יעקב ריבלין, הפרשן הפוליטי של ‘בקהילה’ מזה 17 שנה, הוא האיש שהמציא את הפרשנות לפוליטיקה החרדית.
הנבחרת: 25 התקשורתנים הכי משפיעים בעיתונות החרדית 2021
זה קרה ברשת ‘קו עיתונות דתית’, לפני כמעט חצי יובל, כאשר השיק את הטור הפוליטי האישי הראשון בתקשורת החרדית – ‘בית ספר לפוליטיקה’. קודם לכן, פורסמו בעיתונות החרדית בעיקר ידיעות וכתבות פוליטיות, רובן יח”צניות וחנפניות.
למרות שחלפו 35 שנים מאז החל לכתוב באכסניה הראשונה שלו – עיתון ‘המחנה החרדי’, בהיותו בגיל 28, ועל אף שבמהלך השנים שחלפו מאז הצטרפו פרשנים וכתבים פוליטיים לא מעטים, מה שהופך את האפשרות להתבלט לקשה יותר – הוא נותר הפרשן הפוליטי מספר אחת בתקשורת החרדית, זה המעניק לקוראים תמונה מקיפה וברורה של המפה הפוליטית הסבוכה.
זה לא רק סגנון כתיבתו המושחז. זה בעיקר הידע הרחב. בניגוד לכתבים צעירים, שחמש דקות לאחר שהעבירו למערכת את ידיעת היח”צ הראשונה שקיבלו מדובר הח”כ, כבר מכתירים עצמם כ’פרשן פוליטי’, ריבלין מכיר את הפוליטיקה החרדית לפני ולפנים. לא כי הוא קרא עליה שעות בספריה. פשוט כי הוא היה שם.
בעוד רוב רובם של הכתבים, שאת חלקם הגדיר פעם כ”חנפנים, שקרנים ועיתונאים שהם יחצ”נים”, זקוקים להיכנס ל’ויקיפדיה’ כדי לגלות מי היה משה שרת (או שלמה יעקב גרוס), ריבלין – שעוד הסתובב במשכן הכנסת בימים שמוניה שפירא ז”ל חרך את השטיחים במסדרונות – דולה הכל היישר ממוחו.
ריבלין, שהסקופ הגדול בקריירה הארוכה שלו היה פרסום ההסכם שהוביל לפילוג בין אגודת ישראל ודגל התורה, מפרסם מזה 10 שנים ב’בקהילה’ מידי חג גיליון נושא פוליטי. השבוע יצא הגיליון ה-20. היו שם גיליון על ‘הנאומים שלא נשאו’, ‘ימי נתניהו’, ‘הרודפים – עשרת האישים שלחמו מחרדים’, ו’דרך השלום – 25 שנים ליהדות התורה המאוחדת’, ועוד. כולם תוצר של מי שליווה את ההתרחשויות הפוליטיות, בארבעת העשורים האחרונים, מקרוב.
למרות גילו המבוגר יחסית לעומת הצעירים ששוטפים את מסדרונות מערכות הרדיו, אתרי האינטרנט והעיתונים, הוא נותר מעודכן: מלבד הטור הקבוע, ותכנית האקטואליה השבועית ‘פילפוליטיקה’, אותה החל להגיש לפני 10 שנים – ומשודרת כיום ב’קול חי’, יחד עם עמיתו עו”ד אבי בלום, הוא גם מתחזק חשבון טוויטר פעיל ומשפיע.
הכלים האלה, הם בין הסיבות שגורמות לפוליטיקאי חרדי לחשוב היום 10 פעמים לפני כל מהלך, כשברקע תולה החשש “מה ריבלין יכתוב”.
לפני ארבע שנים, כששאלתי אותו מתי יפרוש מעולם העיתונות, הוא השיב: “ביום שלא אזדקק לכתיבה עיתונאית כדי להתפרנס. וזה לא ממש רחוק”.
כמו כל פרשן פוליטי, לא בכל הדברים שכתב בטוריו הוא גם צדק. היו תחזיות שלא התגשמו, היו ניתוחים שלא התממשו. למרות כל זאת, לא מעטים, ואני בתוכם, סבורים כי ביום שריבלין יתלה את המקלדת, יאבד ‘בקהילה’ את הנכס העיקרי שלו.
אבל לא רק בעלי השבועון צריכים לחשוש מהרגע הזה, אלא גם רבבות הקוראים, ובהם אלפי תלמידי ישיבות צרכני נייעס, שמידי שבוע עוברים אצלו ‘בית ספר’.