גם מי שנראה ‘ערבה’ חייבים לקרב, אחרת אין ערך אפילו ל’אתרוג’

על לנו לשפוט יהודי שני על-פי מראהו החיצוני, מעשיו והתנהגותו הגלויים לעינינו • גם מי שנראה 'ערבה' הוא חלק מעם ישראל
הרב מנחם ברוד
י"א תשרי התשפ"ב / 17.09.2021 12:03

חג הסוכות נקרא בתורה ‘ביום הראשון’ אף-על-פי שהוא היום החמישה-עשר לחודש. הכוונה בפשטות היא ליום הראשון של סוכות, אבל חכמינו מצאו בזה רובד עמוק יותר. זה היום הראשון, אחרי מחילת העוונות ביום הכיפורים, שבו מתחילים להימנות מחדש חטאי עם ישראל, משום שבימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות אין אפשרות מעשית לחטוא…

מצייתים ל’דעת תורה’ וחוגגים את סוכות בבטחה: כך מוגנים פי 10

בימים האלה היהודים ‘עסוקים במצוות’ – זה בסוכתו, זה בלולבו. ובאמת, לא צריך להיות סניגורם של ישראל, רבי לוי-יצחק מברדיצ’ב, כדי לחוש התעלות רוח למראה המוני בית ישראל המתהלכים בימים אלה ברחובותינו ואתרוג ולולב בידיהם, או למראה הילדים והמבוגרים העמלים על בניית הסוכה.

יוצאים מהמבצרים

חג הסוכות הוא מפגן של אחדות ישראל. הדבר משתקף במצוות הסוכה, שמבטלת את המחיצות בין חלקי העם. הכול יוצאים מהבתים, המפוארים יותר או פחות, ויושבים בסוכות. וכך אמרו חז”ל: “ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת”.

מימד עמוק יותר של אחדות בא לידי ביטוי במצוות ארבעת המינים.

התורה מצווה אותנו לצרף אלינו גם את ה’ערבה’, גם את היהודי שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים. לעיתים אנחנו נוטים להתרחק מטיפוס כזה של יהודי ריק מתורה וממצוות. אבל התורה מלמדת שבלי להתחבר עם היהודי הזה אין ערך אפילו ל’אתרוג’ – אי-אפשר לקיים את המצווה!

כאן מזדקרת האחדות העמוקה של העם היהודי. “אל תביט אל מראהו”, אמר הקב”ה לשמואל הנביא. על-אחת-כמה-וכמה הדברים נאמרים לנו. אל לנו לשפוט יהודי שני על-פי מראהו החיצוני, מעשיו והתנהגותו הגלויים לעינינו. גם מי שנראה ‘ערבה’ הוא חלק מעם ישראל ויש בקרבו נשמה שהיא “חלק א-לוה ממעל ממש”. יש בו מעלות אין-סופיות, וצריך רק לדעת להסתכל פנימה ולגלותן.

בימים האלה רואים פתאום את האהבה שיש בלב כל יהודי למצוות התורה. ניכרת שמחה של מצווה אמיתית. רוח היראה של הימים הנוראים מפנה את מקומה לרגש של אחווה, שמחה ודבקות במצוות. זו התקופה שבה מגיעה לשיאה אווירת החגים, שמרוממת את כולנו משגרת היום-יום ומטרדות השעה לעולם רוחני יותר, נינוח ומלא שמחה ואהבה.

תפילה לשלום העולם

חג הסוכות גם מדגיש את השפעתה של הקדושה על העולם כולו. בחג זה היו מקריבים בבית המקדש שבעים פרים, כנגד שבעים אומות העולם. ההפטרה של החג מדברת על מה שיקרה לגויים בזמן הגאולה, ועל התהליכים שיביאו את העולם כולו להאמין בה’ ולעובדו שכם אחד. החג הזה מבטא אפוא את התפילה לשלום העולם כולו, וממנו בא הכוח להבאת יציבות ושלום לכל העמים.

נחגוג בשמחה את חג הסוכות, נשב בסוכה וניטול את ארבעת המינים, ונשאב מלוא חופניים כוחות של אמונה וביטחון, שיעמדו לנו במשך השנה כולה. חג שמח!

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות