון ההלכתי ולהבהיר את כל הטעון ביאור.

“במקומות שבהם חשבו בתחילה לדחות את מלאכת הגינון לאחרי השמיטה, או להסתפק בפתרונות חלופיים חלקיים, ראש העיר עודד וקידם את הפעילות לשנה שלפניה ועמד על כך שהדברים ייעשו באופן המושלם”.

כך למשל התעוררה שאלה הלכתית בנוגע לפרויקט הבניה בחלקו העליון של רחוב ירמיהו. שם הבניה אמורה להסתיים במהלך שנת השמיטה, וכיצד יבצעו את הגינון כחלק מהפיתוח הסביבתי? שני פתרונות אפשריים עמדו לרשות העירייה: לפרוס במקום דשא סינטטי, או למלא את השטח באבני חצץ, כמו שעשו בחלקים מהשטח שלצד הרכבת הקלה.

אבל את משה ליאון שתי האפשרויות לא סיפקו, כמו שמגולל הרב פרידלנדר: “בחודש אלול, זמן קצר לפני פרוש שנת השמיטה, העירייה החלה לפעול במלוא העוצמה והמהירות כדי להכין את הגינון באתר המדובר בצורה הטובה ביותר. בעצם, הם הקדימו את ביצוע העבודות האלה, רק כדי שלא להזדקק לפתרונות החלקיים, אלא להגיע למצב האידיאלי של פיתוח סביבתי סטנדרטי ויפה”.

דייני בית ההוראה של הרב אפרתי יעצו לראש העיר לעשות פיתוח מואץ בטרם שנת השמיטה. העירייה היא שביקשה את עצת הרבנים, וכך יצא לדרך הפרויקט של משה ליאון, במעין מרוץ נגד הזמן.

בחודש אלול כבר נחנך ברוב טקס הקיר הירוק המשתרע מתחתית הר המנוחות עד גבעת שאול, כרצונו של ראש העיר שהחזית של ירושלים תהיה נאה. גם שם התעוררו בעיות הלכתיות, בנוגע לניקוז ועוד, אולם בבית ההוראה נמצאו הפתרונות הכשרים לכל בעיה.

עוד מאמץ בנושא זה היה בהחלפת הצמחים והנטיעות בכיכרות העיר ובמקומות נוספים, מצמחים חד עונתיים לרב שנתיים. כל זאת, כדי שלא יצטרכו לבצע תיקונים ונטיעות חדשות בשמיטה וכדי למעט ככל האפשר בעבודות האדמה.

אפילו באגף הבינוי נזקקו להכוונה אודות השמיטה, שכן נוצרה בעיה – כדי לקבל טופס 4 לבניינים חדשים יש צורך בפיתוח סביבתי ובגינון, ומה יעשו בבניינים שבנייתם מסתיימת בשנת השמיטה? ראש העיר החליט, בהחלטה עצמאית, שלא לעכב את הבניה, ולשם כך קיבל ערבויות מהקבלנים שיתחייבו להשלים את הגינון כנדרש מיד כשיתאפשר, לאחר שנת השמיטה.

גם התושבים עצמם הודרכו לקראת השנה השביעית. הרב פרידלנדר מספר על פעילות הסברה והדרכה שערכה עיריית ירושלים בקרב בני הנוער והילד, דרך פעילויות שונות וחוברות שחולקו ועלו על שולחן השבת, לעידוד שמירת השמיטה והחדרת הערכים לתושבי העיר כולה.

מדובר בעבודה מאומצת, ללא לאות, כדי להתכונן כראוי וכנכון לשנת השבע.

עיריית ירושלים, בהוראה ישירה ממשה ליאון, פעלה לאורך כל שנת תשפ”א להכין את העיר לקראת שנת תשפ”ב. כל גיזומי החורף הוקדמו לשלהי אלול, וסריקות נערכו ברחבי העיר כדי לגלות היכן יש חשש שיוצתו שריפות חורש וקוצים, וגם הם נגזמו. וזאת, למרות שבמקרים של סכנה כגון אלו מותר מעיקר הדין לגזום גם בשמיטה. אבל מה שאפשר היה לעשות לפני כן – נעשה.

