בענייני כשרות ידקדקו מאוד, אך לא יחשבו פעמיים קודם שיפגעו בזולת

בעיני רבים “העיקר להיות אדם טוב”. הללו מרגישים באמת ובתמים שאם אך יקפידו להיות בני-אדם ישרים והגונים, לא ירמו, לא יגנבו ולא יגרמו נזק לזולתם – ימלאו את חובתם ויוכלו להרגיש שלמים עם עצמם.

חגים? חדש מדנונה WOW: יוגורט עם שכבת קרם בטעם שטרודל

מאות אלפים כבר צייתו ל’גדוילים’ והתחסנו חיסון שלישי. ואתם?

איך להבטיח לעצמכם נסיעה בטוחה בתחבורה ציבורית? ככה

כנגד זה אנו מכירים גם תופעה הפוכה.

יהודים יראי-שמיים, המקפידים על קלה כחמורה במצוות שבין אדם למקום, מתירים לעצמם לזלזל בדברים שבין אדם לחברו. בענייני כשרות ידקדקו עד ההידור האחרון ויחפשו את ההכשרים הטובים ביותר דווקא, אך לא יחשבו פעמיים קודם שיפגעו בזולת או בממונו.

ואתה שואל את עצמך, הלוא אותה תורה מצווה גם על המצוות שבין אדם לחברו!

הכול מלאי מצוות

יום הכיפורים מדגיש את הצורך לחבר את שני ההיבטים האלה. לא די להיות ‘אדם טוב’, אלא צריך להיות גם ‘יהודי טוב’, ולמלא את החובות המוטלות עלינו כיהודים, שקיבלו תורה בהר סיני. ומנגד, אי-אפשר להיות ‘יהודי טוב’ בלי להיות ‘אדם טוב’.

ההלכה קובעת כי כדי לזכות בכפרה של יום הכיפורים מחובתנו לפייס תחילה את מי שנפגע מאיתנו, שכן על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר.

כאשר חז”ל קבעו את הכלל שאפילו “פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון” הם התכוונו גם ליהודים שעל-פי הגדרתם האישית אין הם שומרי מצוות כלל. ואולם כשמתחילים לבחון את הדברים לעומק מגלים כמה רבות המצוות שהם מקיימים. לא רק ברית מילה, מצה בפסח וצום יום הכיפורים, אלא כיבוד אב ואם, צדקה, גמילות חסדים ועוד ועוד.

המצוות שבין אדם לחברו הן מצוותיו של בורא העולם ומנהיגו. אותו בורא שציוונו להניח תפילין ולשמור שבת, ציוונו מצוות רבות שבין אדם לחברו. יהודי שמקיים מצוות אלה אינו יכול להגדיר את עצמו ‘לא שומר מצוות’.

אלא שבה בעת יש לזכור שהמצוות שבין אדם לחברו מייצגות פן אחד ממערכת החובות המוטלת על יהודי. כשם שאין לבטל את ערכן של המצוות שבין אדם לחברו, כך אין להמעיט מחיוניותן של המצוות שבין אדם למקום.

יהודי אינו יכול להסתפק בעובדת היותו אדם ישר, עוזר לזולת ונמנע מלפגוע בסביבתו. כל אלה מעשים גדולים וחשובים, אבל אין הם יכולים להיות תחליף למצוות הנוספות, אלה שבין אדם למקום.

זמן לתקן

גם יהודים יראי שמיים ומדקדקים במצוות צריכים לבחון את עצמם אם אכן הם מקפידים לקיים את המצוות שבין אדם לחברו באותן זהירות והקפדה שהם מקיימים את המצוות שבין אדם למקום. גם הם עלולים להיכשל בהעדפת מקצת המצוות, דבר המעניק להם תחושת שלמות ומילוי חובתם, בעוד מצוות גדולות וחשובות נזנחות.

יום הכיפורים הוא הזמן לתקן את הטעון תיקון ולחתור לשלמות בשני ההיבטים האלה. להיות ‘בני-אדם טובים’ וגם ‘יהודים טובים’.

הלוא בעומק נשמתנו קיימת אותה נקודה יהודית טהורה, המבקשת את השלמות הזאת. נפתח אפוא את ליבנו, נתקן את מעשינו, ונזכה שהקב”ה ימחל לנו וייתן לנו שנה טובה ומתוקה.