כשתלמידה שאלה אותי: ‘המורה, למה אתם החרדים מתנהגים ככה?’

משתתפים: עדי ואליהו רפאילוביץ, תושבי בני-ברק, הורים לארבעה ילדים. עדי מורה ופעילה חברתית. אליהו – בשעות הבוקר אברך כולל, בשעות אחר הצהריים עובד לפרנסת הבית. הם גרים בדירת 60 מ”ר בלב בני ברק

עדי מספרת על ארבעת גלי הקורונה והקושי הגדול בזמן הסגר הראשון: ארבעה ילדים בדירה קטנה, ביניהם ילדה מיוחדת שלא יכולה לשהות זמן רב בבית, ללא אפשרות יציאה מהבית.

מצייתים ל’דעת תורה’ וחוגגים את סוכות בבטחה: כך מוגנים פי 10

מתווה בתי הכנסת בחגים של תשרי: כך תשמרו על הנחיות הבריאות

ירוק? זו השגרה החדשה. התחסנו, וקבלו ‘תו ירוק’ לחיים

איך התחיל אצלכם הגל הראשון של הנגיף?

״חרדות ופחד. אמא’לה מה זה הקורונה? היינו כולנו סגורים בבית, שש נפשות בדירת 60 מטר, שזה מטורף. יש לנו ילדה מיוחדת. בגל הראשון לא היו בתי ספר – ולא החריגו את החינוך המיוחד. זאת אומרת, שהיא איתנו בתוך הבית. בסגרים שלא היה ניתן לצאת – והיא רגילה לצאת לגינה, בגלל שהיא חייבת מרחב – היה לנו מאוד-מאוד-מאוד קשה. הגל הראשון היה סיוט לכל המשפחה, בעיקר בגלל האתגר של ילדה מיוחדת בתוך בית קטן, שלא יכולה לצאת החוצה.

״הגל השני היה יותר קל. החריגו את החינוך המיוחד והיא יכלה ללכת ללימודים.

״בדיוק שנה מהיום, לקראת סוף הגל השני, ערב סוכות בעלי בונה סוכה והכל, נכנסים בערב החג לסוכות – בעלי מתחיל להרגיש לא טוב. אומר שהוא לא מרגיש טעם בשום דבר. עושים בדיקות יום אחרי החג ראשון, ומקבלים תוצאות: כל הילדים כולל בעלי – חיוביים. אני היחידה שיצאתי שלילית”.

מה עושים?

״היינו בבית בית קטן, לא ניתן לצאת. לא היה מי שיוריד את האשפה. אנשים פחדו לגעת בשקיות, היה מן פחד כזה. הילדה רוצה לצאת ואי אפשר לצאת, היא לא יכולה להיות בבית קטן, ואי אפשר להוציא אותה.

״זה היה בדיוק מתי שסגרו את המלוניות קורונה. היינו צריכים להגיע לרוני נומה כדי שיוציא אותנו מהבית דחוף. עצם זה שהיה לנו את המלונית – זה הציל לנו את החיים. הילדה פשוט הצליחה להשתחרר, וזה שכל המשפחה העבירה שבועיים בידוד לא בבית של 60 מטר, אלא במרחבים ורופא שבודק כל יום – היה בגדר הצלה”.

בגל הראשון היה סגר. איך מתחלקים התפקידים בינך לבין בעלך?

״אני מורה עובדת בזום, בעלי הוצא לחל”ת, הוא בבית. כך ששנינו בבית, אני עובדת בזום והוא עם הילדים בבית. בתקופת קורונה זה יותר קשה. מעבר לזה שאני צריכה ללמד ילדים אחרים, יש לי ילדים בבית שלי – שאין להם זום. אז היה מתאגר ולא פשוט”.

אמרת עובדת מהבית. בית קטן, הילדים בבית. איך זה מתאפשר שהילדים לא יפריעו?

״לפעמים נעלתי את הדלת, לפעמים שמתי על ‘מיוט’ ואמרתי לילדים ‘שקט’, בחצי צעקה. קרה פעם שחשבתי ששמתי על ‘מיוט’ –  ואמרתי: ‘אני לא יכולה ללמד ככה’. סבתא של אחת התלמידות אמרה: ‘המורה עדי, מה קרה את צועקת ככה?’ אז הבנתי שאני לא על ‘מיוט'”.

