השתתפו בחידון: מה קרה במהפכת החינוך של ירושלים? • פרויקט חג
כאשר נבחר ראש העיר משה ליאון לתפקידו, הוא הצהיר: אחולל מהפכה של ממש בתחום החינוך שקרוב לליבי.
אבל בינינו – מי חשב שאכן יקיים? אתם יודעים איך זה פוליטיקאים? מבטיחים, אבל לא מבטיחים לקיים.
אך לקראת שנת הלימודים תשפ”ב נדהמו תושבי העיר לראות את התוצאות האדירות של שלוש השנים האחרונות.
לשם דוגמה: רק השנה לבד הוקצו תקציבי עתק בסכום של קרוב ל-100 מיליון שקלים. במסגרת התקציב נבנו 110 כיתות לימוד חדשות בחיידרים ובבתי הספר, ועוד 35 כיתות גן לגיל הרך. כיתות הגן כולן נבנו במבנים חדשים ומרווחים, תוך מתן דגש על נוחות הילדים והגננות.
עם השלמת בניית הכיתות החדשות הודיע ראש העיר משה ליאון שלא יסתפק בכיתות הלימוד שכבר נבנו, וכי כבר בשנה הקרובה ייבנו 140 כיתות נוספות, על מנת לעמוד בקצב ההתפתחות של הציבור החרדי בירושלים.
מלבד הכיתות החדשות, שופצו עשרות מוסדות חינוך הכוללים יותר מ-300 כיתות לימוד, בעלות כוללת של 30 מיליון שקלים. מנהלי הת”תים בתי הספר שעקבו אחרי השיפוצים מתחילת העבודות ועד לסיומן הביעו סיפוק והערכה למהפכה המוצלחת של ראש העיר. “זו עומדת להיות שנת הלימודים הטובה ביותר שהייתה בירושלים”, אמרו.
על פי הנתונים, במגזר החרדי לבדו נוספו כ-6,800 ילדים לגנים, ובסך הכול ילמדו בגנים החרדיים בשנה הקרובה 17,673 ילדים בלי עין הרע. בכלל מוסדות החינוך החרדי בירושלים ילמדו בשנת הלימודים תשפ”ב מספר חסר תקדים של מאה ועשרים אלף ילדים.
•
ראשי אגף החינוך החרדי מפנים זרקור מיוחד לכמה שכונות בעיר בהן נבנו בתי ספר חדשים לגמרי. כמו למשל בשכונת מטרסדורף בה הוקם בית ספר בית יעקב לבנות עם 16 כיתות, ובית יעקב בית וגן שבו נבנה בית ספר עם 24 כיתות. בשכונת בית ישראל נבנה בית יעקב עם 16 כיתות, בסורוצקין 16 כיתות, ובית הספר ‘ישכיל פיהו’ עם 30 כיתות.
בעירייה לא הסתפקו בבניית כיתות חדשות ובשיפוץ מבנים, והשקיעו גם בריהוט ועיצוב פנים איכותי ומרווח לכלל הכיתות. מאות כיתות רוהטו בריהוט חדש ובטוח לילדים: כיסאות ושולחנות לתלמידים ולמורים, ארונות, לוחות, ציוד מנהל ועוד בהיקף תקציבי של 12 מיליון שקלים.
שוחחנו עם הנוגעים בדבר, ומענו מהם טיפה מן הים על ההישג המדהים.
מנהל אגף החינוך החרדי בעיריית ירושלים, שמוליק גרינברג: “לצד ההשקעה האדירה בפתיחת שנת הלימודים, בשנה הקרובה ייהנו עשרות אלפי תלמידי ותלמידות העיר משלל תכניות חינוכיות מיוחדות ומושקעות בתחומים שונים, מגיל הרך ועד לנעורים כמו חיזוק קריאה, שחיה, מעבדות מחשב, הערכות ואבחונים לקראת כניסה לישיבות ועוד. אני שמח שראש העיר מבין את חשיבות החינוך החרדי, ומאפשר לנו יד חופשית בכל מה שנוגע לבניית כיתות חדשות, לשיפוץ, ריהוט ולתכניות לימוד מעשירות ומגוונות בפיקוח הרבנים ואנשי חינוך.
“החינוך החרדי בירושלים נמצא בס”ד במהפכה של ממש בהובלתו ועידודו הישיר של ראש העיר וסגניו מחזיקי תיקי החינוך הרב ישראל קלרמן והרב אברהם בצלאל. בשנתיים האחרונות ביצענו שדרוגים והשקעות שלא נעשו במשך עשרות שנים לתלמידי העיר”.
