אפי בן אברהם: בירושלים הותקף הבוקר ח”כ מאיר פרוש מיהדות התורה, בעת שעשה את דרכו לבית הכנסת. שני אלמונים רכובים על קורקינט חשמלי ניסו לגזוז את זקנו ומשנכשלו ברחו מן הזירה. אני חייב להודות שבתחילה חשבתי שמדובר בצעירים חילונים שעל רקע איבה לחרדים, אולי אפרופו הקמפיין שנעשה נגד החרדים בתקופת הקורונה, עשו את המעשה הזה. אבל מאוחר יותר, כשקראתי את העדויות יותר לעומק, אני מבין שהחשד המרכזי מופנה לעבר הזרם החרדי קיצוני שביצע את המעשה הזה.
שרי רוט: נכון, ולדעתי חבר הכנסת פרוש מותקף לא בפעם הראשונה. לפני כמה שנים גם הייתה נגדו סוג של הפגנה, היה גם נגד חבר הכנסת גפני. זה לא משהו חדש שגורמים קיצוניים עושים דברים מהסוג הזה. כמובן, שכל הציבור החרדי מגנה את זה וכמובן שגם כל הציבור החילוני מגנה, אפילו ראיתי הודעות של חברי כנסת מהרשימה המשותפת שגינו. באמת, היו גינויים מקיר לקיר. איילת שקד, שרת הפנים, התקשרה אליו כדי לגנות, והוא ענה לה יפה, אגב, למרות שהיא מממשלת השינוי ואם היא הייתה מדברת אתו במליאה, זה היה אולי נגמר בטונים אחרים. אולי מעז יצא מתוק, אולי זה יביא לאיזשהי אחדות סוף-סוף בבית הנבחרים שלנו.
מאות אלפים כבר צייתו ל’גדוילים’ והתחסנו חיסון שלישי. ואתם?
אפי בן אברהם: בואי תסבירי לי את הרקע של הפלגים הקיצוניים בציבור החרדי, מדוע הם ביקשו לפגוע בו.
שרי: אגיד לך. מאד קשה לפרשן גורמים קיצוניים, כי קיצוניים, לא תמיד הרציונל מניע אותם, לא תמיד יש סיבות הגיוניות למה שהם עושים. יש הרבה סיבות לכעסים. הייתה תקופה שהם כעסו על חוק הגיוס, היום הם נרגעו בנושא הזה כי בעצם גם המפלגות החרדיות לא תומכות כעת בחוק הגיוס – אז אין מה לבוא אליהן בטענות. הרי ממשלת השינוי עשתה את זה. יש כעס על תוואי הרכבת הקלה שעובר בשכונות החרדיות של ירושלים, כעסים תמיד יהיו. במהלך השנים ידענו הרבה הפגנות של קיצוניים, בצמתים, כולל חסימות צמתים, ועגלות עם תינוקות באמצע הכביש כדי לחסום למכוניות את הדרך – אף פעם הציבור החרדי המיינסטרימי לא תמך בזה.
אפי בן אברהם: נכון, אבל תמיד זה הופנה לעבר הציבור החילוני או הממשלה החילונית. ואת אומרת שזו לא הפעם הראשונה, ועדיין, זה לא דבר שאנחנו מורגלים בו שאנשי ציבור חרדים מותקפים מתוך הבית.
שרי: לכן אמרתי לך, שקשה למצוא את הרציונל פה. כי הרי מה יכול להושיע אותם חבר הכנסת פרוש? קודם כל, הוא לא חבר כנסת מספר אחת בסיעתו, הוא קודם צריך להילחם על מקומו הפנימי בתוך ‘אגודת ישראל’ שהיא חצי מ’יהדות התורה’ – האם הוא מספר 1 או ליצמן מספר 1 – בפלג החסידי שלהם. בוא נתחיל בזה, ויש על זה מריבות מבית, בתוכם.
עכשיו, נניח שהוא הראשון ולא ליצמן. נניח, זה לא הוכרע, אבל רק נניח. עדיין, הם מפלגה שהיא חלק מהמפלגה הכללית האשכנזית, וגם אחרי שאנחנו מסתכלים על כל המפלגה הם חצי מהכוח החרדי בכנסת כי יש גם את ש”ס, ויהדות התורה היום אפילו האחות הקטנה של ש”ס. והם בכלל באופוזיציה, הם בקושי יכולים להזיז עפרון ממקום למקום בכנסת – אז מה יוצא לכם מלתקוף אותו? לכן אמרתי לך שלפרשן קיצונים ולנסות להיכנס למוח שלהם מאד קשה. לא שמעתי על שום קריאה של רב, גם לא רבנים בפלגים הקיצוניים, שאפילו לא בוחרים למפלגות החרדיות, וזה לא סוד שיש כאלו.
