ברוך דיין האמת: הערב (שני) נפטר, בגיל 82, הצייר החסידי הרה”ח רבי ברוך נחשון ז”ל, ממחדשי היישוב היהודי בעיר האבות חברון.
מאות אלפים כבר צייתו ל’גדוילים’ והתחסנו חיסון שלישי. ואתם?
בתקופה האחרונה חלה וסבל ייסורים קשים. הערב, למרבה הצער, הוא השיב את נשמתו ליוצרה.
המנוח ז”ל נולד בחיפה ללאה ומנחם נחשון ז”ל, בט”ו מנחם אב שנת תרצ”ט. ואת כישרון הציור שלו פיתח כבר מילדות. בשננים 1950-1958 למד אצל האמן שלמה נראני (נרינסקי), תלמידו של פול סזאן, שפתח לו שער לאמנות היפה. הוא למד בישיבת כרם ביבנה, וכשהתחיל לשמוע על חב”ד ועל הרבי מליובאוויטש נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, שם נקשר למשפיע האגדי בישיבת ‘תומכי תמימים’ בלוד, הגה”ח רבי שלמה חיים קסלמן זצ”ל.
לאחר כשנה שירת בצבא. ב-1964 התחתן עם רעעתו שרה, ונסע באונייה במשך כשלושה שבועות עם רעייתו אל הרבי מליובאוויטש, שהעניק לו מלגה לשנת לימודים בבית הספר לאמנות-ויזואלית, ואמר לו: “אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור”.
בו’ כסלו תשל”ט התרחשה מחווה נדירה ויוצאת דופן, שלא הייתה מעולם בחצר חב”ד: הרבי מליובאוויטש הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג נחשון בבניין המשרדים הצמוד למרכז חב”ד העולמי-770.
הרבי שהה בתערוכה במשך כ-50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו: “אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם”.
הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים חסידים שמחים ורוקדים.
הוא ערך תערוכות באוסטרליה, בארגנטינה, הונג-קונג, ארצות הברית ומדינות נוספות.
לאחר מלחמת ששת הימים, הצטרף אל הקבוצה הראשונה של המתנחלים בחברון. בשנים הראשונות הסתובב ברחבי העיר וצייר בשחור לבן. לימים, פתח גלריה ליד מערת המכפלה.
נחשון סיפר: “בהשגחה-אלוקית פגשתי בזקן מחסידי ברסלב שהורה לי לומר, במשך 40 לילות, מחצות הלילה ואילך את כל ספר התהילים. מאז, קבלתי השראה מופלאה ואותה תרגמתי לצורה וצבע”.
הרבי מליובאוויטש בתערוכה. צילום: JEM
הותיר אחריו את רעייתו שרה, 5 בנים ו-5 בנות וצאצאים רבים.
בין חתניו הרב ויקטור עטיה, שליח חב”ד בחברון, והרב ארז קרלנשטיין, מנכ”ל מוסדות חב”ד ברחובות.
יצירתו:
ביצירותיו, תרגם נחשון לשפת הציור מחזות מסיפורי המקרא וממדרשי חז”ל, ממראות הטבע ומהחזיונות של הנביאים. יש ביצירותיו השפעות מהאמנות הפרסית וההודית ומכל מה שמגיע אליו מהלימוד בכתבי הקודש.
נחשון השתדל להפיק הרמוניה מלאה, בצבעים ובצורות והשתמש הרבה בדימויים יהודיים כמו בית המקדש, מנורת שבעת הקנים, נרות, רימונים ושופרות. נחשון סיפר: “בטרם שאתחיל ואחרי שאני מסיים, אני מודה לה’, שנטע בי את הכשרון, ההשראה והיכולת”.
דמותו הייחודית של נחשון כאמן יהודי חסידי, היוותה השראה לסופר חיים פוטוק שעליה ביסס את התמה בספרו “שמי הוא אשר לב” (“My Name Is Asher Lev”) המספר על בחור צעיר, המבקש להפוך לצייר. העלילה עוסקת בנפתוליו עם הצדדים ה”טמאים” של אמנות הציור, תוך לבטים מול המשפחה והרבי. (על פי ויקיפדיה).