ראש הישיבה מגור, הגר”ש אלתר, נשא הבוקר (רביעי) דברים במהלך חלוקת ה’לעקח’ של עוגות הדבש בערב יום הכיפורים.
מצייתים ל’דעת תורה’ וחוגגים את סוכות בבטחה: כך מוגנים פי 10
ראש הישיבה מגור הסביר, בין היתר, את הפיוט “יעלה עינויינו מערב”: “הרי בקושי עובר שיעור עיכול של ברכת המזון של סעודה המפסקת בשעת אמירת הפיוט? אלא הכוונה על אכילת ערב יום כיפור. שכשנעשית בקדושה ובכוונה, נחשבת כעינוי וכחלק מהצום. וזהו עניין מה שמתוודים בערב יום כיפור במנחה. בכדי לשוב בתשובה גם ביום הגדול של ערב יום כיפור”.
בהמשך התייחס ראש הישיבה לשנה הסוערת שחלפה על הקהילה, ההולכת ומתרחבת בצעדי ענק – ואמר: “דיברנו על זה כבר שנה שעברה, ומדברים גם השנה: למחול לאחרים זה לא דבר קל. על פי הלכה, יש שאלה עד כמה החיוב. ב’ים של שלמה’ פרק החובל יש אריכות גדולה בזה. אבל יש דין ויש לפנים משורת הדין. אולי אי אפשר להגיד כל העם בשגגה, אבל לפחות רוב העם בשגגה. ואולי בערב יום כיפור, כן צריך להגיד כל העם בשגגה. בכל אופן רובא דרובא וודאי בשגגה, וחוץ מכמה מזידים שבכוונה מסיתים את ‘העולם’, סברי מצווה קא עבדא.
“עד כמה אפשר, אני לא יודע. אז יישאר איזה חדר בלב, איזו פינה של חמץ. כמו בערב פסח שמוכרים, סוגרים איזה חדר או ארון ומוכרים לגוי.
“כתוב שצריך לדון לכף זכות. מה זה כף זכות? בפשטות זה מלשון כף מאזניים. אבא זכרונו לברכה ה’פני מנחם’ אמר: יש אחד שותה כוס תה עם כף אחת, יש אחד שותה עם רבע, כל אחד לפי הטעם שלו והבריאות שלו. גם אם אתה לא יכול לדון לגמרי לזכות, תכניס כף אחת של סוכר, מה שאתה יכול.
“זה לא דבר קל. לנקות את הלב. זה דבר קשה, אבל צריך לעשות את זה. ראוי לסנגר וללמד זכות, להוציא את הטינה מהלב כמה שאפשר, ולא לחשוב על זה. המחשבות צריכות להיות בדברים אחרים”.
ראש הישיבה סיים בברכה: “השם יעזור שתהיה שנה טובה בכל העניינים, בכלל ובפרט”.