ניצה שמואלי, אימו של הלוחם בראל חדריה שמואלי הי”ד שנהרג מירי מחבל בגבול עזה, התראיינה ב’אולפן שישי’ של חדשות 12 – והגיבה על תחקיר צה”ל שפורסם ביום שישי.
חגים? חדש מדנונה WOW: יוגורט עם שכבת קרם בטעם שטרודל
מאות אלפים כבר צייתו ל’גדוילים’ והתחסנו חיסון שלישי. ואתם?
איך להבטיח לעצמכם נסיעה בטוחה בתחבורה ציבורית? ככה
“כל החיים שלי זה בראל”, אמרה שמואלי בריאיון. “אני לא יכולה להחזיק את הטלפון ביד. את הבית אני לא יכולה לראות. את החדר שלו אני לא יכולה לראות, הכול חי. הבן שלי גסס בבית החולים. לא ראיתי אותו אפילו פעם אחת. אי אפשר לעכל. ולמה? בגלל המחדל. היום אני יודעת שכל האימונים וכל המטווחים וההכשרה ירדו לטמיון. אני לא מאמינה בצבא ולא מאמינה בממשלה, ולא מאמינה באף אחד”.
היא סיפרה: “בראל הוא הכול מהכול. שחקן, זמר, מצחיק ולוחם. בכל מקום שהוא נמצא הוא מככב. כשהוא היה שחקן כדורגל ידעתי שהוא באחריותי. כשהוא היה במכינה הוא היה באחריותי. אבל כשחתמתי לצבא מסרתי אותו למדינה ולא היה מי שישמור עליו.
“אני עד עכשיו לא מבינה איזו אחריות. זה מחדל. יש בי המון כעס. אני רוצה שמישהו חיצוני יחקור. אני לא סומכת על צה”ל. צה”ל הוא כבר לא צבא הגנה לישראל. אני משפחה שכולה לא בגלל מלחמה, אלא בגלל רצח.
“ברגע שאני שומעת את המפקדים והמח”ט אומרים לי ‘לא ידענו שהמחבל החביא אקדח בתחתונים’ זה הכעיס אותי נורא”.
“יש לי כעס על מחבל חמאס, על המערכת ועל הממשלה”, הוסיפה שמואלי. “כי המקרה של הבן שלי מתחבר לפוליטיקה. אם ראש ממשלה שלנו יושב עם עבאס, זה רצח מדינת ישראל. בשעה שאני קוברת את הבן שלי משחררים להם הלוואה בתנאים נוחים. ביזיון למדינה.
“ראש הממשלה לא ידע את שם הלוחם, לא ידע באיזה בית חולים הוא נמצא. ראש הממשלה מבחינתי הוא ביזיון. ולא משנה מי זה היה. אני לא מבינה פוליטיקה.
“אתמול הגיע שליח עם 2 מעטפות ושאלתי אותו ‘מה זה?’ והוא אומר לי ‘תפתחי ותראי’. בנט שלח לי איגרת תנחומים. הכעיס אותי נורא. קרעתי את 2 המעטפות ואמרתי לו ‘תגיד לו תודה רבה’. לא הייתי רוצה גם שיגיע לפה לבית שלי. זה רק ממחיש לי כמה הבן שלי היה עוד קרטון”.
כשהיא מדברת בכאב, שמואלי החריפה את הטון: “אם הוא (בנט) לא היה מרגיש בוגד, הוא היה בא ללחוץ לי יד כמו אלפי אנשים אחרים. אני לא מצפה שיתפסו את המחבל ומבחינתי שלא יתפסו. מה זה ייתן? שיאכל וישתה וילמד? ועבאס ידרוש אחרי שנה-שנתיים לשחרר אותו? אני גם לא ראיתי את הסרטונים והתמונות שחמאס פרסם. אני לא רוצה לראות איך הילד שלי נאבק עם המחבל מחור קטן. חשוב לי להודות לכל עם ישראל. אמרתי לעצמי כמה עם ישראל ערב זה לזה”.