תחום נוסף שהיה צריך לבדוק ולחקור בטרם תיכנס השנה השביעית, היה בעניין הקרקעות שבירושלים.

“שאלות כאלה ואחרות הופנו לבית ההוראה של הרב אפרתי”, מרחיב הרב פרידלנדר. “כדוגמה קטנה אפשר להביא את המקרה של הכביש הירושלמי במזרח העיר, המכונה ‘הכביש האמריקאי’. הכביש עובר בשטחים ערביים ואמורה להתבצע שם הפקעה של השטחים. דרשנו שיבדקו בטאבו כל חלקה וחלקה מה נמצא בשטח של מי. העירייה אכן בדקה אלו קרקעות שייכות לערבים ואלו קרקעות נמצאות בבעלות יהודית.

“אותו הדבר בהסכמי החכירה שיש לעירייה”, ממשיך הרב פרידלנדר. “יש מקומות ששייכים לנוצרים מכורח הסכמים שנעשו עמם בעבר, בתי התיפלה שלהם וכדומה, ועיריית ירושלים אחראית על הגינון שלהם. גם שם דרשנו לבדוק ולברר האם השטחים אכן רשומים בטאבו בבעלותם של אינם יהודים, כדי שלא יהיו בעיות בשמיטה וכדי שהעירייה תוכל לבצע שם את העבודות הדרושות, להן היא מחויבת”.

ירושלים מאכלסת בקרבה מגזרים שונים, וכל שכונה קיבלה את אופייה המיוחד. רחביה מצד אחד וגוש שמונים מאידך. לכן יש הבדלים בשטח בין השכונות, על פי הדרישות של האוכלוסיה המתגוררת בהן, ובהקשר לשנת השמיטה הדבר גם נוגע לרמת שמירת המצוות של התושבים.

“תושבים חרדים”, אומר הרב פרידנלדר, “מבינים כמובן את המהות של שנת השמיטה יודעים את ההלכות העיקריות ומבינים את השינוי ברמת הגינון. אבל אלו שאינם שומרי מצוות ממשיכים לדרוש את ההשקעה בצמחיה שבאזור מגוריהם. גם לכך העירייה ערוכה, ומנהיגה את פסק ההלכה שהעניק הגרי”ש אלישיב זצ”ל לרב אפרתי בנוגע לכך. על פי הפסק הזה, בשכונות החרדיות יישמרו הדינים לכל פרטיהם ודקדוקיהם, ואילו בשכונות שאינן חרדיות יוכלו לסמוך על הקולות הקיימות”.

הרב פרידלנדר מדגיש: “הבדל שיהיה ניכר לעין במהלך שנת תשפ”ב, הוא שלא יהיו נטיעות חדשות בכלל ברחובות. אבל מה? בערב שנת השמיטה, בסוף תשפ”א, ראו כל תושבי ירושלים שעובדים בשיא הכוחות, יומם ולילה. היו רבים שהתעניינו מה קרה שרואים כל כך הרבה פעילות של העירייה, ואז הבינו שהמטרה היא להיכנס לשמיטה מוכנים. במהלך השנה הקרובה, על פי הוראת הרבנים מבית ההוראה של הרב אפרתי, יעסקו עובדי העירייה רק בשמירה על הצמחייה הקיימת, באופן הנדרש על פי ההלכה.

“דבר נוסף שתיקנו בעיריית ירושלים”, מוסיף הרב פרידלנדר, “היה החיבור שבין מוקד 106 של העירייה לבין בית המדרש של הרב אפרתי. סוכם שכל התלונות ההלכתיות, וכל בעיה הקשורה לשנת השמיטה באופן כזה או אחר, תעבור דרכנו. דייני בית ההוראה יהיו שותפים למצוקות ולשאלות שיתעוררו במהלך הזמן וידאגו שהכל יסודר באופן ההלכתי הכשר והמותר. שלא ייווצר מצב שבו אנשים פונים למוקד 106 עם תלונה ומישהו נשלח לעשות מלאכה האסורה בשמיטה ללא ידיעה, ומצד שני, שלא ידחו את הפונים במענה סרק ולא יטפלו בבעיה שהוא העלה, רק בגלל שאין את הידע הנכון והרלוונטי לפנייה שלו. מחלקת הגינון תעבור בקרה וכל העניינים שלה יטופלו גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית פרקטית”.

