הדיון בוועדת החוקה שיוזם היום ח”כ קריב במטרה לחוקק חוק יסוד שוויון – מפר את הסטטוס קוו החוקתי בישראל ואת הסטטטוס קוו בענייני דת ומדינה.
מאות אלפים כבר צייתו ל’גדוילים’ והתחסנו חיסון שלישי. ואתם?
השאלה איננה מי בעד שוויון. מדינת ישראל מגינה כבר היום היטב על ערך השוויון ואני מברך על כך.
אבל… בשלב הנוכחי שבו אין איזונים ובלמים ראויים בין רשויות השלטון, חקיקה כזו עלולה לפעול בכיוונים שמנוגדים לערכי וערכי הציבור שאני מייצג.
המחנה השמרני שנכווה בחמין במהפכה החוקתית של 1992, נזהר בפושרין בניסיון המהפכה החוקתית השניה של קריב ב-2021. גם בשנת 1992 הוצג לכנסת טקסט תמים ונאצל על ‘כבוד האדם’. אך הח”כים שתמכו באותם חוקי יסוד לא העלו בדעתם שבימ”ש יבסס על החוקים הללו מהפכה חוקתית ויכפה על הכנסת מדיניות הגירה שונה מזו שהכנסת ובוחריה הכריעו בסוגיית המסתננים, ישבש את היכולת הפוליטית להגיע למסקנות הגיוניות בסוגיית גיוס בחורי הישיבות, יפסיק את המפעל הציוני של הקמת יישובים יהודים, ימנע שלילת קצבאות מטרוריסטים בני 17 או את היכולת של אוכלוסיית אויב לתבוע את ישראל בגין נזקי מלחמה שהצד שלהם יזם.
באקלים החוקתי הנוכחי, מבלי להסדיר את יחסי הרשויות ואת ייצוגיות עמדות הציבור בבית המשפט העליון, אם נחוקק ‘שוויון’ אנו עלולים לקבל תוצאות שלי ולבוחריי אין כל כוונה לקבל.
תוצאות כגון הכבדה שיפוטית נוספת על היכולת לקבוע תמריצים לאומיים להתיישבות יהודית, פסילת הניסיון לשלב את המגזר החרדי בשוק העבודה באמצעות פטור חכם ולא צודק מגיוס, והעברה כללית של שיקול הדעת בקביעת סדרי עדיפויות מנבחרי הציבור שבממשלה ליועמ”שים ושופטים.
בממשלת האחדות הנוכחית אני מכבד את ההסכמים הקואליציוניים ואת הסטטוס קוו החוקתי ונמנע מלקדם חוקים שיתקנו את הקלקולים שיצרה המהפכה החוקתית של 1992.
אני מצפה גם מחברי ח”כ קריב לכבד את ההסכמים הקואליציוניים ולהימנע מלקדם מצדו חוק יסוד שייצור מהפכה חוקתית 2.0 ועלול להפר באופן בלתי מושכל את הסטטוס קוו העדין בענייני דת ומדינה.
לא נאפשר מהפכה חוקתית נוספת.