מה שמעניין שמהפכת החינוך בירושלים לא פוסחת גם על השכונות המעורבות: מי שהתלווה בר”ח אלול האחרון לראש עיריית ירושלים משה ליאון לסיורי פתיחת שנה”ל בתלמודי התורה בעיר, פגש עין בעין את המוסדות החדשים שהוקמו גם בשכונות המעורבות. הייתה זו הנאה צרופה לראות את התלמידים בוחנים בעיניים נוצצות את מבנה מוסד החינוך ששופץ ללא הכר. לא זו אף זו, בחלק מהסיורים פגשנו את הצוות והתלמידים בבניין חדש לחלוטין.
אחרי הסיור השני, בפתיחת שנת הלימודים בבתי הספר של החינוך העצמאי וגני הילדים, כבר לא נותר ספק: מדובר במהפכה של ממש. מבנים מפוארים בקנה מידה שלא היה מוכר בקרב הציבור החרדי עד היום. מחלונות הכיתות המרווחות והחדישות, נצפה נוף ירושלמי עוצר נשימה, ואדיות מוריקים ועצים מלבלבים. דבר שללא ספק מעצים את החוויה הלימודית של התלמידות.
•
אבל המהפכה הזו לא נעשית ברגע. מאחורי כל “גזירת סרט” כזו, ישנם ימים שבועות ואף חודשים של עמל.
“הכל עניין של סדרי עדיפויות”, עונה ראש העיר בפשטות לשואלים אותו. “פשוט החלטנו שהחינוך חשוב יותר מנושאים שעיריות אחרות בוחרות להשקיע בהם”.
מכריו של ראש העיר מספרים, כי הסיור בפתיחת השנה הסב לו קורת רוח בלתי רגילה. הוא דיבר שוב ושוב על הזכות גדולה להיות שותף לבניית עוד תלמוד תורה חדש ועוד בית ספר מרווח.
ומעל הכול, לחינוך המיוחד שמורה פינה חמה אצל ראש העיר. הבנה חנך כמה מוסדות לילדים המיוחדים, בהם הכיתה השיקומית הראשונה של בית יעקב בארץ. הכיתה הוקמה בבית יעקב שבשכונת מטרסדורף בעיר, והיא מיועדת לילדות עם מוגבלויות פיזיות בתוך מסגרת בית יעקב.
מנהלי המוסד מספרים: “את הפעילות להקמת הכיתה השיקומית התחלנו בעקבות ביקוש של שש בנות בעלות מוגבלות פיזית בשכבת גיל אחת. זו כיתה מיוחדת שתתאים לילדות המוגבלות מבחינת נגישות ונוחות, וכן ציוד וריהוט מתאים.
“זו הכיתה הראשונה, והתקווה של ראש העיר היא שהיא תהווה סמל ודוגמה לשילוב מקצועי ונכון לילדות עם מוגבלות פיזית”.
“מדובר בלא פחות ממהפכה”, מתאר הרב ישראל קלרמן. “הסכום שראש העיר הקצה לפתיחת שנת הלימודים תשפ”ב הוא אדיר, והיחס פר תלמיד הוא משמעותי מאוד. זו אמירה דרמטית של העירייה: בירושלים החינוך הוא הערך הראשון במעלה. השקענו בכל פרט עד לרמת הפרטים הקטנים של הציוד והשולחן, החומר המשרדי והמזגנים. לא היה פרט שנעלם מעינינו כשהגשנו את התכניות”.
הרב קלרמן בקיא היטב בנתונים: “הציבור החרדי בירושלים הולך וגדל בקצב מהיר בלי עין הרע. להמחשה, בגילאי 3 בגני הילדים במגזר החרדי לבדו, התחילו את שנת הלימודים כששת אלפים ושמונה מאות ילדי גנים. את שנת הלימודים תשפ”ב בכלל מוסדות החינוך החרדי בירושלים החלו מאה ועשרים אלף ילדים כן ירבו. מספר חסר תקדים.
“עם פתיחת השנה נוספו מאה ועשר כיתות לימוד חדשות. כך למשל, בשכונת מטרסדורף בה הוקם בית ספר בית יעקב לבנות עם 16 כיתות, ובית יעקב בית וגן שבו נבנה בית ספר עם 24 כיתות. בשכונת בית ישראל נבנה בית יעקב עם 16 כיתות, בסורוצקין 16 כיתות, ובית הספר ‘ישכיל פיהו’ עם 30 כיתות, וזו רק רשימה חלקית.