ואם אמנם שבשנה השביעית שובתת הארץ ושובתים מרבית הפועלים, עדיין אין זה אומר שבעירייה מזניחים חלילה את העיר. שהרי בשמיטה יש מלאכות שמותרות, כפי הכלל הידוע שכל דבר שהוא לאוקומי – להעמיד ולשמר את הקיים – הרי הוא מותר. לכן עוסקת העירייה במניעת הפסד והרס הגינון המושקע. מלאכות שהן רק לצורך עיצוב העצים וכדומה, לא ייעשו, משום שהן אינן לצורך קיום האילן.

כך גם כיסוח הדשא בפארקים ובגינות הציבוריות, שבדרך כלל נעשה פעם בשבוע-שבועיים, כעת יתבצע רק פעם בשלושה שבועות. “פעולה זו שומרת על הדשא שלא יתקלקל”, מנמק הרב פרידלנדר את טעם ההיתר. “כעת, ככל שיותר מכסחים את הדשא, כך זה יותר מועיל לו והוא צומח יותר טוב. לכן, כמו במכונת תספורת שיש בה מספרים שונים של דרגות גובה השיער, כך גם בדשא הטבעי, יקפידו בשמיטה להשתמש במספר גבוה, שרק שומר את הדשא ולא מעודד את הצמיחה שלו”.

מקרה נוסף שבו מותרת המלאכה בעצים ובצמחים, הוא כשיש סכנה לשלום הציבור. הרב פרידלנדר מביא דוגמה: “אם יש עץ שצומח לגובה ומסתיר את שדה הראייה של נהגים, שלא יכולים לראות מה נעשה בהמשך הכביש והדבר מהווה סכנה להולכי הרגל, מותר יהיה לעובדי העירייה לגדוע או לגזום אותו. כמו כן, עץ שגדל עד שהגיע לחוטי חשמל, גם הוא מהווה סכנה וגם בו מותר לטפל”.

נראה, שחוץ ממה שחוויה מיוחדת בכל שנה לטייל בירושלים – בשנת השמיטה היא תוכפל פי כמה. האדמה, העצים, השתילים, כולם יספרו את סיפור השמיטה, ואת מלכות השם בעולם.

שאלות:

1. מי הרב המייעץ לעירית ירושלים בנושא השמיטה?
2.בהקשר של איזה רחוב ירושלמי עלתה שאלה שקשורה בשמיטה?
3. ציין פרויקט בולט של השמיטה בעיר?
4. אם אני ירושלמי ויש לי שאלה בשמיטה, לאיפה אני יכול להתקשר?
5. לאורך שנת השמיטה, פעם בכמה זמן נראה את מכסחי הדשא העירוניים עובדים בעיר?

מטרת השאלון לעורר נקודות נוספות שלא תמיד שמים לב אליהם תוך כדי קריאה – והוא בעיקר נועד להעניק חוויה יהודית עשירה ומלאת תוכן עבור צעירי הקוראים בימי בין הזמנים של חול המועד.

לצד זאת, מתן שכרה בצידה: מבין השולחים תשובות, יזכו רק הפותרים נכונה – כאשר בכל יום יחולקו שני פרסים: פרס לשולח תשובות נכונות ראשון באותו יום ופרס לשולח אחרון באותו יום.

כל חבילת פרס תכלול 100 משחקים ‘הכל בשקל’.  החלוקה תתקיים בפיקוח עו”ד. 

אז קדימה – למה אתם מחכים?

את התשובות ניתן לשלוח לכתובת המייל הבאה, עם שם וכתובת מייל.  למשלוח: [email protected]