איך מעסיקים ילדים אחרי הזום וביום-יום?

״מצאנו את עניין הבישול, הקטנה שלי אוהבת לאפות. היה יותר זמן איכות. כן, יצאו דברים טובים – הגדולים היו יותר במענה קולי, לצמצם איתם פערים לימודים, לא קל”.

איך עבר ליל הסדר בסגר הראשון?

״היה פחד לצאת מהבית, ליל סדר הראשון שאני עושה בבית הדיכאוני, לא היה שמח. אנחנו רגילים לעשות עם כל המשפחה יחד, ושמח, וכולם ביחד. אבל משהו לפחות הקל על המצב, שכל האנשים יצאו למרפסות והחלונות, ושרנו יחד את ‘מה נשתנה’. בגל השני, עדיין היה סגר, לא יכולנו להתאפק והלכנו לאמא שלי שגרה בבני ברק, ונפגשנו עם אחותי – ושם הייתה הדבקה המונית. משם נדבקנו… בזמן ראש השנה לפני שנה, מכיוון שלא צייתנו לסגר”.

מה עשית בזמן שאת צריכה בידוד והם חולים?

״נכנסתי איתם למלונית לטפל בהם, ושם הייתי הבריאה. בעלי לקח את זה מאוד קשה – קוצר נשימה, עד היום יש לו השלכות של הקורונה. הילדים יותר קל… מי שחטף קשה זה בעלי”.

איך מתווכים לילדים מה זה קורונה?

״הילדה שלי בת ה-6 אמרה: ‘ה’, תעלים את הדבר הזה, אני לא יכולה איתו יותר’. היו טראומטיים. הקטנה הייתה הולכת כל היום עם אלכוג’ל, ממש רעדה. הסברנו שצריך להיזהר ולשמור על הגיינה והכל, עשינו ניסויים מדעיים…”

מה עשתה לך אישית תקופת משבר הקורונה?

״התקופה של הקורונה גרמה לי לצמיחה אישית. מצאתי את עצמי מגינה על הציבור החרדי שעבר שיימינג מהציבור בכללי. אני עובדת בהוד השרון, בעיר שהיא מרכז שמאל. יש לי תלמידים חילונים, הרגשתי שאני בתווך, מסבירה להם שזה לא בדיוק מה שרואים.

״הרגשתי שמשהו בוער בי, שאנחנו כביכול  מפיצי מחלות, משהו שלא נכון, כי אנחנו חיים במקומות צפופים”.

פנו אלייך תלמידים ואמרו: ‘אתם החרדים מפיצי מחלות’?

״כן, תלמידה. כשהיו חתונות של חסידים, תלמידה שלחה לי הודעה: ‘המורה, למה אתם החרדים מתנהגים ככה?’. הסברתי לה שלא מכללים ויש הרבה זרמים כמו בציבור בחלוני. תסתכלי על רוב החרדים, שכן מקשיבים להוראות.

״נתתי לה דוגמאות מהציבור החרדי, דברנו על זה בכיתה. לא הייתה ברירה. הגעתי מבני ברק והשאלות האלה צפות. אבל הם ילדים חמודים וחכמים, הם שלחו לי סרטון שהחרדים זה הכי-הכי…”

והגל הרביעי?

״אין היום את החיל ורעדה כמו שהיה בגלים שעברו. פחות מקפידים. אין את אלה עם המסכות, זה מתבטא עכשיו עם מספר החולים”.

איפה הייתם בראש השנה?

״עשינו עם המשפחה המורחבת, היה כיף ושמח כולם ביחד. נעשה גם סוכות יחד”.

מה את לוקחת איתך מארבעת גלי הקורונה?

“החירות שלי, מה שלקחו מאיתנו. לקחו את החופש שלנו. תעריכו את הבריאות. מה שמפחיד זה שאמא שלי התחסנה חיסון אחד, ולאחר שראתה רב שדיבר נגד החיסון היא מפחדת להתחסן. זה הדבר שמעיב עלינו. מפחיד מאוד. צריכים ללכת להתחסן”.