הנתונים מישראל מוכיחים: חיסון שלישי מזניק פי 10 ההגנה החיסונית

מחקר חדש של צוות חוקרים ממכון ויצמן למדע, משרד הבריאות, הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא ומכון KI, מציג יעילות גבוהה של מנת חיסון שלישית מתוצרת ‘פייזר’ – הן במניעת הדבקה והן במניעתה של מחלה קשה.

מצייתים ל’דעת תורה’ וחוגגים את סוכות בבטחה: כך מוגנים פי 10

מהממצאים המתפרסמים בכתב-העת הרפואי The New England Journal of Medicine עולה, כי מנה שלישית שיפרה פי עשרה ויותר את ההגנה החיסונית של מקבליה, בהשוואה למי שחוסן בשתי מנות בלבד לפני חמישה חודשים או יותר.

בסוף חודש מרץ 2021 יותר ממחצית מהאוכלוסייה בישראל הייתה מחוסנת בשתי מנות חיסון מתוצרת ‘פייזר’ – שבועות ארוכים לפני רוב מדינות העולם, בזכות היוזמה והנחישות של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

התוצאה לא איחרה לבוא: משיעורי תחלואה של כ-900 מקרים ליום לכל מיליון תושבים באמצע ינואר 2021, הגיעה ישראל לרמות תחלואה של פחות משני מקרים ליום לכל מיליון תושבים ביוני 2021.

על-אף הצלחת המבצע, באחרונה מתמודדת ישראל עם גל תחלואה חדש וגדול במיוחד – כאשר במהלך אוגוסט הגיעו רמות התחלואה ליותר מ-10,000 מאומתים חדשים מדי יום ויותר מ-600 חולים קשה בבתי-החולים.

בעקבות התפנית, תהו רבים: מדוע אחת המדינות עם שיעורי ההתחסנות הגבוהים בעולם מתמודדת עם רמות תחלואה מהגבוהות בעולם?

גורם משמעותי בהתחדשות התחלואה הוא ככל הנראה וריאנט דלתא – גרסה מדבקת יותר של הנגיף עם יכולת התחמקות טובה יותר מהמערכת החיסונית. ואולם, נתונים ראשוניים מהעולם ומישראל הראו כי בנוסף לאתגר הדלתא ישנה גם שחיקה ביעילות החיסון הנובעת מעצם חלוף הזמן מאז קבלתו.

לפיכך, הכריז משרד הבריאות ב-30 ביולי 2021 על מבצע חיסוני דחף לקבוצת הסיכון – מחוסנים בני 60 ומעלה שחלפו יותר מחמישה חודשים מאז שחוסנו; בהמשך, ולאור המגמה שהסתמנה, התרחב המבצע לכלל קבוצות הגיל המחוסנות.

בשבועות שחלפו מאז תחילת המבצע התייצבו כמעט 3 מיליון ישראלים לקבלת מנת דחף.

במסגרת המחקר, יותר ממיליון ישראלים שהיו זכאים לחיסון במועד תחילת מבצע החיסונים, הוגדרו על פי שתי קבוצות: קבוצת הזכאים שטרם מימשו את זכאותם וקבוצת המתחסנים במנה שלישית (“קבוצת הבוסטר”).

החוקרים הראו כי 12 יום לאחר קבלת מנת הדחף הן שיעור המאומתים והן שיעור החולים במצב קשה היה קטן פי 10 ויותר בקבוצת הבוסטר בהשוואה לקבוצת הזכאים לבוסטר; גם לפי ניתוח שמרני יותר שניסה לנטרל הבדלים התנהגותיים אפשריים בין שתי הקבוצות, שיעור המאומתים היה קטן לפחות פי 5 בקבוצת הבוסטר.

מטבע הדברים, קבוצות המחקר היו דינאמיות – אנשים שנכללו תחילה בקבוצת הזכאים, עזבו אותה עם קבלת מנת הדחף והצטרפו לקבוצת הבוסטר 12 יום לאחר קבלתה. בסך הכל בקבוצה שלא קיבלה בוסטר נרשמו 4,439 מאומתים ו-294 חולים קשים, לעומת 934 מאומתים ו-29 חולים קשים בקבוצת הבוסטר.

כדי להגיע לרמת ביטחון גבוהה בתוצאות, ניתח צוות המחקר את הנתונים באמצעות כמה מודלים סטטיסטיים תוך ניסיון לנטרל עד כמה שאפשר משתנים מתערבים שונים ובהם הבדלים התנהגותיים והבדלים במאפיינים האישיים בין הקבוצות.

בשורה התחתונה: המחקר מצביע על יעילות גבוהה של מנות הדחף במניעת הדבקה ובמניעת מחלה קשה.

למעשה, אם הסיכוי של מחוסנים להידבק בדלתא הוא כיום כמחצית (50%) מזה של לא מחוסנים, כפי שעולה ממחקרים שונים, מנת דחף מורידה סיכוי יחסי זה עד ל-5%.

במלים אחרות: מנת חיסון שלישית מתוצרת ‘פייזר’ מחזירה את ההגנה החיסונית לרמה של כ-95% – בדומה להגנה המקורית של חיסון “טרי” שנצפתה מול זן אלפא המדבק פחות.

מחקרים עתידיים יוכלו לקבוע מהי מידת היעילות ארוכת הטווח של מנה שלישית של החיסון אל מול דלתא ואל מול וריאנטים עתידיים.