אפי בן אברהם: אז זו השאלה הבאה שלי, כי הזכרנו את חברי הכנסת החילונים שביקשו לחזק את פרוש, גם חברי הכנסת החרדים, השאלה היא האם יצאו גינויים מחצרות רבנים, אולי מהפלגים היותר קיצוניים של הציבור החרדי?
שרי: תגיד לי מה צריך לגנות מעשה, שהוא מנוגד להלכה. ממתי יש היתר להרים יד על חברו, לנסות לתלוש זקן של בן אדם? אתה מצפה שהציבור החרדי ורבניו יגנו כל בן אדם שנוסע בשבת או כל חרדי שעשה מעשה מגונה והיה נגדו תחקיר בטלויזיה? ברור שההלכה היהודית נגד שמישהו מרים יד על חברו, אין פה שום ספק.
אפי בן אברהם: ועדיין צריך לעצור ולומר שאנחנו לא יודעים בוודאות מי עשה את זה, על פי החשד שניים מתוך העדה החרדית, למרות כל האיסורים החמורים שהזכרת כרגע, ככל הנראה עשו את המעשה הזה.
שרי: לא יודעת מי הם, אבל יש מהם גם שתולים בובות על גגות ושורפים, והמשטרה לוכדת אותם ומגישה כתבי אישום. לא יעלה על הדעת שצריך בכלל לגנות דבר כזה, כי לא יעלה על הדעת שמישהו ילמד מזה או יקח מזה דוגמה. כמובן שפה נעשית מלאכתם של כלי התקשורת החרדים שיוצאים עם כל הגינויים, לא מכירה כלי תקשורת חרדי שלא פרסם את כל שרשרת הגינויים.
אפי בן אברהם: אגב, לאקט הזה של גזיזת הזקן, של הניסיון לגזוז זקן, אני מבין שזה אקט מאד משפיל בעולם החרדי, לגזוז זקן לאדם מאמין.
שרי: כן, ראיתי שאפילו עופר כסיף יצא נגד זה ואמר שזה מזכיר תקופות מאד אפלות. לעם היהודי זה מזכיר משהו מאוד נורא. כל הרמת יד היא דבר נוראי, מעבר להפגנה בצמתים, שגם עליה אתה יכול להגיד שהיא פוגעת במכוניות שרוצות להגיע לבית בזמן. אבל להרים יד על בן אדם? לזרוק אבן על מכונית? זה ברור שזה נגד התורה.
אבל התחלת בתחילת דבריך להגיד שחשבת שחילוני עשה את זה, וזה מצמרר בעיני כמי שגדלה בעיר מעורבת, חילונים וחרדים בבניין אחד ובהרמוניה ובחיים משותפים, קשה לי בכלל לחשוב שנחשוב שחילוני ירים יד על חרדי בגלל איזשהו קמפיין תקשורתי. זה כואב מאד, כי אתה רואה את הקולות על החוזרים מאומן, ולא שמעת את אותם קולות שהופנו לעבר החוזרים מטורקיה או מיוון, ואתה לא יודע איפה הם הצטופפו שם ובאיזה מועדונים הם רקדו יחד, דבוקת אדם אחת גדולה. ופתאום כשזה חרדים קל לצאת נגדם. כואב הדבר הזה, אני חושבת שזה לא צריך להיות. מכל כיוון.
אפי בן אברהם: אני לא יודע כמה יצא לך להקשיב לתוכנית, אבל מפעם לפעם אני מספר פה על המשפחה החרדית שיש לי, והכאב שלנו משותף.
שרי: יפה, זה מאד יפה. אני חושבת שכל מי שמביא איתו איזשהי אג’נדה של גשר בין חילונים וחרדים צריך לשאת את קולו, בפרט אנחנו אנשים התקשורת, כי בסוף, אנחנו עם אחד, ונטביע את כולנו אם לא נחיה בינינו בשלום.
אפי בן אברהם: ושלא תביני לא נכון, בלי שום קשר צריך לבקר את אלו שיצאו לאומן ולא הקפידו על הכללים וגם את אלו שיצאו למדינות אחרות.
שרי: כל מי שלא שומר על ההנחיות צריך לבקר אותו, הוא לא בסדר, הוא פשוט עושה חור בספינה של כולנו. ועל כך אין ספק. אבל אתה יודע שאפשר לערוך את התמונה בכמה זוויות שלה, ולפעמים כואב לראות שנוח להציג את הזווית השחורה שמצטלמת טוב יותר.