“בגני הילדים, נוספו עוד שלושים וחמש כיתות גן חדשות. כיתות הגן כולן נבנו במבנים חדשים ומרווחים, תוך מתן דגש על נוחות הילדים והגננות.
“בנוסף, מאות כיתות רוהטו בריהוט חדש ובטוח לילדים – כיסאות ושולחנות לתלמידים ולמורים, ארונות, לוחות, ציוד מנהל ועוד, בהיקף תקציבי של 12 מיליון שקלים.
“אבל ההשקעה של העירייה בחינוך לא נעצרת רק בתחילת השנה”, מספר הרב קלרמן. “במהלך השנה הקרובה ייהנו עשרות אלפי תלמידי ותלמידות העיר משלל תוכניות חינוכיות מיוחדות ומושקעות בתחומים שונים מגיל הרך ועד לנעורים כחיזוק קריאה, שחיה, מעבדות מחשב, הערכות ואבחונים לקראת העלייה לישיבות, ועוד”.
כאמור, אחד האתגרים הגדולים ביותר שירש ראש העיר מהקדנציה הקודמת היה עניין השכונות המעורבות, שכללו כל מיני מתווים שהמשותף להם היה שהם פוגעים אנושות בזכות של תושבי השכונות החרדיים להתפתח בשכונה, ומצרים באופן סמוי וגלוי את צעדיהם.
•
“הסיפור עם השכונות המעורבות נגע לליבי”, אומר ראש העיר ליאון למקורביו. “מצד אחד, מדובר בתושבים צעירים שצריכים מענים מידיים לנושאים כמו חינוך בתי כנסת ועוד, ומהצד השני אוכלוסייה ותיקה שבאופן טבעי חוששת מהשינויים הדמוגרפיים בשכונה. התזה שלי לניהול העיר גורסת שאף אחד לא צריך לבוא על חשבון השני. ההפך. אחד צריך לחיות עם השני. לא זה על חשבון זה, אלא זה לצד זה”.
“ברגע שכל אחד מבין שהוא מקבל את כל מה שמגיע לו – המתח באופן טבעי יורד. ולכן, כל הפעילות שלי בשלוש השנים האחרונות, הייתה בהכוונת גדולי התורה בשיתוף עם ועדת הרבנים, ויד ביד עם רבני השכונות, למצוא את המכנה המשותף. את המאחד. לתת את כל הצרכים בעין יפה, בלי לעורר מדנים ולגרום למלחמות היהודים, ואני חושב שהתוצאה מלמדת שהמציאות הזו שהייתה נראית בלתי אפשרית, קורמת עור וגידים”.
הרב אברהם בצלאל, מחזיק תיק חינוך חרדי, מוסיף: “זכינו יחד לתת דוגמה לכל הערים בישראל, מהו חינוך ילדים, וכמה חשיבות צריך לתת לו. מירושלים תצא הבשורה. חשוב להבין שלא התחלנו להתכונן לשנת הלימודים תשפ”ב בחודש האחרון. ראש העיר הנחה את הצוותים להתכונן כבר מתחילת השנה. מה שרואים כעת, זו תוצאה של תכנית היקפית ורחבה ששורטטה כבר בראשית השנה הנוכחית, ובימים האחרונים הגיעה לסיומה המוצלח בסייעתא דשמיא”.
חידון:
- כמה כיתות לימוד חדשות הוסיפה עיריית ירושלים בשנת תשפ”ב?
- מהו התקציב של העירייה לשנת תשפ”ב?
- כמה ילדות לומדות בכיתה השיקומית?
- היכן הוקמה הכיתה השיקומית הראשונה של בית יעקב בארץ?
- איזה תיק מחזיק אברהם בצלאל?
מטרת השאלון לעורר נקודות נוספות שלא תמיד שמים לב אליהם תוך כדי קריאה – והוא בעיקר נועד להעניק חוויה יהודית עשירה ומלאת תוכן עבור צעירי הקוראים בימי בין הזמנים של חול המועד.
לצד זאת, מתן שכרה בצידה: מבין השולחים תשובות, יזכו רק הפותרים נכונה – כאשר בכל יום יחולקו שני פרסים: פרס לשולח תשובות נכונות ראשון באותו יום ופרס לשולח אחרון באותו יום.
כל חבילת פרס תכלול 100 משחקים ‘הכל בשקל’. החלוקה תתקיים בפיקוח עו”ד.
אז קדימה – למה אתם מחכים?
את התשובות ניתן לשלוח לכתובת המייל הבאה, עם שם וכתובת מייל. למשלוח: [email protected]
תגובות
אין תגובות